מדמנת הבחירות. זו אחת ממערכות הבחירות היצריות שבה נחצו מזמן כל הגבולות. כבודם של מעומדים נרמס. מועמדים רבים נאלצו להתמודד עם ספינים וגלים של שמועות עכורות.

ביממה האחרונה מציף את פייסבוק ורשתות חברתיות אחרות ספין עלוב, שאין קשר בינו לבין המציאות, על פיו איש פוליטי מוכר הוא הומוסקסואל בארון. עמוד הפייסבוק שמפרסם את הדברים עושה זאת כמובן בשם בדוי. הנוסח המתוחכם כביכול שעל פיו מוצגים הדברים, נועד ליצור את הרושם כאילו מדובר בידיעה מבוססת ואמתית, בעוד שמדובר בלא יותר מספין שנמשה ממעמקי הביוב.

אם יש צורך להחמיר את חוק איסור לשון הרע כדי שירתיע, ולהטיל על מי שמלכלכים בלי חשבון ובלי שיהיו צמודים לעובדות עונשים משמעותיים, מערכת הבחירות הנוכחית היא הדוגמה המוחשית ביותר לכך.

רשימות שבראשן עומדים בכירים בפוליטיקה הישראלית, מנצלות את מעטה האנונימיות ברשתות החברתיות, ובמסווה של עמודי פייסבוק תמימים שופכים את דמם של מי שמבקשים להצטרף למערכת הפוליטית, מבלי שהם עומדים מאחורי הדברים ומבלי שיידרשו לתת את הדין.

השיטה שעל פיה פותחים עמוד פייסבוק בזהות בדויה בארצות הברית, ומשם משגרים ספינים וערימות של אשפה היא דבר שראוי שיימצא לו פתרון מידי. רצח אופי שנעשה בחסות האנונימיות הוא עניין שהמחוקק חייב לתת עליו את הדעת.

כבר נקבע בפסיקה שחוק לשון הרע הוא גם עוולה אזרחית וגם עבירה פלילית. גם כשמדובר ברשתות החברתיות, אלא שלהבדיל מאמצעי תקשורת מוכרים, איתורם של המפרסמים שמסתתרים מאחורי כתובות פיקטיביות, קשה הרבה יותר לאיתור ולעיתים גם בלתי אפשרי.

מי שמשמיע את הטענה שלפוליטיקה צריכים להצטרף אנשים רציניים, איכותיים, בעלי ניסיון מוכח ורקורד מרשים, חייבים לאפשר למתמודדים את ההגנה הדרושה. אני רוצה לקוות שמיד אחרי הבחירות יהיו מי שיערכו בדיקה מסודרת לא רק של האסור והמותר, אלא יבחנו גם את הדרך המשפטית הראויה, שהמדמנה שהייתה נחלתנו במערכת הבחירות הנוכחית לא תחזור שוב.

מירי רגב היא כמו כוכבת מערבונים מיומנת שמתייצבת במרכז העיירה. היא שולפת ויורה לכל הכיוונים, כולם פותחים את החלונות וכולם משיבים אש.

שואלים אותי למה אני לא כותב מה חושבים על מירי רגב בציבור? אין צורך. רגב יודעת את העבודה. את הנזק שהיא גורמת לעצמה אין מי שיעשה טוב ממנה.

מה שהביא אותי לייחד לשרת התרבות, כמה מילים הוא ההתבטאות שלה, שהרמטכ"ל לשעבר בני גנץ "לא אפוי". מה זה "לא אפוי"? לא ראוי? חסר ניסיון? או שהוא עדיין לא פיתח את היכולת לשלשל מהפה יכולת שהפכה למותג אצל מירי רגב.

אין לי שום בעיה שמירי רגב תקרע את גנץ, תחשוף עליו כל סיפור שחשוב לנו לדעת על עברו או התנהלותו, עוד לפני הבחירות, אבל רק שלא תחשוב שאנחנו מטומטמים. אמירות כמו גנץ לא אפוי, או ניסיון לטפול על גנץ את האחריות לפריצה לטלפון הנייד האישי שלו, הם דברי הבל, ששום אדם בר דעת לא קונה. האחריות לגילוי וחשיפה של פריצות לטלפונים קווים או סלולריים, מוטלת על רשויות האכיפה ועל שירות ביטחון הכללי ולא על בעל המכשיר. קיימות רשויות שתפקידן לסכל האזנות בלתי חוקיות אם יש כאלה, לחשוף אותן ולהתריע על כך במידת הצורך כאשר הן נחשפות. זה לא תפקידו של בעל מכשיר הטלפון.

