שבץ מוחי נחשב לגורם התמותה העיקרי בעולם המערבי, אחרי מחלות לב, כלי דם וסרטן והגורם הראשון לנכות קשה בקרב מבוגרים. כך מדווחת עמותת נאמן לרגל חודש המודעות לשבץ מוחי המתקיים בין התאריכים 13.5.07-13.6.07.
חודש המודעות מתמקד השנה בהעלאת המודעות לגורמי הסיכון, אותות האזהרה ולחלון הזמן המצומצם של 3 שעות לקבלת טיפול ראשוני על-מנת למזער את הנזק.
ישנם שני סוגים של שבץ מוחי. השכיח יותר (85%) הינו אוטם במוח שנגרם כתוצאה מסתימת עורק מוחי על-ידי קריש דם שנוצר עקב פגיעה בדופן העורק. והסוג השני של שבץ (כ-15%) מוחי נגרם מפקיעה של כלי דם ודימום תוך מוחי.
מנתוני העמותה עולה, כי בישראל מידי שנה לוקים בשבץ מוחי כ-15,000 איש והשכיחות עולה עם הגיל וכ-3,000 איש לוקים מידי שנה בשבץ מוחי חוזר.
מהעמותה נמסר, כי הסיכון של חולים אשר שרדו שבץ מוחי ראשון ללקות באירוע נוסף, גדול פי 9 מהסיכון של כלל האוכלוסיה, על-כן חשובה מניעת האירוע החוזר.
מנתוני סקר ארצי שערך האיגוד הנוירולוגי בישראל, בתמיכת המרכז הלאומי לבקרת מחלות ומשרד הבריאות, עולה, כי כרבע מהלוקים בשבץ מוחי צעירים מגיל 60 וכי הגיל הממוצע ללקות בשבץ מוחי הוא בין 71-72. עוד עולה מהסקר, כי רוב החולים שהגיעו לבתי החולים סבלו מיתר לחץ דם, סוכרת ורמת שומני דם גבוהה.
במסגרת טיפול מניעתי לשבץ חוזר, כ-20% מהמקרים מטופלים באמצעות התערבות כירורגית לפתיחת היצרות עורקי הצוואר וכ-60%-70% מהמקרים מטופלים באמצעות תרופות נוגדות קרישת דם כגון: אספירין, פלויקס וקומדין.
אירועים חוזרים מחמירים את הפגיעה שיכולה לבוא לידי ביטוי בצורות שונות, החל מפגיעה בכושר הראייה, שיווי המשקל, יכולת הדיבור, בזיכרון, שיתוק הגפיים ועד לפגיעה מוחית קשה.
מהם אותות האזהרה לשבץ מוחי?
הסימנים המקדימים לשבץ מוח הינם: עיקום פתאומי של הפה, קושי בדיבור, "וילון" או ערפול בעין אחת, הרגשת נימול במחצית הגוף, חולשת פלג גוף, רפיון ביד, הנמשכים זמן קצר וחולפים (אירוע מוחי חולף).
בנוסף לכך, סתימות של כלי דם ברגליים המתבטאות בכאבים בשרירי השוקיים בזמן הליכה, מהוות סימן לטרשת עורקים מפושטת וגורם סיכון משמעותי לשבץ מוחי. בישראל חיים כ-200 אלף חולים הסובלים ממחלת כלי דם היקפית המתבטאת בכאבי רגליים, כתוצאה מחוסר אספקת דם לעורקים. מחלה זו מאובחנת באמצעות בדיקה פשוטה על-ידי מכשיר דופלר, המשווה את לחץ הדם בקרסול ללחץ הדם בגפיים.
פרופ' נתן בורנשטיין, מנהל המחלקה הנוירולוגית במרכז רפואי תל אביב, מסר: גורמי הסיכון נחלקים לגורמי סיכון הניתנים לשינוי וגורמי סיכון שאינם ניתנים לשינוי. הגורם שאין לנו שליטה לגביו הוא הגיל. ככל שעולה הגיל, הסיכון ללקות בשבץ מוחי עולה. גורמי הסיכון שניתנים לשינוי הם: יתר לחץ דם, סוכרת, יתר שומנים בדם (כולסטרול וטריגליצרידים), עישון, מחלות לב (כולל הפרעות קצב כגון: פרפור פרוזדורים), נטייה לקרישיות יתר, רמת הומוציסטאין גבוהה (חומצה אמינית שגורמת לנטייה לקרישיות), סמיכות יתר של הדם (פוליציטמיה) ונטייה גנטית לאירועים לבביים ומוחיים.
