בהתחשב בהיקפו של איום ההתערבות הזרה בבחירות, תגובתה של הקהילה הטרנס-אטלנטית הייתה עלובה – כותבים ב-Foreign Affairs מייקל צ'רטוף, שהיה השר האמריקני לביטחון פנים בשנים 2009-2005, ואנדרס פו-ראוסמוסן, שהיה ראש ממשלת דנמרק (2009-1002) והמזכיר הכללי של נאטו (2014-2009). השניים עומדים במשותף בראש "הוועדה הטרנס-אטלנטית לטוהר הבחירות".

דונלד טראמפ הקדיש אנרגיה רבה להכחשת ההתערבות הרוסית בבחירות ב-2016, וכך גם עשה סגן ראש ממשלת איטליה ומנהיג החזית הצפונית, מטאו סלבאני, לגבי הבחירות בארצו בשנה שעברה. ואילו מנהיגים אירופיים אחרים התמודדו עם הבעיה דרך המשקפיים המיושנים של חדשות הכזב מבחירות 2016. אם בכלל נקטו פעולה, מאמציהם היו בלתי מתואמים ולעיתים קרובות התמודדו עם האיום הקודם במקום עם האיום הבא.

התוצאה היא הקצנה לאחד משני הכיוונים: או כישלון או הפרזה. בארה"ב אומנם הושגה התקדמות, אך לא נעשה די כדי להגן על הבחירות בנובמבר שעבר. הצעות חוק נתקעו בקונגרס, מכונות הצבעה מיושנות וחשופות לפגיעה נותרו בשימוש, שלטונות מקומיים התנגדו להתערבות פדרלית ומנעו תכנון מתואם.

סכום מגוחך למאבק בדיסאינפורמציה

המצב באירופה לא טוב יותר. האיחוד האירופי הקציב סכום מגוחך של 1.3 מיליון דולר בשנה לצוות הנאבק בתעמולה ובדיסאינפורמציה המגיעות ממזרח היבשת. נציבות האיחוד הציעה קוד התנהגות ברשתות החברתיות שיחייב אותן לפעול נגד זיופים והתחזויות, בעוד מספר מדינות נקטו צעדים משלהן. בריטניה הקימה סוכנות לאומית למאבק בחדשות כזב, צרפת הפסיקה הצבעות אלקטרוניות של אזרחיה בחו"ל, הולנד אסרה אותן לחלוטין. היו גם שהלכו רחוק מדי: גרמניה וצרפת העבירו חוקים, שלטענת מתנגדיהם פוגעים בחופש הביטוי. בשורה התחתונה ובצורה אופיינית לאיחוד האירופי, כל מדינה עושה כרצונה וללא תיאום עם חברותיה.

במקביל, מחוקקים מותחים ביקורת על חברות הטכנולוגיה בשל שיתוף הפעולה שלהן – דה-פקטו, גם אם לא מרצון – בהפצת המידע הכוזב. באפריל 2018 השיקה מיקרוסופט "תוכנית להגנת הדמוקרטיה", במטרה למנוע פצחנות, להגביר את שקיפות הפרסומות ולחפש פתרונות טכנולוגיים להגן על הבחירות ולזהות מתקפות סייבר. הלחץ הפוליטי הוביל גם את פייסבוק, גוגל וטוויטר להגביר את המאמצים לפקח על הפעילות בהן, תוך הסרת חשבונות מזויפים והקדשת יותר משאבים לאיתור פצחנות. אבל הן מפרסמות מעט מדי מידע על היקף הבעיה, טוענים צ'רטוף ופו-ראוסמוסן. ואילו חוסר ההבנה של פוליטיקאים בתחום הטכנולוגי, מקשה עליהם לשתף פעולה עם המגזר הפרטי.

התפתחות הבינה המלאכותית עשויה לא רק להגביר את הבעיה, אלא גם לסייע בפתרונה. מכונות יכולים לסרוק את האינטרנט ולעבד מידע בצורה הרבה יותר מהירה ומדויקת מאשר בני אדם וכך לאתר את הפעילות החשודה. אולם בלא שיתוף פעולה בין פוליטיקאים ויזמים להעברת חוקים ולבנות מערכות הגנה בתוך התוכנות עצמן, הטכנולוגיות החדשות יישארו פגיעות.

הגנת סייבר היא קריטית

כאשר עתיד הדמוקרטיה בארה"ב ובאירופה מוטל על כף המאזניים, צריך לפתח גישה הרבה יותר מתוחכמת להתערבות הזרה בבחירות – טוענים צ'רטוף ופו-ראוסמוסן. מניעת ההתערבות מתחילה בקמפיינים עצמם, החייבים להבין שמעצמות זרות מתערבות בהם בצורה שיטתית באמצעות "פישינג" ופעולות פצחנות. די בעובד אחד שיקליט על דוא"ל זדוני, כדי להפיל את כל מערכת המחשוב של אותם מועמד ומפלגה. לכן, הגנת סייבר חכמה היא קריטית למסע בחירות מודרני, בדיוק כמו ססמאות ושלטים.

