בצידו המזרחי של בית העלמין נמצא קברו של
אדם זֶרטָל בן קיבוץ עין שמר שהיה ארכאולוג, פרופסור לארכאולוגיה של ארץ ישראל והמזרח הקדום באוניברסיטת חיפה, והוביל במשך שנים רבות את סקר הר מנשה אשר במסגרתו התגלו מאות ממצאים מכל התקופות. ב-1980 התפרסם אדם זרטל כאשר חשף את המזבח של יהושע בן נון בהר עיבל ליד שכם. במלחמת יום הכיפורים, נפצע באורח קשה ואושפז חודשים רבים בבית חולים. היה דמות מוערכת ונערצת על-ידי רבים.
ב-18 באוקטובר 2015 הלך לעולמו בגיל 79. על קברו נחקקו המילים: "דקלים על שער אבן במרחק ענן ותלם הרי שומרון מנגד, ילדי אדם". אביו של אדם זרטל משה (מְיֶיטֶק) זרטל (זילברטל), היה ממנהיגי "השומר הצעיר" בוורשה ובארץ ישראל, מבקר ספרות, עיתונאי ועורך. אחותו הצעירה היא העיתונאית הסופרת והחוקרת פרופ' עדית זרטל.
עלי אלון - מטרים ספורים מקברו של אדם זרטל נמצא קברו של המשורר והעורך עלי אלון (אין קשר משפחתי לכותב הכתבה). אלון נולד (1935) וגדל בקיבוץ עין שמר, בנם של יעקב קז'ימירסקי (אלון) ורחל וסרמן, שהיו חברי קיבוץ עין שמר. היה מראשוני המשוררים של דור הבנים בתנועה הקיבוצית. אלון ידוע בשם העט א. עלי. פרסם כ-20 ספרי שירה ופרוזה, וכן מאמרים רבים. בין ספריו: "אלה תולדות יעקב", "בדרך לארץ המובטחת", "מדרש הקרפדים", "רשימת כשל", "לב צעצוע", רקוויאם לברוש, "איתקה" ועוד. אלון שימש עורכו של "השבוע בקיבוץ הארצי" - השבועון של קיבוצי השומר הצעיר. פרש משירות מילואים בצה"ל, בגיל 55 בדרגת רס"ן. בן 82 היה במותו.
על מצבת קברו נחקק: "נולד ונפטר בעין שמר טבור עולמו. "... עת עייף אניח הראש על אבן בצד שמאל עלייך אחלום כפרי הירוק אלייך תמיד אוחיל ..."
יעקב ריפתין - במרכז בית הקברות נמצא קברו של יעקב ריפתין - איש ציבור שכיהן כחבר הכנסת מטעם מפ"ם בשנים 1949-1965. ריפתין נולד בפולין ב-1907 ועלה לארץ בשנת 1929, וכעבור שנתיים הצטרף לקיבוץ עין שמר. נמנה עם מייסדי מפ"ם. היה המזכיר המדיני של מפ"ם (1948-1954) ונבחר מטעמה לכהן בחמש הכנסות הראשונות.
לבקשת בן-גוריון, חקר ריפתין במסגרת היותו חבר "ועד הביטחון", ששימש גוף עליון המתווה את עקרונות מדיניות הביטחון לפני קום המדינה, שורה של פשעים חמורים שנעשו על-ידי חברי "ההגנה", בהם מעשי רצח ושוד, גניבות, מעילה בכסף, עינויים בחקירות ומעשים נוספים. מסקנות דוח ריפתין הוגשו לבן-גוריון במרץ 1948 ובהן המלצות על שורת שיפורים במערכת המשפט, איסור הוצאה להורג (אלא על-פי פסק דין של בתי דין מוסמכים), וכן המלצה על הקמת לשכה משפטית לארגון ההגנה. ריפתין נפטר ב-14 במאי 1978 בגיל 71 ונטמן ליד קבר רעייתו ג'ניה ריפתין לבית יונס.
צבי לוריא - איש ציבור נוסף הטמון בבית בעלמין בעין שמר הוא צבי לוריא חבר מועצת המדינה הזמנית ומחותמי מגילת העצמאות. הוא נולד ב-1906 בעיר לודז' שבפולין, עלה לארץ בספטמבר 1925 והצטרף לקבוצת השומר הצעיר בעין גנים, עמה הקים ב-1927 את קיבוץ עין שמר. בהמשך היה חבר ההנהלה הציונית וראש מחלקת הארגון בהנהלת הסוכנות היהודית; פרסם מספר ספרי הגות ומאמרים. נפטר בשנת 1968, בגיל 61.
