האם הדמוקרטיה הישראלית בסכנה

האם מדינת ישראל הופכת להיות אל מול עיננו לדיקטטורה ו/או למדינת אפרטהייד עם סימני פאשיזם? אודה, מכיוון שחשש כבד החל להתגנב לליבי כי אכן המציאות התקשורתית המדווחת אמת היא... החלטתי לעשות מעשה ולבצע מחקר קצרצר, מאמר מחקרי, אשר נשען על עובדות בלבד, עובדות ונתונים מחקריים, זאת תוך הבאת ציטטות ומובאות מדויקות. אני למעשה בדקתי את שתי התיאוריות הבאות: מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. או שאולי, מדינת ישראל היא מדינה פאשיסטית, גזענית ודיקטטורה חשוכה.

על-מנת שלא אחזיק את הקוראים במתח רב מדי, אומר וארגיע כבר בתחילה כי על-פי מה שעלה מהמחקר לצורך כתיבת המאמר, 'צפה לה' מסקנה חד-משמעית המוכיחה כי מדינת ישראל היא אכן מדינה דמוקרטית וכל הטוען ההפך, או "זועק מרה" כי הדמוקרטיה בישראל בסכנה, אינו מתבסס על עובדות אלא לכל היותר נשען/ים על דמגוגיה זולה (או על אמירות שאין מאחוריהן אמת) ועל אמירות שאינן נתמכות בעובדות, או שאינן מתבססות על מסמכים ועל דוחות כלשהן - מקומיים או בינלאומיים, ושאינן נתמכות באיזה שהן מחקרים שנעשו, לכל היותר אלו טענות הזויות, ילדותיות, לעומתיות, בכייניות ומופרכות, שכל מטרתן היא להכפיש את מדינת ישראל. טענות אלו אינן ראויות לכל התייחסות רצינית ורציונאלית כלל.

מדינת ישראל היא מדינה יהודית, דמוקרטית היכולה לשמש מודל לחיקוי אפילו בהשוואה עם ומול מדינות דמוקרטיות מסורתיות! הבהרה: אין במאמר הנ"ל משום הבעת דעה פוליטית או היגד/מסר פוליטי כלשהו, אלא ניסיון לחקור ולבקר מציאות מסוימת של תסמונת בה לקינו חלקינו (אומנם מיעוט), תסמונת אותה אני מכנה בשם "תסמונת האשם תמיד", משמע, כיהודים אנחנו כפי הנראה תמיד אשמים בכל הרעות שתקפו אותנו. אנחנו אשמים באנטישמיות, אנחנו אשמים באנטי ציונות ואנחנו אשמים בהאשמות השונות בהם מדינת ישראל מואשמת משחר היווסדה ועוד בטרם, ושאין להאשמות אלה כמובן ום שחר. הם שקריות (שקריות היו וככאלה הן תשארנה) כולל כל האשמות התיאולוגיות שימיהם כימי הציוויליזציה.

ולגבי השימוש הנרחב במושג אנטישמיות במאמר, פרופסור יהודה באואר, טען באחד ממחקריו הרבים שאין באנטי ציונות משום אנטישמיות בהכרח. כאן אסתייג קצת מטענתו של מורי ורבי פרופסור יהודה באואר. טענה זו מקלה מאוד עם האנטישמים שטוענים כי אינם אנטישמים אלא "רק אנטי ציוניים". 'לא מגיע' לקבוצות אלה (קימות בקרבנו גם קבוצות של יהודים בעיני עצמם אך למעשה הן פוסט ציונים הפועלים במעגל האנטישמי/אנטי ציוני בישראל ובעולם) ההקלה, או ההנחה, או ההפרדה שעושה עימן פרופסור באואר. האנטישמיות היא מחלת הנפש הקשה והאיומה ביותר מבין מחלות הנפש שלקו בה אומות מסוימות, תרבויות ופרטים מאז ומעולם. עד כה לא נמצא למחלה זו מזור כל שהוא. ימיה ואורכה כאורך גלות והיא פושטת ולובשת צורות, תחפושות, וכסויות.