אני יכול לנחש שאפילו מירי רגב לא מסתובבת עם טלפון מוצפן. טענות מהסוג הזה הן רדודות, ובוודאי שלא יביאו למי שמשמיע אותם קול אחד נוסף. גם העיסוק במצבו הנפשי הבריאותי או המנטלי, של בני גנץ, שהוא פרי יצירה של מנהלי קמפיינים, לא ישכנע אף מצביע לשנות את דפוסי הצבעתו.

קשה גם להשתכנע ברצינות מהטענה לפיה גנץ הוא מעתה סחיט יותר, ולא סתם סחיט, אלא עלול להיסחט על-ידי הממשל האירני. מה יוכל גנץ לתת לאירנים בתמורה לאי פרסום פרטים אישיים מוכמנים מהטלפון הנייד שלו? שתי פצצות אטום, או אולי כמה סוללות של כיפת ברזל?

הגיע הזמן לעסוק במערכת הבחירות הנוכחית בכמה עניינים רציניים, כמו למשל איך ייפתר הסכסוך עם הפלשתינים? האם פתרון הסכסוך מחייב כניסה קרקעית לעזה?

מה ההערכות והסיכויים לכך שהאירנים יוותרו על השליטה בסוריה? מי יכסה את הבור התקציבי העמוק שהשאיר מאחוריו משה כחלון באוצר.

האם אנחנו הם אלה שנשלם את הניהול הכושל של הקופה הציבורית באמצעות מיסים חדשים? איך תיפתר המצוקה במערכת הבריאות? ומתי יהיה לנו קצת שקט.

אני מתחייב להצביע עבור מי שייתן לי ברצינות את כל התשובות מבלי להשמיץ את האחר.

איילת שקד לא החמיצה את ההזדמנות. גם היא הגיעה לבית שנפגע מטיל שנורה מעזה ונפל במושב משמרת בשרון. שקד ניצלה את ההזדמנות לומר כשעמדה בכניסה לבית ש"חמאס לא מפחד וחמאס לא מורתע, בגלל שאנחנו לא מפגינים את היכולות שלנו".

השרה שקד לא הסתפקה בכך. כדי להאדיר את שמה היא הזכירה שהיא חברת הקבינט, והוסיפה ש"לא יכול להיות שהארגון הזה מרשה לעצמו לכוון אלינו טילים כל חודש או חודשיים".

לא ברור מדוע צריכה השרה שקד, להגיע לבית במושב משמרת, כדי לשטוח את משנתה. היא חברת הקבינט המדיני ביטחוני, ולכן לא ברור מדוע היא זקוקה לפלטפורמה נוספת להשמיע את הדברים. מערכת הבחירות היא זו שמטריחה את השרה שקד לעשות מה שהיא לא עשתה בעבר באירועים ביטחוניים קשים הרבה יותר, שלא שכנעו אותה לצאת לשטח.

הימים האחרונים של מערכת הבחירות הם אלה שהביאו את השרה שקד, ופוליטיקאים נוספים, להגיע לכל מקום שבו נמצאים אמצעי תקשורת ולהביע הזדהות עם מי שנותרו ללא קורת גג. אין שיטה טובה יותר לזכות בזמן מסך, פחות משבועיים לפני הבחירות, ורק מי שלא מבין פוליטיקה יחמיץ הזדמנות כזאת.

שקד לא לבד. מי שגם שלא התכוון להחמיץ את ההזדמנות הוא כצפוי גם שר האוצר משה כחלון, שמפלגתו "כולנו" נמצאת על גבול אחוז החסימה. כחלון יודע שהבחירות האלה הן עבורו להיות או להתאדות והוא לא נח לרגע.

כחלון התייצב בחזית הבית במושב משמרת ובחר לנסוע גם לדרום. אלא שלהבדיל מהשרה שקד, שהיא שקולה, חכמה ומתנסחת ברהיטות, השר משה כחלון התגלה שוב בעליבותו, כשבחר לומר בכניסה לבניין עיריית באר שבע: "בשעות האלה חייבים לתת גיבוי לצה"ל, זה לא הזמן לעשות הון פוליטי". כחלון, שלא היה בטוח שדבריו הובנו, הסביר בכל הרצינות: "אנחנו צריכים להיות מאוחדים סביב משימה, כל ניצול של הון פוליטי הוא ציני לחלוטין".