עזריאל אוכמני - משורר ומתרגם נוסף הטמון בבית העלמין עין שמר הוא עזריאל אוכמני (1978-1907). "עזרי" כפי שכונה בפי מכריו נולד בשם עזריאל שוורץ בעיירה סאנוק שבגליציה, בוגר לימודי רבנות בבית המדרש לרבנים בוורשה. בשנת 1932 עלה לארץ ישראל, והיה בין מייסדי קיבוץ עין שמר, שבו היה חבר כל חייו, היה מעורכי כתב העת "מאזנים" של אגודת הסופרים, כתב כמה ספרי שירה, שעליהם חתם בשם העט "רן עדי" - צירוף של שמות נכדיו. בין ספריו: "אבל לילה לילה אני", "אמור פלאים: ספר איך כמו סער שמיימי", ועוד. אוכמני נפטר ב-22 בנובמבר 1978.
רבקה גורפיין - צמוד לקברו של עזריאל אוכמני נמצא קבר רעייתו רבקה גורפיין מחנכת וסופרת. היא נולדה בפולין, עלתה לארץ ב-1932 והצטרפה לקיבוץ עין-שמר. עבדה בחקלאות, הייתה גננת, מורה ומדריכת חברת-נוער. לימדה במוסד החינוכי התיכוני של הקיבוץ ולאחר מכן בבית הספר האזורי בפרדס חנה. לצד עבודת ההוראה, כתבה מספר ספרים ובהם: "נעורים בשמש" ו"כוכבים מעל הגן", סיפוריה לילדים פורסמו בשבועון "משמר לילדים". גרופיין זכתה בפרס יוסף אהרונוביץ' לשנת 1962 וב-1979 הוענק לה פרס היצירה מטעם ראש-הממשלה. הלכה לעולמה ב-11 באפריל 1983 והיא בת 75 במותה.
אריה שַׁמרי (ריבָּא) - משורר נוסף הקבור בבית העלמין הוא אריה שַׁמרי (ריבָּא) שהיה משורר יידיש, עורך ומתרגם, ממייסדי קיבוץ עין שמר וחבר בו עד מותו. את שמו המקורי "ריבָּא" עיברת ל"שמרי", על שם הקיבוץ. אריה שמרי זכה על שירתו בפרס פיכמן לספרות ולאמנות לשנת 1974 ובפרס איציק מאנגר לשירת יידיש לשנת 1976. נפטר ב-1978 בגיל 73.
מרים עין דור ריפתין - בבית העלמין קברה של העיתונאית מרים עין דור ריפתין חברת קיבוץ עין שמר שנפטרה בגיל 60. מרים נולדה בשנת 1950 בקיבוץ אילון בגליל המערבי, בתם של הניה ויעקב עין דור. את "חיידק" העיתונות ירשה ככל הנראה מאביה, יעקב, שהיה עיתונאי וכתב "על המשמר".
הייתה מדריכה בתנועת "השומר הצעיר" בשלומי. בצה"ל שירתה בחיל-האוויר בבסיס רמת דוד. בגיל 24 ערכה את "השבוע בקיבוץ הארצי" ולאחר מכן שימשה במשך כשנה דוברת תנועות "השומר הצעיר" ו"הקיבוץ הארצי". בתחילת שנות ה-80 הצטרפה לצוות עיתונאי עיתון "על המשמר" ועסקה שם בכתיבה ובעריכה. משפרש
ישראל זמיר מעריכת מוסף "הדף הירוק" שעסק בענייני קיבוצים והתיישבות קיבוצית מונתה מרים עין דור למחליפתו.
בהמשך מונתה לעורכת "חותם", מוסף השבת של "על המשמר" ושימשה בתפקיד זה במשך כ-3 שנים. בשנותיה האחרונות ערכה מגזיני ומוספי בריאות שיצאו לאור במסגרת עיתון מעריב ובהם: "אופק ירוק" ו"החיים הבריאים". כמו-כן ערכה את "במקום", כתב עת של הקיבוצים השיתופיים. מרים הקימה משפחה עם יהודה ריפתין מקיבוץ עין שמר ונולדה להם בת, רות. מרים נפטרה בפברואר שנת 2011 ממחלת לב.
אהוד דקל - בצדו המערבי של בית העלמין נמצא קברו של אהוד דקל מקיבוץ עין שמר, אהוד דקל היה מבכירי שחקני הכדורעף בישראל, הוא הלך לעולמו במרץ שנת 2013 לאחר מחלה והוא בן 75 במותו. הלוויתו יצאה ממגרש הכדורעף הישן בקיבוץ. לבית העלמין בקיבוץ הנמצא מרחק כמה מאות מטרים מהמגרש.
אהוד דקל, היה מורה לחינוך גופני, אולם התפרסם ככדורעפן מצטיין בקבוצת עין-שמר המיתולוגית, שזכתה באליפויות רבות. הפועל עין שמר ביחד עם הפועל המעפיל היו ממובילי ענף הכדורעף בארץ בשנות ה-50 וה-60. בתחילת שנות ה-60 התמודדה עין שמר במגרש הישן בקיבוץ (שעדיין קיים א.א) נגד קבוצת גלטסראיי אלופת טורקיה ובכך נפתחו שערי הכדורעף הישראלי לאירופה. הרכב קבוצת הפועל עין שמר במשחק כלל את: עוזי מור (קפטן), חגי ארכילמן, אהוד דקל, מיכה מילשטיין, אמנון חרודי, דוד בן אשר,
אביטל גבע, רמי דקל, מנו אלון ונוספים. מאמן הקבוצה אורי אפק.