קיימים הרבה סימפטומים למחלה הנפשית האנושה והארורה הזו, שלושת הסימפטומים העיקריים הם: 1. איבוד צלם אנוש. 2. מפלצתיות בתחפושות שונות. 3. גזענות בתת רמה האנושית הנקלית ביותר. האנטי ציונות היא רק אחת מהתחפושות שלבשה האנטישמיות בעידן המודרני. אנטישמיות ואנטי ציונות אחת הן, וכבר הגדיר זאת באופן חד-משמעי פרופסור אמנון רובינשטיין במאמר שפרסם במעריב (23.11.2007, מומלץ לקרוא את המאמר של פרופסור רובינשטיין במלואו) בו טען, בין היתר, כי מדינת ישראל היא שם נרדף למדינת היהודים (היינו, אנטי ציונות היא אנטישמיות בהכרח), שאם לא כן, אפשר לבטל את מדינת ישראל ואת הכרזת העצמאות. ועוד הוסיף כי אם הייתה מדינת ישראל הופכת ל'מדינת כל אזרחיה' היא הייתה הופכת תוך זמן קצר מאוד למדינה מוסלמית נוספת באזור, וסביר להניח כי מדינה זאת הייתה בעלת שלטון לא דמוקרטי.

שנאת האחר

פיסקת המחץ במאמרו של פרופסור רובינשטיין פונה אל אנשי התקשורת האנטי ציונית ואל אנשי האנטיליגנציה האנטי ציונים כדבריו (כמו היום, כן אז. דבר לא נשתנה, למרות שהמציאות המזרח תיכונית, הגלובלית והגיאו-פוליטית העולמית השתנתה ללא היכר. א.ב) וטוען כי במצב כזה שבו ישראל היהודית נעלמת והופכת למדינה איסלאמית תהיה קבוצה זו הראשונה לברוח מהמקום (ולחפש את מקומה בכל מקום אפשרי אחר בגלובוס בו הגויים בחסדיהם יאותו לקבלה, אם אכן הם יאותו לקבלה. א.ב). אך פרופסור רובינשטיין מרגיע ואומר כי חלום בלהות זה לא יתקיים (למגינת ליבם של האסכולות הפוסט ציוניות - אנטישמיות - אנטי ציוניות. א.ב) ולכן חשובה מאוד וצודקת ההגדרה כי מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית, סוף פיסקה.

מאווייהם של הלוקים במחלת האנטישמיות/אנטי ציונות הם היעלמות הציונות מהעולם, היעלמות מדינת ישראל מהעולם והיעלמות היהודים מהעולם. כל תיאוריה או סברה אחרת, הינה מטשטשת ומשקרת לעצמה, לנו ולעולם. זכותו של מאן דהוא לא להיות ציוני או להיוולד לא יהודי, עדיין אין בזכות עובדה זו כדי להופכו לאנטי ציוני או אנטישמי. להפוך לאנטישמי או להיות אנטי ציוני זוהי כבר בחירה מודעת (לא רציונאלית אך מודעת) שנובעת מלקות נפשית כל שהיא והיא מהולה בדרך כלל גם בשנאת האחר באשר הוא ובשנאה עצמית גלויה או סמויה באישיותו/ה של הלוקה בה. ולאחר הבהרות אלה נחזור לסוגיית המאמר.

להלן נתונים ועובדות: לאחרונה פורסם דוח יחידת המודיעין (מחקר) של השבועון הבריטי היוקרתי ה"אקונומיסט" על מדד הדמוקרטיה בעולם בשנת 2017. מן הנתונים העולים במחקר של מחלקת המודיעין שלה "אקונומיסט" מסתבר כי תהליכי הדמוקרטיה בישראל נמצאים כל העת בעלייה, בכל הפרמטרים. בדמוקרטיה הישראלית, כך על-פי הכתוב, בולטים התהליכים הדמוקרטיים במיוחד אל מול מדינות דמוקרטיות אחרות כמו ארה"ב וצרפת בכל המדדים. הדוח הזה (התשיעי במספר), יוצא אחת לשנתיים ומוערך כאחד מהדוחות האיכותיים, הטובים ביותר והאמינים ביותר בעולם.

