ברקע המצב בסקרים, כחלון השיק את קמפיין "
כולנו", כשבבסיס הקמפיין הסיסמה "רק לכחלון אכפת". המסר: "כל הנושאים הבוערים שבהם טיפלה 'כולנו' היו מונחים על שולחן ממשלות ישראל לדורותיהם ודבר לא נעשה". בקמפיין התקשורתי מציב שר האוצר בסיס שאלה לאזרח הישראלי - "למה רק כחלון דאג למשפחה שלך"? - ועליה הוא עונה: "כי רק לכחלון אכפת".
בישראל יש כ-600 אלף עובדי קבלן, שסובלים מתנאי העבודה הנחותים ביותר בחברה הישראלית: לפי דוח אחרון שפרסם החשב הכללי במשרד האוצר 89% עובדי הניקיון, 42% מעובדי אבטחה ו-32% מהעובדים בתחום הסיעוד בשירות המדינה לא מקבלים שכר לפי החוק. 73% מהם מקבלים שכר נמוך משכר מינימום.
בדצמבר 2017, שכרם של 90 אלף מאבטחים היה אמור לעלות ב-1.5 שקל לשעה, אך שר העבודה
חיים כץ לא חתם על כך, כי שר האוצר
משה כחלון לא העביר את הכסף. לפי הסכם עם ההסתדרות מיולי 2015, שמנע את השבתת המשק, היו צריכים לקלוט לשירות הציבורי 15,000 עובדי קבלן עד שנת 2017. כמה קלטו עד עכשיו? רק 6,200. כי דיבורים לחוד ומעשים לחוד.
שר הפנים
אריה דרעי בפתיחת קמפיין הבחירות ב-2015 לא נמנע מלבקר ישירות את ראש הממשלה
בנימין נתניהו: "אדוני, איך אתה נרדם בלילה כש-30% מילדי ישראל הולכים לישון רעבים? מה עשית בשביל אותן משפחות שקופות? איפה החמלה"? וימשיך לתקוף "האנשים השקופים האלה איש לא רואה, מתעלמים מהם בכל המפלגות. אנחנו נדאג לכל אותם אזרחים שקופים, לעוני אין צבע ולעוני אין כיפה". אמר ושכח.
ללא הגנה
עברו מאז הבחירות ארבע שנים ופוליטיקאים עוד פעם נזכרו בשקופים - "ישראל בוחרת כחלון. את מה שעשתה מפלגת כולנו בשביל הביטחון הכלכלי שלך אף מפלגה לא עשתה. מדובר בלא פחות המפכה". לא פחות מ-87 הישגים כלכליים-חברתיים זקף לזכותו כחלון גם לגבי עובדי קבלן במודעה שפרסם בעלות כ-150 אלף שקל בישראל היום ובכלכליסט.
כל השרים וכל המפלגות מתייחסים לעובדי הקבלן כשקופים, ולמשפחות שלהם כשקופות. שרים שאפילו לא טורחים לענות למכתבים במשך חודשים, וזאת בניגוד לחוק. עובדי הקבלן נותרו למעשה יתומים. אין להם את ההגנה של האיגוד המקצועי וגם חוקי העבודה אינם מגנים עליהם כי אין להם נציגים בכנסת.
לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, מאז ראשית שנות האלפיים חלה ירידה בשיעורי ההצבעה בקרב בעלי המעמד הכלכלי-חברתי נמוך. נתון זה משקף את האי-אמון שלהן במפלגות הקיימות בישראל.
בנימין נתניהו צריך להבין שקולות של עובדי קבלן כבר לא נמצאים בכיס שלו. מדיניות כלכלית שמגדילה פער בין עשירים ועניים מסכנת את שלטון הליכוד. ומה עם
יאיר לפיד?
אבי גבאי?
בני גנץ? יש עתיד, עבודה וחוסן לישראל נלחמות על אותו בוחר, אבל לא מצליחות לצאת ממסגרת המצביעים המסורתיים שלהן.
מנכ"לים, פרופסורים ושחקנים לא יביאו הרבה קולות בבחירות הבאות. מי שימשיך להתעלם מהבעיות - מקומו באופוזיציה. לא נשכח ולא נסלח.
