|
|
מצוות סעודת פורים [צילום: נתי שוחט/פלאש 90]
|
|
|
|
|
קריאת המגילה היא המצווה העיקרית הקשורה בפורים. במקורות התרבות שלנו נקבע - "והכל חייבים בקריאת מגילת אסתר - אנשים ונשים גֵּרִים וַעֲבָדִים ומחנכים את הקטנים לקרוא בה. אפילו כוהנים מבטלים עבודתם ובאים לשמוע מקרא מגילה. וכן מבטלים תלמוד תורה לשמוע מקרא מגילה, קל וחומר לשאר מצוות של תורה, שכולן נדחים מפני מקרא המגילה" (רמב"ם זמנים, הלכות מגילה).
האם כיום אנחנו פותחים דלתות למהגרי העבודה, אותם עבדים מודרניים וְלַגֵּרִים הַגָּרִים בתוכנו ומשתפים אותם כדבר ההלכה של הרמב"ם? האם הם נמצאים בתודעתנו בין "אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, גֵּרִים וַעֲבָדִים" לקיום מצוות החג עליהן מדבר הרמב"ם, כשבתוכנו חיים כיום רבבות עבדים מודרניים מהמזרח הרחוק וממזרח אירופה?
להלכה של הרמב"ם בדבר הכל חייבים בקריאת המגילה, כולל גרים ועבדים, אין אחיזה בדפוסי החיים של החברה שלנו. לזכותה של היהדות הרפורמית אני מוצא לנכון לומר מלים טובות, כשחוויתי בשנים האחרונות את החג במחיצת מהגרי עבודה רבים, שהוזמנו לבית הכנסת ונהנו בעיקר ממצוות סעודת פורים, ממצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים כדבר ההלכה - "עַל מְנַת לְשַׁמֵּחַ לֵב עֲנִיִּים וִיתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת וְגֵרִים". בית כנסת של היהדות המתקדמת הקפיד בקיום ההלכה בפתיחת דלתות לנזקקים מבני ישראל וגם לנזקקים שלא מבני עמנו. כולם שותפו בשמחת החג.
סימוכין היסטוריים למסופר במגילת אסתר הם קלושים ביותר. יש לשים לב לשמות - אסתר ומרדכי - שמות שאינם יהודיים. יתרה מזאת, השמות אסתר ומרדכי שאובים משמותיהם של שני אלים מתרבות פאגנית - אישתר (אסתר), מורדוך (מרדכי).
יש בלבי צער, שדווקא סיפור, שהיה לסמל ומשל לגורל הקשה מנשוא של העם היהודי בין העמים, קיבל במרוצת הדורות ביטוי של חג שיש בו התרת הרצועה ומצווה להשתכר בו - "עַד דְּלֹא יָדַע בֵּין אָרוּר הֲמָן לְבָרוּך מָרְדְכַי".
פורים הוא חג לזכר מאורע היסטורי, גם אם אין יודעים מתי בדיוק התרחש ומה באמת התרחש. אני נותן את דעתי לשם המן האגגי מזרע עמלק, שהייתה לו תוכנית "ואנזה" פרועה משלו להשמדה כללית של העם היהודי. אני מסכים עם ענישה כלפי אחראים ישירים לביצוע תוכנית השמדה, אבל לא אקבל את היתר "לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל חֵיל הָעָם הַצָּרִים אוֹתָם טַף וְנָשִׁים וּשְׁלָלָם לָבוּז" (מגילת אסתר ח' 11). אינני מוכן לקבל, שליבת הערכים של עמי, העם היהודי, תפרוס בפני בגאווה נקמה כלפי כלל אזרחים: "וּשְׁאַר הַיְּהוּדִים בִּמְדִינוֹת הַמֶּלֶך ... הָרְגוּ חֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים אֶלֶף". לא אהיה שותף לצעקות גיל ורעש הרעשנים בבית הכנסת למשמע הרג המוני.
ערב פורים לפני מספר שנים נטבחו תלמידים רכונים על ספרי תלמודם בירושלים. בני עוולה טבחו זוג הורים יהודים - אב ואם - וילדיהם בשנתם. לפני כחודש בן עוולה מחברון אנס ורצח נערה מתקוע ביער בירושלים. רק עם אותו רוצח חובה שימוצה הדין. אינני שותף להיתר במגילה - נקמה הכוללת גם טַף וְנָשִׁים. אינני שותף לנקמה, שקיבלה בימינו את הכינוי "תג מחיר". אני דוחה את ההוראה שניתנה על-ידי סמכות רוחנית להשמיד את האויב העמלקי (המן הוא בן העם העמלקי) - "מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה, מֵעוֹלֵל וְעַד יוֹנֵק, מִשּׁוֹר וְעַד שֶׁה, מִגָּמָל וְעַד חֵמוֹר " (שמואל א', פרק ט"ו 3). אסור שיהיה צו מחייב להשמדה מוחלטת של עם, כולל נשים וטף ובעלי חיים, הגם שצבאו שותף למעשים אכזריים.
בפורים אני חוזר לסיפור המגילה בידיעה שהיא מציינת מאורע היסטורי בחיי עמי, גם אם אין ידיעה מתי בדיוק התרחש האירוע. אני מודע לעובדה, שעל סדר היום עמדה תוכנית "ואנזה" להשמדה כללית של עמי. עלילת הסיפור מובילה להצלת בני עמי. לא אציין את החג באכילת בשר ושתית יין. אתחבר יותר לשמחת השחרור משעבוד ולמצוות משלוח מנות ומתנות לאנשים החיים בשולי החברה, כדבר ההלכה "עַל מְנַת לְשַּׁמֵחַ לֵב עֲנִיִּים וִיתוֹמִים, אַלְמָנוֹת וְגֵרִים".