אצלנו, המכון לדמוקרטיה, מוציא מזה מספר שנים גם הוא דוח שנתי, על מדד הדמוקרטיה בישראל ובו מוקדש פרק מיוחד להשוואת המדד הישראלי עם מדדים בינלאומיים. מכל מקום, עם פרסומו של דוח 2017 של ה"אקונומיסט" הוא זכה אצלנו לאזכורים קצרים ואף להתעלמות (כפי הנראה מכוונת) בחלק מאמצעי התקשורת, משום מה? ובכל מקרה גם אם הסיבות היו "אוביקטיביות לשעתן", הדוח המפרגן (והמאתרג את ישראל) של ה"אקונומיסט" לא תפס כותרות מרעישות ואזכורים יום, יומיים.

הדוח גם לא זכה ל"איטם" מיוחד בערוצי הטלוויזיה, להבדיל, למשל, מכל סקר מדכדך אחר - חברתי/כלכלי/פוליטי, מוטה, שאיכותו ואמינותו מפוקפקת מאוד ורדודה, המשקפת לא אחת מאווים של תקשורת מגמתית, הזוכה בחלק מאמצעי התקשורת אצלנו במשך שבועות למחזור כותרות חמס זועקות ואין סוף פרשנויות מלומדות ממומחים, מיועצים, ממלומדים ומפרשנים מקצוענים בעיני עצמם אך בפועל הפרשנות אינה מציאותית, היא אינה מעמיקה, שלא לומר מאוד רדודה הלכה למעשה, ואף מוטה ושקרית לעיתים ומדוע?

אטישמיות עולמית

השערתי היא שהסיבה העמוקה לכך היא שהמדד האיכותי של ה"אקונומיסט" מראה כי בעשור האחרון, בניגוד להערכות ה"מומחים", הפסימיות ולחזון אחרית הימים האפוקליפטית של מומחים אלה, מדינת ישראל ממשיכה לנסוק בכל הסקרים ובכל הפרמטרים של המדדים המקומיים והבינלאומיים של מדינה דמוקרטית (ולא רק בזה אלא בשלל סוגיות מדיניות - אזוריות, ביטחוניות, כלכליות, מדעיות וכיו"ב), עובדה שמעיבה על ההערכות התקשורתיות המלומדות של אסכולות פוסט ציוניות מסוימות בישראל, אסכולות הנתמכות ומקושרות כמו בחבל הטבור לזרמים מקבילים בעולם (אגב, כל הסימנים שעלו מבדיקות ומחקירות של גורמים ישראלים ובינלאומיים מעידים שהתקציב לפעילות האנטישמית העולמית הענפה הזו לרבות מימון עמותות שמאל סוציאליסטיות "נאורות" בישראל ובאירופה כגון פעילויות B.D.S ופעילויות טרור וחתרנות במרחבי הגלובוס, מקורותיהן מובילות לאירן) שהינם אנטישמים מוכרים שפועלים בכסות של "ארגונים אנטי ציוניים בלבד", שהזהירו ומזהירים כל העת מפאשיזם בישראל, מבידודה של ישראל בעולם, ומהסכנה לדמוקרטיה הישראלית.

העובדות שמוצגות על-ידי ה"אקונומיסט" סותרות, סוטרות, מצננות ומבטלות את ההערכות, ואפילו ניתן לומר את התשוקות להן ערגו "מומחי הדמוקרטיה" ו"פורום הביטחוניסטים" הפועלים אצלנו מטעם עצמם - למען עצמם - ורק בעיני עצמם ויוצרות בקרבן של קבוצות מומחים אלה כעס, תסכול, דכדוך ועצב רב.