יצחק שמי - נולד ב-1907 בליטא בשם יצחק בלאך. עלה לארץ ב-1932. היה נוטר ובכיר ב"הגנה", מג"ד גדוד 131 בחטיבת אלכסנדרוני בתקופת מלחמת השחרור והשתחרר מצה"ל בדרגת סגן אלוף. לאחר שחרורו היה מורה, מדריך ומחנך. בהמשך היה מנהל במפעל "גרנות" ומנהל האגף לבטיחות וגהות במרכז החקלאי בתל אביב. נפטר ב-25 בינואר 1987 ונקבר ליד רעייתו רגינה שמי לבית קורמן.
קברים נוספים בבית העלמין בעין שמר:
הצייר
יצחק (איגנץ) פלגי - נולד ב-1909 למשפחת פוליקביץ בעיר לודז' שבפולין. היה חבר בשומר הצעיר, עלה ארצה עלה ארצה בשנת 1939 והצטרף לעין שמר, היה שליח ההגנה לפולין, ארגן את ניצולי השואה והקים מחנה אימונים להכנת קאדרים של לוחמי ההגנה. היה ממייסדי ארגון הציירים והפסלים. הלך לעולמו ב-5 ביולי 1985.
האדריכל
יעקב (קובה) גבר - נולד ב1907 היה חבר בקבוצת שומריה עמד בראש קבוצת הבניין של עין שמר ותיכנן מספר רב של מבנים בסביבה, בתי ילדים, בתי תרבות ובהם חדר האוכל של קיבוץ עין החורש, מבנה קולנוע אוריון, בית מפ"ם בכרכור, מפעל גרנות ועוד.
חנן בן יהודה - מורה ומחנך איש ציבור. עלה לארץ ב-1942, במסגרת "עליית הנוער" של הנרייטה סולד - ברכבת דרך יוון, טורקיה ולבנון. לאחר שלוש שנות לימודים בסמינר הקיבוצים. היה מורה ומנהל בית-הספר. בגל הגדול של העלייה מברית המועצות יצא לשליחות של שלוש שנים בווינה. רעייתו נאורה (נורי) בן יהודה לבית משפחת פאפו נקברה ליד קברו. בנם של חנן ונורי, סגן אבשלום (אבשי) בן יהודה, נפל בקרב במהלך מבצע ליטאני בדרום לבנון.
ביום שישי 15.3.1978 יצא סגן אבשי בראש מחלקתו לקרב עם המחבלים שהתבצרו בכפר מרון-אל-ראס, קרב שהתחולל בעקבות פשיטת המחבלים על האוטובוס בכביש החוף. גם ברגעי חייו האחרונים לא פסק אבשלום מלעודד את כל הסובבים אותו ולהדריכם בקרב. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין שבקיבוץ עין-שמר. השאיר אחריו הורים ושני אחים.
רס"ן
יפתח מור - בין חללי צה"ל הקבורים בבית העלמין עין שמר, יפתח מור, טייס מצטיין בחיל-האוויר ובנם של דינה ועוזי יפתח. נולד באפריל 1959 בקיבוץ עין שמר. גדל והתחנך בקיבוץ ואת כיתות ההמשך עשה במוסד המשותף למשקי 'השומר הצעיר', 'מבואות עירון'. באוקטובר 1977 התגייס יפתח לצה"ל התנדב לקורס טיס וסיים את קורס הטיס בהצטיינות. השתתף בטיסות מבצעיות רבות בשמי לבנון ובתקיפות נגד מחבלים והיה לסגן מפקד טייסת, אולי הצעיר ביותר בחיל-האוויר.
וכך נכתב באתר "יזכור" של משרד הביטחון: "בבוקרו של יום ב' (1.4.1987 ) יצא יפתח בראש גף בן ארבעה מטוסים לתרגול קרבות אוויר. זו הייתה טיסתו האחרונה. במהלך התרגילים שביצעו נכנס מטוסו לסחרור שטוח. יפתח לא מיהר לנטוש וניסה להשתלט על מטוסו. המטוס הגיע לגובה נמוך ורק זמן קצר לפני שהתרסק על הקרקע החליט לנטוש. הוא משך בידית ההפלטה, הנווט יצא בשלום, אך כיסא המפלט של הטייס - יפתח - לא פעל. יפתח מור נפל בעת מילוי תפקידו בהתרסקות המטוס שכל כך אהב, ושהאמין בו ללא סייג וללא גבול. דווקא תקלה טכנית שאינה מחויבת המציאות, היא שהכניעה אותו".
יפתח הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית בבית-העלמין שבקיבוצו עין-שמר. השאיר אחריו הורים, שתי אחיות ואח - הדס, שיר ואוהד. בן 28 בנופלו.