מדינות – שלא לומר מפלגות וארגונים – מוגבלות ביכולתן להגן על עצמן. מה שנחוץ הוא מאמץ טרנס-אטלנטי מתואם ובלתי מפלגתי, מדגישים צ'רטוף ופו-ראוסמוסן. לשם כך הוקמה ביוני 2018 "הוועדה הטרנס-אטלנטית לטוהר הבחירות", הכוללת פוליטיקאים, אנשי תקשורת, אקדמאים ואנשי עסקים – כולם מן המובילים בתחומיהם. מטרתה היא לגשר על הפערים שמנעו עד כה תגובה קיבוצית להתערבות בבחירות ולמנוע את הכשלים שהתגלו במערכות בחירות קודמות.

שיתוף פעולה טרנס-אטלנטי הוא חיוני. בפסגת G7 בקוויבק באותו חודש, נקטו המנהיגים בצעד חשוב ראשון כאשר הסכימו על הגברת שיתוף הפעולה בתחום. אבל המחויבות למאבק הזה נותרה מוגבלת והוא מצוי במקום נמוך מדי בסדר העדיפויות של המדינות משני עברי האוקיינוס האטלנטי.

ביולי שעבר הצליחו צ'רטוף ופו-ראוסמוסן לכנס לראשונה מחוקקים אמריקנים ואירופים העוסקים בנושא, כדי להחליף דעות ומידע. המשתתפים הסכימו על שורה של צעדים מרחיקי לכת, כולל הרחבה התגובה הממשלתית לנסיונות ההתערבות, חקיקה שתטיל עיצומים מיידיים על מבצעי ההתערבות והגדלת התקציבים למאבק בה. ההמלצות מדברות על שיתוף פעולה שיכלול את חברות הטכנולוגיה ומלכ"רים, כדי לעקוב ולדווח על הפצת דיסאינפורמציה ולעודד החלפת מידע בין ממשלות.

יותר מדי ממשלות מצויות עדיין בשלב ההכחשה או שאינן מבינות את מלוא משמעותו של הסיכון. ייתכן ששירותי הביון מבינים טוב יותר במה מדובר, אבל ממצאיהם לא מגיעים ליתר חלקי הממשלות, למפלגות ולציבור. כדי להתמודד עם בעיה זו, הוחלט שהוועדה בראשותם של צ'רטוף ופו-ראוסמוסן תבצע הערכות לאומיות של המדינות בהן יתקיימו בקרוב בחירות חשובות במיוחד. הערכות אלו ינתחו מרכיבים שונים הקשורים לבחירות ולהליך הדמוקרטי בכל מדינה, כולל החקירה, הפגיעות של מרחב הסייבר והרשתות החברתיות, וקיומן של קבוצות אנטי-מערביות העלולות לנסות לשבש את הבחירות.

מספר מדינות במזרח אירופה נמצאות במצב פגיע במיוחד להתערבות חיצונית וזקוקות לתמיכה פעילה, מציינים צ'רטוף ופו-ראוסמוסן. כך למשל אוקראינה, בה ייערכו השנה בחירות לנשיאות ולפרלמנט, וקרוב לוודאי שרוסיה תעשה כל שביכולתה כדי להשפיע על תוצאותיהן. בשל כך, פועלת הוועדה עם קבוצה של מומחים כדי לגלות פעולות כאלו ולדווח עליהן.

הוועדה מבקשת גם לגשר על הפערים בין המגזר הציבורי למגזר הפרטי. היא משתמשת בכלים טכנולוגיים כדי לאתר דיסאינפורמציה בזמן אמת, לגלות את חשבונות ה"בוטים" הנוצרים ברשתות החברתיות, את הארצות בהן נוצרו ומה המסרים שהם מעבירים. בעזרת מידע זה, יוכלו מנהיגים פוליטיים והחברה האזרחית להשיב מלחמה שערה בצורה יעילה יותר.

לטפל בשורשי הפופוליזם

אחד מאמצעי ההגנה הטובים ביותר נגד ההתערבות בבחירות הוא ללמד את האזרחים לזהות דיסאינפורמציה. לשם כך מפתחת הוועדה, יחד עם חברת ASI Data Science, אלגוריתם שיוכל להבחין בין סרטונים מזויפים למקוריים, כך שהצופים יוכלו לזהות תכנים שנוצרו בידי מכונות.

אחרי כל זה, מדגישים צ'רטוף ופו-ראוסמוסן, יש לזכור שהקרמלין עוזר למפלגות הפופוליסטיות – אך אינו יוצר אותן. פופוליזם הוא לרוב תסמין של מערכת פוליטית כושלת, לא הגורם לה. לכן, האתגר הגדול ביותר בפני המפלגות הממוסדות הוא להתמודד עם הנושאים הגורמים מלכתחילה לצמיחת הפופוליזם. הדמוקרטיה נמצאת תחת מתקפה, ובקרב הזה לא ניתן לנצח בלא שיתוף פעולה.

מטרת-העל של ההתערבות בבחירות היא לזרוע בלבול ופחד, אשר בתורם יגבירו את התמיכה במועמדים ובמפלגות החותרים מתחת לעקרונות שהעניקו למערב 70 שנים של חרות, שגשוג ושלום יחסי. אם הקהילה הטרנס-אטלנטית לא תתייצב במאוחד, מעצמות זרות ימשיכו להפיל את הדמוקרטיות בזו אחר זו. לא מדובר בתרחיש אימים; זו כבר המציאות.