אגב ההטיות בתקשורת והניסיון הנואל להמציא את המציאות מחדש: סקר שנערך לאחרונה על-ידי מכון "מדגם" עבור הרשות השנייה, העלה כי ל-64 אחוזים מהנשאלים אין אמון בתקשורת או שיש נטייה שלא להאמין לתקשורת. מופתעים? אין ממה. על-פי הסקר, רמת האמון בתקשורת היא הנמוכה ביותר מבכל המוסדות שנבדקו בישראל, נמוכה אפילו יותר מהכנסת. זה כאמור לא מפתיע, זה מחזק, מתקף ועולה בקנה אחד עם ממצאי סקרים ומחקרים שנערכו בשנים האחרונות כדוגמת סקר מחקרי נוסף החושף את ערוות התקשורת הישראלית:

המכון הישראלי לדמוקרטיה קובע כי לציבור הישראלי אין טיפת אמון במראיינים ובאנשי התקשורת. הציבור חושב כי ברובם הם לא אמינים, הם מוטים פוליטית, הם רדודים ובאופן כללי הם מעדיפים לפרסם ולהתמקד בניתוח רכילות צהובה מגמתית (שהתקשורת עצמה מייצרת. א.ב) תחת חשיפת האמת. התוצאה: אחוזי צפיה נמוכים מאוד והעדפת הציבור באופן ברור את הרשתות החברתיות ואת המדיה הכתובה אשר מביאה את המציאות מאוזנת ואמינה נכוחה.

כך ממש קובע המכון הישראלי לדמוקרטיה במחקר שהתפרסם לסיכום שנת 2017 בתחום התקשורת. מנתונים נוספים העולים ממחקר זה מסתבר כי היעדר אמון זה נמצא בעליה מתמדת, הנתונים כאמור אינם מפתיעים לחלוטין, התקשורת על שלל מומחיה "ניבאה" את "הפסדו הצורב" של דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב, נבואה נוספת "חזתה במדויק" את התרסקותו של נתניהו ערב בחירות 2015, כל זה לצד תחזיות של אובדן יחסי ישראל ארה"ב לדראון עולם וצונאמי מדיני וכלכלי העומד להתרחש ולהביא לחורבן הדמוקרטיה הישראלית ולחורבן מדינת ישראל.

אמון גבוה

ומאחר ששלל התחזיות הקודרות הללו לא נתקיימו אלא שנתרחש בפועל ההפך הגמור, נשאלת השאלה, באיזה מציאות מקבילה בדיוק חיה פועלת ומדווחת התקשורת? זה באמת מביך, מאוס ובעיקר מדאיג. ישנה כאן אירוניה מסוימת, עצובה מאוד: התקשורת ה"מדוכדכת והמדכדכת", המתאבלת במשך קרוב לארבעה עשורים, כי הנה סופה של הדמוקרטיה בישראל קרב, היא עצמה המחבלת ופוגעת באופן מגמתי בדמוקרטיה. כי אמון גבוה של הציבור בתקשורת, בדיוק כמו אמון הציבור בבית המשפט העליון, הוא מאשיות הדמוקרטיה.

ובחזרה לממצאי הסקר ב"אקונומיסט" - השבועון היוקרתי מדרג את אופיים של המדינות הדמוקרטיות ואת חוסנה של הדמוקרטיה על-פי חמישה פרמטרים מרכזיים. הפרמטרים המרכזיים העיקריים הם: תהליך הבחירות והפלורליזם - חירויות האזרח - תפקוד הממשלה - השתתפות פוליטית - תרבות פוליטית. בכל הפרמטרים הנ"ל יש בפירוש עליה, אין ירידה, אין נפילה! למה זה כל כך חשוב? זה חשוב מאוד, כי לפי זעקות השבר הנשמעות אצלנו כבר עשורים, דומה כי ישראל אינה מדינה דמוקרטית יותר.