אתם הבנתם את זה? משה כחלון לא הגיע לבית במושב משמרת כדי לקושש קולות, או כדי לעשות חלילה הון פוליטי. הוא הגיע כי הוא צדיק. כי הוא מקפיד להגיע לכל אירוע ביטחוני. כי הנוכחות שלו בשטח חשובה ונדרשת. הון פוליטי זה ממש לא הוא. כחלון אמר במפורש ש"כל ניצול של הון פוליטי הוא ציני לחלוטין". הוא צודק. אז למה הוא בא?

גל הירש, שמתמודד בבחירות לכנסת בראש רשימת מגן, הוא מועמד ראוי שחבל שנראה אותו מחוץ לכנסת. הירש, ששירת 25 שנים בצה"ל ופיקד בין השאר על יחידות צנחנים, היה מפקד "שלדג", נפצע קשה במארב שטמנו מחבלים, ולאחר שיקום ארוך חזר לשרת בצה"ל למרות נכותו.

הירש הוא זה שתכנן את מבצע חומת מגן, את הקמת גדר הביטחון בקו התפר, ופיקד על בית הספר לקצינים בה"ד 1.

מפלגה ביטחונית-חברתית בימין הפוליטי שהקים הירש לא עוברת ככל הנראה את אחוז החסימה. העובדה שגל הירש הוא מועמד איכותי היא כנראה בעוכריו. הירש רוצה להיות שר לביטחון פנים, ובמקרה שלו לא רק שלא ייכנס לנעליים גדולות אחרי גלעד ארדן הוא יצטרך להביא נעליים מהבית.

גם גל הירש קרא את דוח מבקר המדינה על משטרת ישראל, ואני מוכן להמר שמה שקרה במשמרת של השר גלעד ארדן, שנתפש כלא יותר מבדיחה, לא יכול היה לקרות במשמרת של גל הירש.

צפיתי בראיון שהירש העניק לערוץ 20, ובו אמר דברים קשים שאסור להתעלם מהם. הירש סיפר שביום שבו הוא הודיע שפניו לפוליטיקה, פורסמה 36 שעות אחרי הודעתו הדלפה, שסיפרה שעכשיו בודקות רשויות המס את תיק המיסים שלו. זה הפך כנראה לשיטה. יש מי שמאוימים מאנשים ישרי דרך שמבקשים להכניס את השינוי הדרוש.

צריך להזכיר כל התיקים שנתפרו לגל הירש התאדו כלא היו. כל התיקים סגרו מחוסר אשמה אחרי שלוש שנים של עינוי דין מיותר שנגרם לקצין בכיר שהוא מלח הארץ. אז מה זה מלמד? זה מלמד בעיקר על כך שיש מי שמתמחים בסיכול ממוקד במשטרת ישראל, שלפוליטיקה יגיעו רק כאלה שלא מפחדים, או סתם מועמדים בינוניים שאינם מסכנים איש.

כרמל שאמה הכהן, ראש העירייה הנבחר של רמת גן, מוכר כאיש ישר דרך. העובדה שהוא בחר להעסיק מבין כל ראשי הערים שנחלו מפלה צורבת בבחירות דווקא את דב צור, ראש העירייה הנכשל של ראשון לציון, מטילה צל כבד על שאמה הכהן שלא דבק בו רבב.

דווקא שאמה הכהן, האיש שבמשך שנים רבות שהתריע באומץ רב, נגד השחיתות שהייתה בעיריית רמת גן, צריך לגלות רגישות רבה יותר, ואסור לו להעסיק אנשים דוגמת דב צור, שהמשטרה ממליצה להעמיד לדין באשמת שוחד.

צור נשכר על-ידי עיריית רמת גן כיועץ לפיתוח העיר והסכמי הגג עליהם חתמה עיריית רמת גן.

כשם שראש העירייה שאמה הכהן לא היה מעסיק כיועץ חיצוני את צבי בר, שהוא עתיר זכויות, פי כמה מדב צור, על תרומתו הביטחונית, כך הוא חייב למנוע את העסקתו של דב צור, שאם לדעתם של תושבי ראשון לציון היה ראוי הם היו נותנים לו את קולם.

לשאמה הכהן, יש שם טוב. הוא צריך לעשות הכל כדי לשמור עליו. דב צור הוא לא אדם שבעת הזאת נכון להתקשט בשמו. צריך לקוות שראש העירייה שאמה הכהן יפנים זאת בהקדם.

צל"ש לסגן אלוף אביחי אדרעי מדובר צה"ל, שכובש את המסכים. לכם אולי השם אולי לא מוכר, אבל אדרעי, שהוא ראש תקשורת ערבית, הוא "הנשק הסודי" של דובר צה"ל. אין כמעט איש בארצות ערב שלא מזהה את מראה פניו מהופעותיו הרבות בתקשורת הערבית.

