אחרי עידן הקו האדום והקו הירוק, הגיע עת עידן הקו הסגול. בעצם ימים אלה אנחנו מתבשרים על התחלת העבודות בקו הסגול, לטעמי גם החשוב ביותר, בצירי הרכבת הקלה במטרופולין גוש-דן. קו זה, שבהקמתו מושקע סכום עתק של כ-8.5 מיליארד שקלים, והשלמתו צפויה עד 2025, ישתרע לאורך של 28 קילומטרים, עתידות להיות לו 44 תחנות ויסיע כ-60 מיליון איש בשנה. לטעמי יהיה קו זה לא רק הארוך ביותר, אלא גם המשפיע ביותר על ההתפתחות העתידית, האורבנית, הכלכלית והחברתית, של גוש-דן, כולל ההתחדשות העירונית הצפויה בשנים הקרובות לקבל תנופת משנה, ובמיוחד במרחב הדרומי-מזרחי של גוש-דן.
הקו הסגול מתחיל את מסלולו במסוף 2000 (סמוך לתחנת רכבת תל אביב מרכז, סבידור) ממשיך מערבה לאורך רחוב ארלוזורוב, נוטה דרומה דרך הרחובות בן יהודה ואלנבי, בואכה רחוב העלייה והתחנה המרכזית הישנה (שכונת נוה שאנן). משם הוא חוצה את ציר "נתיבי איילון" מזרחה דרך שכונת התקווה, מתחבר לציר אלוף שדה בגבול תל אביב-רמת גן וגבעתיים, חוצה את כביש 4 (גהה) בואכה קריית קריניצי ובית החולים שיבא. כאן מתפצל הקו לשתי זרועות, הצפונית המגיעה לאוניברסיטת בר-אילן וגבעת שמואל. הדרומית-מזרחית, חותכת בכביש 461 את הערים אור יהודה ויהוד-מונוסון, בואכה צומת הטייסים, כביש 40, לא הרחק מנתב"ג.
עוד בטרם הוקם הקו הסגול, הוא זכה ללא מעט ביקורת מצד תושבים המתגוררים בקרבתו ובמיוחד לאורך ציר
יצחק שדה, שמחו על היותו כולו עילי, בניגוד לעמיתיו האדום והירוק, שחלקם עובר במנהרה תחתית, עובדה שלדברי המוחים עלולה להוות מטרד סביתי וגורם לירידת ערכי נדל"ן. טענות אלה כבודן במקומן מונח, אולם לטעמי אינן שקולות כנגד יתרונותיו רבים, לטעמי אף יותר משני עמיתיו, האדום והסגול.
ראשית, מדובר בקו שבשל אורכו המתפתל, מגיע לשורה ארוכה של ערים בגוש-דן, וממשק אזורים מרוחקים יחסית, דוגמת יהוד מונוסון, אור יהודה ומזרח רמת גן, עם מרכז וצפון תל אביב. בשל עובדה זו תהיה לקו הזה משמעות רבה בקיצור יוממות נסיעה, וביכולת לאפשר לרבבות זוגות צעירים ומשפרי דיור להעתיק את מקום מגוריהם בחוצה מ"מדינת תל אביב" ועדיין להיות נגישים בנסיעה נוחה ומהירה אל מקום העבודה, הקניות והבילוי.
דרום-מזרח
שנית, קו זה יתרום בעליל לביזור אוכלוסייה והורדת הלחץ מעל העיר העברית הראשונה. לדוגמה, הן באור יהודה והן ביהוד מונוסון, מתוכננת תוספת משמעותית ביותר של אלפי יחידות דיור, חלקן בהסכמי גג, חלקן בהתחדשות עירונית. אין ספק שערים אלה, וככל הנראה גם קריית אונו, מזרח רמת גן וגבעת שמואל, יראו בקו הסגול בבחינת "צינור אינפוזיה" חשוב, הן נדלנ"ית, הן תחבורתית, הן תעסוקתית, והן בבחינת שדרוג חתך האוכלוסייה.
שלישית, לעומת הקו האדום והירוק, שהינם בפועל "קווי אורך" החוצים כבישים ראשיים במסלול ברור, הקו הסגול מגיע לשכונות ואזורים שבעליל אינם מבוקשים נדלנ"ית, והמהווים עד היום מבחינות רבות "עיר תחתית". שתי דוגמאות מובהקות לכך מהוות הן שכונת נווה שאנן התחנה המרכזית הישנה) ושכונת התקווה, וכן יתר שכונות דרום-מזרח תל אביב שייהנו מביקושים מוגברים, הן להתחדשות עירונית, הן לקידום עסקים והן לאוכלוסיות חזקות שבעבר הדירו את רגליהן מהן. כנ"ל דחיפת ההתחדשות העירונית בערי הלווין המרוחקות יותר, גבעת שמואל, קריית אונו, אור יהודה יהוד מונוסון.
רביעית, הקו הסגול יושלם כשכבר הקו האדום (ובהמשך הקו הירוק) יפעל מספר שנים, כשכבר מאות אלפי ישראלים המתגוררים במטרופולין יתרגלו לנסוע באמצעי תחבורה חדיש זה, מה שיעניק ללא ספק נקודת התחלה משופרת. הממשק שלו לשני עמיתיו, יאפשר מיידית לנוסעים בו להגיע כמעט לכל מקום אפשרי בגוש-דן, זאת באמצעות החלפת הרכבת בנקודת החיבור, לדוגמה באסוף 2000 ותחנת רכבת מרכז בתל אביב, בין אם החלפה לקו האדום או הירוק ובין אם החלפה ל"רכבת הכבדה" בואכה צפון הארץ ודרומה.
על כן, לסיכום, שוק הנדל"ן בכלל וההתחדשות העירונית בפרט, יכול כבר היום לתכנן מספר צעדים קדימה את הפרויקטים הבאים על-פי תוואי 3 הצירים הראשונים של הרכבת הקלה, האדום, הירוק והסגול, מה שישנה ללא ספק לא רק את המפה הנדלנ"ית, אלא גם הכלכלית והחברתית של גוש-דן כולו ויצמצם משמעותית פערים בין "צפון לדרום" ובין "מזרח למערב".