ובכן! לאור העולה מהסקירה עד כה! מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית ועוד איך! ישראל היא מדינה דמוקרטית אפילו בהשוואה עם ומול מדינות דמוקרטיות מסורתיות! סגן הרמטכ"ל (לשעבר) הכריז בנאום שנשא ב'מכון משואה' ללימודי השואה, בעצרת זיכרון ממלכתית מתוקשרת בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה 2016 באופן קטגורי, מבלי שגופו ירעד, מבלי למצמץ וכל זאת מול קבל עם ועדה ואל מול ניצולי שואה ומשפחותיהם, כי "אם יש משהו שמפחיד אותי בזיכרון השואה, הוא זיהוי תהליכים מעוררי חלחלה שהתרחשו באירופה בכלל, ובגרמניה בפרט, אז לפני 70, 80 ו-90 שנה, ומציאת עדות להם כאן בקרבנו בשנת 2016".

היה ברי לכל תוהה, שאין כוונתו של הנואם לתהליכים הפציפיסטיים/אנטישמיים שאחזו בשמאל האירופי הנאור ורודף השלום, אחוות העמים והצדק (צדק מאוד סלקטיבי) אשר במדינות אירופה (את אירופה כינה יגאל אלון המנוח אי-שם ב-1946, בסיור שארך לאורכה ולרוחבה, מעט לאחר סיום מלחמת העולם השנייה ובהיוודע לראשונה ממדי השואה וזוועותיה באמירה חזקה מאוד, "היבשת הארורה"), אלא לתהליכים האנטי דמוקרטיים שהתרחשו בגרמניה מאז ינואר 1933. וראש ממשלה לשעבר דיבר לא מכבר על ניצני פאשיזם הנראים בארצנו.

לגופו של עניין, אם ננסה לנתח באופן אקדמי/מחקרי או פשוט באופן הגיוני ואוביקטיבי את האמירות הללו שנאמרו על-ידי הקצין הבכיר ובהתאמה גם על-ידי ראש ממשלה לשעבר, אגב, ללא שום תימוכין או הישענות על עובדות ו/או על מחקרים או מובאות שקיימות ונגישות לכל דורש אם רק משקיעים מאמץ (ברמה פדגוגית של חטיבת ביניים), ומנסים להישען אפילו למראית של אמת על עובדות כלשהן. ניתן להקצין ולומר שאפילו יש בתכני הנאום התעלמות או הכחשה מהעובדות ומהמציאות.

קבוצות שוליים

כפי הנראה הדברים נאמרו על-מנת לרצות קבוצות שוליים מסוימות בחברה הישראלית ולמצוא חן בעיניהם, לרבות את ריצויו של שר הביטחון דאז, משה (בוגי) יעלון שאף גיבה את הקצין מאחור ובאופן ישיר גם את דבריו. נגיע למסקנה מצמררת כי בישראל זה מכבר, מתקיימים כבשגרה מצעדים פאשיסטיים של לובשי חולצות שחורות בחוצות תל אביב בואכה שדרות רוטשילד וכיכר הבימה, ובירושלים בירת העם היהודי מסתובבים פאשיסטיים עם גיליוטינות (דמה) המחפשים ראשים לעריפה.

בנוסף, מתחילים להיסגר עיתונים מכוח חוקי שעת חרום (גם בכנסת ישראל מנסים לחוקק חוקים לסגירת עיתונים), משטרת ישראל מתחילה לפגוע פיזית בעיתונאים מדי יום, ואם לא די בכך, מדי יום מתחילים להשליך לכלא או ו/או "להעלים" בכיכר הבימה כל מי שמעז להשמיע ביקורת על "המנהיג" או על רעייתו או ילדיו, ועוד עשרות צעדים של ניצני חורף לקראת פריחת חורף וחושך מלאה של משטר דיקטטורי, פאשיסטי, בישראל. זאת ועוד, מדי יום, קבוצות רבות של מיעוטים נרדפים בישראל מורעבים עד מוות, ומתנגדי המשטר מוכנסים לגטאות ונשללות מהם חירויות אזרחיות, בנוסף הם מחויבים לענוד טלאי המעיד על מוצאם: "ערבי" "דרוזי" "בדואי" "מסתנן" "להט"בי" "נוצרי" וכדברי ח"כית מסוימת, אנחנו כבר ממש מתחילים הלכה למעשה להיראות כמו נאצים ואף להיות "חברים של הנאצים".