הכל התחיל בשנת 2005, בדף פייסבוק שכולל היום קרוב לשני מיליון גולשים, והופעות תכופות באל -ג'זירה, שם מרואיין אדרעי כדרך של קבע, בעת מלחמה או באירועים ביטחוניים. אדרעי הצליח להגיע להכרה עולמית ולהפוך למרואיין מבוקש ברשתות התקשורת הערביות המובילות.

הוא סמכותי, רהוט, אמין, שולט היטב בשפה הערבית, שירת ביחידה 8200 של חיל-המודיעין. בגיל 22 בתפקיד סמל ראשון. אז הוצע לו להיות ראש מדור תקשורת ערבית בדובר צה"ל, לאחר ההינתקות הוא קיבל דרגת ייצוג של רב סרן ולפני כשנה הועלה לדרגת סגן אלוף.

אדרעי הוא הפנים של צה"ל בעולם הערבי. הוא שולט ברשתות החברתיות, והאמירות שלו מעוררות זעם אצל שכנינו. זו הסיבה שהוא מקבל איומים אישיים רבים, בעיקר לאחר אירועים ביטחונים ולכן תוגברה השמירה עליו.

השבוע הוא הצליח שוב לעשות כותרות, כששיגר מסר מתריס למנהיג חמאס איסמעיל הנייה, וביקש לדעת לאחר שצה"ל השמיד את לשכתו בעזה: "היה נכון להפקיר את תושבי עזה?". אדרעי הוסיף גם הערה עוקצנית להנייה: "אל תשכח לעדכן איפה המשרד החדש שלך".

זאת כנראה לא רק הערה עוקצנית, אלא גם רמז למנהיג חמאס, שכדאי לו להמתין ולא להזדרז לבנות לשכה חדשה.

בלגרד, עיר הבירה של סרביה, מקסימה. היא שוכנת במפגש הנהרות הסאווה והדנובה. השבוע חזרתי משם. בשהותי הקצרה נאלצתי לשלם מיסים לעיריית בלגרד. לא רכשתי שום נכס, למרות המחירים הנמוכים רק ישנתי בעיר.

בלגרד הצטרפה לערים נוספות באירופה שגובות מתיירים דמי לינה. בכמה מהערים המבוקשות כמו רומא, ברלין, או אמשטרדם, עושות זאת העיריות כבר תקופה ארוכה, כדי לרצות את התושבים.

הם קובלים על כמות התיירים שמציפה את הערים והורסת להם את החיים. העיריות עושות שימוש במס שנגבה מתיירים בעיקר כדי לתקן את התשתיות, שנפגעות מביקורם של מאות אלפי תיירים בכל יום. בבלגרד, שעדיין לא מוצפת בתיירים, זהו מקור הכנסה נוסף לקופתה של העירייה.

גביית המס המיוחד, שאותו נדרשים התיירים לשלם עבור כל לילה שבו התייר לן בעיר, מוטלת על בתי המלון. באחריות פקיד הקבלה לגבות את המס, והוא גם זה שמסביר לאורח שהדברים אינם תלויים בו. בגלל שיעור המס הנמוך ומחיריה המוזלים במיוחד של בלגרד לא נשמעת תרעומת מצד התיירים.

מילה על המחירים הזולים. המטבע שנהוג בבלגרד הוא הדינר הסרבי, שעבור התייר הישראלי הוא בעל כוח קנייה עצום. סרביה התברכה באינפלציה מטורפת, שאין כנראה מי שמטפל בה ברצינות. כדי לדעת את מחירו האמיתי של מוצר שרכשתם, אתם צריכים לחלק את הסכום ששילמתם עבור המוצר בשלושים, אז תקבלו את מחירו של המוצר בשקלים.

כיוון שהמחירים בבלגרד זולים במיוחד, תתקשו לפעמים להאמין שהחישוב שערכתם נכון. אתם עלולים לחשוב שטעיתם. לא זאת לא טעות. זה פשוט זול כל כך, שלא יאמן שאלה המחירים.

אם אתם מחפשים מקום טוב לנוח, ומבקשים להתאכסן במלונות טובים במחירים זולים, לטייל באמצעות מדריך ורכב צמוד, במחירים שלא הכרתם. לאכול טוב ובזול, ולערוך קניות במחירים מצחיקים, ההמלצה שלי היא בלגרד.

בימים הקרובים אני טס לבטומי. כשאחזור אני מבטיח לעדכן אתכם מי יפה יותר ועל מי לא הייתי מוותר.