אכיפה בררנית של החוק

העיתון לאנשים שחושבים שהם חושבים דיווח לאחרונה על כך ש"המינהל האזרחי מציג עתיקות שדודות מהגדה בשטח ישראל". ביטאון השמאל הקיצוני שוב מטעה, כהרגלו. השימוש הפסול במושג "גדה" נועד לעוות את המציאות תוך הימנעות משימוש בשמות ההיסטוריים של חבלי הארץ שהם הלב הפועם של ארץ ישראל: יהודה ושומרון.

השמות יהודה ושומרון הם השמות ההיסטוריים והגאוגרפיים הקיימים מזה אלפי שנים. אין להם כל משמעות פוליטית. הם היו קיימים לפני שהיו מדינת ישראל, "הקו הירוק", "הכיבוש", "השטחים", "הגדה המערבית", "העם הפלשתיני" ומושגים נוספים, שבהם מנסה העיתון הנ"ל לשטוף את מוחנו ולעוות את תפישתנו לגבי לב ארצנו.

המושג "הגדה המערבית" נוצר על-ידי הפולש-הכובש שהגיע ב-1948 מעבר-הירדן המזרחי לארץ ישראל המערבית, השתלט על אזורי יהודה ושומרון ומזרח ירושלים, ובמשך 19 שנים הסתכל עליהם מערבה מבירתו, רבת עמון. רק מנקודת ראותו זו, בהסתכלות מערבה, ניתן לראות את הגדה המערבית ככזו, ומבחינה זאת גם תל אביב מצויה בגדה המערבית של הירדן, גם הגליל, וגם חבלי ארץ נוספים. המושג "הגדה המערבית" שימש את הפולש-הכובש מרבת עמון כדי להגדיר באופן מינהלי את האזורים שכבש בארץ ישראל המערבית. לא מיותר לציין שרק בריטניה - הכובש שסולק מהארץ - ופקיסטן הכירו בכיבוש הנ"ל.

כאשר הארץ קורא "גדה" או "שטחים" ללב הארץ הוא מסלף ביודעין את זהותו של הכובש ששלט ביהודה ובשומרון במשך 19 שנים (1948 עד 1967), כמחצית האחוז בלבד מתולדות עם ישראל.

ברבות השנים הכניסו האוסלואידים מבינינו, בגיבוי הארץ, כובש חדש לארץ ישראל, הכובש "הפלשתיני", והסגירו לידיו את אזורי יהודה ושומרון, בשעה שהוא הכובש את ארצנו והשודד את עתיקותיה-עתיקותינו, בהר-הבית ובמקומות אחרים. עתיקותינו אינן שדודות על-ידינו, גם אם המיעוט הקיצוני בינינו חושב כך.

היום מסביר הארץ מדוע אין דין עמונה כדין חאן אל-אחמר. העובדות אינן מעניינות את הארץ ואת ה"מעצמות" האירופיות הקולוניאליסטיות, שגם עשרות שנים אחרי שגורשו מן המזרח התיכון ממשיכות לנסות לבחוש במציאות באזורנו ולסבכה שלא לצורך.

לא שלטון החוק מעניין את הארץ ואת ה"מעצמות", אלא אכיפה בררנית של החוק, כלומר את היהודים יש לגרש מעמונה, אבל את הערבים אין לגרש מחאן אל-אחמר, בניגוד לקביעת בג"ץ. כלומר, המדברים גבוהה גבוהה על שלטון החוק דוגלים בדין שונה ליהודים ולערבים, בניגוד לפסיקה, ורק כדי להנציח את מצעד האיוולת של "פתרון" שתי המדינות.

כל עוד בנימין נתניהו, ראש הממשלה ושר הביטחון, איננו מפעיל את סמכותו ומסלק את אנשי חאן אל-אחמר הוא פוגע פגיעה כפולה: הן בשלטון החוק והן בטענתו לתואר מנהיג הימין בישראל. אסור לו לרקוד לצלילי חלילו-שופרו של הארץ. חובתו להזכיר לבריטים שהכיבוש שלהם בארץ ישראל הסתיים לפני שבעים שנה.