על-פי התקשורת הבינלאומית ובעיקר המקומית (ברובה יש לציין) לא בהכללה, גם בפרשנויות, גם במאמרים וגם בהטפות המוסר הצדקניות והצבועות היום - יומיות - הפכנו זה מכבר למדינת אפרטהייד פאשיסטית. ובאשר לצה"ל! שהוא הצבא המוסרי ביותר בעולם! צה"ל הפך בעיני אותו קצין בכיר (המשרת בצבא הפאשיסטי הזה שנים רבות ונושא בתפקיד בכיר מאוד!) כבעיני אנטישמים רבים בעולם ובקרבנו לצבא של יודו-נאצים, כפי שהגדיר זאת פרופסור ישעיהו ליבוביץ המנוח.

והנה כבמטה קסמים בא אחד ממוסדות המחקר האמינים והאיכותיים ביותר בעולם, מוסד שאינו מוטה כפי הנראה (ונקווה שכך יישאר), וסותר את דברי התוכחה של אותו קצין (אני מניח שהקצין לא ממש כיוון בהתבטאות אומללה זו לאמירות אנטישמיות, אך משנאמרו, הן יוצאות משליטת מחברם ומשמשות כחומר בעירה לקבוצות אנטישמיות רבות בעולם ולשונאי ישראל ושום הכחשה, הצטדקות או הסבר לא יהמהמו את הנזק שנגרם באמירות אלה) ואומר ומוכיח לכל העולם, כי במחקר אותו ערך לשנת 2017, ישראל היא דמוקרטיה שיש לה ציון "טוב" (7.79) בציון המשוקלל של כלל הפרמטרים, וציון של "טוב מאוד" (9.17) בפרמטר של תהליך בחירות ופלורליזם חברתי ומפלגתי. מדינת ישראל עלתה מהמקום ה-36 בעולם בשנת 2014 למקום ה-30 בעולם מתוך 167 מדינות בשנת 2017.

לא זאת אף זאת, על-פי המשתקף ב"אקונומיסט" במדינות כמו ארה"ב, איטליה, בלגיה, יפן וצרפת ישנה ירידה בולטת ומתמדת במדד הדמוקרטיה בשנים האחרונות זאת אל מול ישראל בה מתקיימת עליה במדדים אלה. מסתבר שדווקא בתקופת אובמה ועוד לפני, ירדה ארה"ב מציון של 8.18 לציון של 7.92! ייתכן שבגלל הצעדים הננקטים שם, כמו בצרפת, בהתמודדות מול הטרור. ואגב כך, גם ה"מכון לדמוקרטיה" אצלנו נתן לישראל, במדד הדמוקרטיה השנתי שלו, ציון של "מקום טוב באמצע" בהשוואה למדדים בינלאומיים.

במה עולמית

ללמדנו שהדמוקרטיה בישראל, (להבדיל ממדינות דמוקרטיות אחרות, הנתונה למעשה במצב חרום תמידי מאז הקמתה ומתמודדת במלחמה מול טרור אזורי ועולמי שנכפה עליה על-מנת לכלותה), חיה, נושמת, בועטת, ובנוסף היא איתנה, חזקה וכך תישאר תמיד. אולי בבחינת מגדלור או בבחינת נדבך נוסף היכול לשמש שומו שמיים (למגינת ליבם של אנטישמים רבים במחוזותינו ובכל העולם) אור לגויים.

מחקר שנתי שפורסם זה מכבר של מכון US News and World המדרג את מדינות העולם לפי עוצמה צבאית, כלכלית ומדינית, מציב את ישראל במקום השמיני (דמוקרטיה חזקה). וכך בין היתר נאמר בו: "על אף קשריה המתוחים עם רבות משכנותיה, ועל אף שאוכלוסייתה מונה רק שמונה מיליון איש - לישראל יש נוכחות גדולה על הבמה העולמית". מחקר של מכון US News and World, הבוחן כאמור בכל שנה את המדינות החזקות ביותר בעולם מבחינה צבאית, כלכלית ומדינית ובין היתר גם את חוסנם הדמוקרטי, מציב את מדינת ישראל במקום השמיני במדד העוצמה, לפני מרבית מדינות אירופה, אוסטרליה וקנדה.

המדד של US News ו-World Report, משקלל את ההשפעה העולמית של אותם מדינות, עם כוחם הפוליטי, הכלכלי והצבאי. לבד ממחקר של חוקרי המכון, הוא מתבסס גם על המחקר השנתי של ארגון התקשורת Best Countries, שמדרג 80 מדינות בעולם בהתבסס על תשובות של 21,000 נסקרים מקרב אזרחיהם. לפי המדד, ארה"ב נותרה המעצמה החזקה ביותר בעולם, בעוד שמדינות אחרות שינו מיקום על-רקע חוסר היציבות בעולם. "ארה"ב היא הכוח הכלכלי והצבאי הדומיננטי בעולם, והחותם התרבותי שלה מכסה את כל העולם", קובע המחקר. ישראל ניצבת במקום השמיני בין מעצמות העולם, אחרי רוסיה, סין, גרמניה, בריטניה, צרפת ובקו מקביל ליפן. ערב הסעודית ואיחוד האמירויות סוגרות את העשירייה הראשונה. "על אף קשריה המתוחים עם רבות משכנותיה, ועל אף שאוכלוסייתה מונה רק שמונה מיליון איש, לישראל יש נוכחות גדולה על הבמה העולמית, בין השאר בזכות קשריה ההדוקים עם ארה"ב", קובע המחקר. "למרות הסכסוך הפלשתיני - למדינה יש כלכלה חזקה".

ואם ננסה לדלות טיעונים או הוכחות נוספות על חוזקה וחוסנה של הדמוקרטיה בישראל גם מעולם האקדמיה על-מנת לתקף ולגוון את השימוש במקורות נוספים, או אז נצטט שוב את פרופסור אמנון רובינשטיין שטען במאמר נוסף שפרסם כבר לפני כעשור שמדינת ישראל, אינה חריגה במשפחת המדינות הדמוקרטיות והיא הינה מדינה דמוקרטית לתפארת ועם מאמץ קטן נוסף, בעיקר בכל הנוגע למיעוט הערבי בישראל, לדבריו, תהיה מדינת ישראל נאמנה לנורמות המחמירות ביותר של משפחת העמים הדמוקרטיים. פרופסור יעקובסון ופרופסור אמנון רובינשטיין טענו במחקר שפרסמו כי ישראל לא שונה בהרבה מכל דמוקרטיה אחרת.

לא מדינה גזענית, ואפילו לא דמוקרטיה סוג ב', אלא מדינה ככל המדינות שנותרה דמוקרטית מיום היווסדה למרות כל הבעיות הקשות העומדות מולה. גם פרופסור אסא כשר הדגיש במאמרו "מדינה יהודית ודמוקרטית כראוי" (2012) כי מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית המתנהלת כראוי למדינה דמוקרטית ואף במידה רבה מאוד. לדבריו יש עדיין מקום לשיפורים. אך סייג זה אינו משפיע על הגדרתו את ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. האם לא אורבות לדמוקרטיה בישראל סכנות?

חיסולה של ישראל

האם אין קבוצות בתוכנו, מימין ומשמאל (קבוצות אנרכיסטיות קיצוניות יש לציין, שמנותקות מהמציאות הגיאו פוליטית ובעצם מנותקות מהמציאות בכלל, אשר מחכות להופעת המשיח או מי מטעמו משמאל ומימין, יש בתוכם גם עבריינים מורשעים), הרוצות לחבל במדינה ולפגוע במוסדותיה הדמוקרטים ולהביא לחיסולה של ישראל? למצער לומר כי יש, בוודאי שיש, אגב במינון די זהה של כל ממשל דמוקרטי והסכנות האורבות לו מפני אנרכיסטים תימהונים והזויים בקרבו. בוודאי שצריך לקטול באופן דמוקרטי וחוקי את כל אותן הקבוצות האנטי דמוקרטיות אשר מתנגדות לכל שיח, בעודן באיבן.

האם אין מובאות רעיונות או הצעות חוק אנטי דמוקרטיות מצד הימין הקיצוני וניסיונות זהות או דומות כתאומות מצד השמאל הקיצוני? יודגש כי צריך להמשיך ולשפר את השוויון החברתי בכל המגזרים ובקרב כל המיעוטים. אבל, קצת פרופורציה וראיית האמת נכוחה ופחות דמגוגיה זולה (במיוחד בתקשורת) לא יזיקו לנו. בל נהיה כעדת קורח כנגד משה ואהרון, שורו ימינה והביטו גם שמאלה (תרתי משמע) וראו (במיוחד אלה הטוענים כדוגמת תקליט 78 ויניל שרוט, שחוק וחורק על סתימת פיות בישראל, או כעדת עורבים התרים אחר מזון וצווחים ככרוכיות, כי רע, רע, רעעעעע כאן) צאו, צפו והפנימו, איזה חופש דיבור מתקיים אצלנו.

איזה פלורליזם קיים פה (לא בכדי נבחרה ישראל כמדינה מועדפת ותל אביב כעיר קוסמופוליטית מועדפת לקיום כנסים בינ"ל ולמקום הטוב והבטוח ביותר לקיים בו את יום הגאווה ואת מצעד הגאווה הבינלאומי לקהילת הלהט"בים העולמית וזאת כבר מספר שנים ברציפות וטוב שכך), איזה חופש דת ופולחן לכל הדתות מתקיים כאן לעומת מדינות מסביבנו ובמרחב העולמי בו טובחים בני דת אחת בבני דת אחרת, ונרדפים בהם בני קהילת הלהט"בים עד מוות (עובדות אלו אינן מפריעות לחלקם כאשר יחזרו למדינות המוצא, לכנות את ישראל מעל לכל במה - "מדינת אפרטהייד" ולפעמים אף בשיא של עזות מצח וצביעות שמהולה בעיוורון המציאות הם מניפים כרזות בגנות המדינה במצעדים עצמם בישראל שמארחת אותם באהבה, בו הם מגנים את הציונות וקוראים לחיסולה של המדינה שבה הם באמת יכולים להרגיש ממש שווים וחופשיים).

ראו איך ניתן להביע בכל דרך התנגדות לממשלה נבחרת ואפילו להעיז ולקרוא באופן חופשי למרי אזרחי ולהפיכה צבאית פאשיסטית ע"י קומץ תימהונים (דבר שלא מתאפשר בשום מדינה דמוקרטית אחרת זולת ישראל) וזאת בלי כל חשש ופחד, בנוסף להסית מימין ומשמאל, ולנאץ ולגדף ואף רחמנא לצלן לשקר. לא לחינם היושבים בציון אוהבים לחיות כאן!

ועוד שני נתונים ממש לסיום, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שמתפרסמים בשבוע האחרון, מסתבר כי הגענו לשיא שלילי בירידה מהארץ: על-פי הנתונים 15.2 אלף תושבים יצאו לחו"ל בשנת 2016 ושהו שם שנה ויותר ברציפות, ירידה של 9% מאז 2015. מתוכם, 14.5 אלף (96%) היו יהודים ואחרים (מהם 11.1 אלף יהודים) ו-0.7 אלף ערבים (4%). מספר היוצאים הוא הנמוך ביותר מאז שנת 2006, והוא מייצג שיעור יציאות של 1.8 תושבים יוצאים לאלף תושבים בישראל. נתון חיובי נוסף הינו מדד שביעות הרצון מהחיים במדינת ישראל: מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2016 עולה כי ישראל נמצאת במקום גבוה מאוד מול יתר מדינות ה - OECD. הציון שקבלה מדינת ישראל על-פי הנתונים עומד על 7.1 מול 6.1 בהתאמה לשאר מדינות ה-OECD (בסולם מ 0 עד 10).