"קיימת בעיה משמעותית במנהיגות הלאומית". זהו המסר העיקרי שעלה מנאום שנשא ראש אמ"ן לשעבר, אלוף (מיל.) עמוס מלכא, בערב סגירת יומו הראשון (ב', 11.6.07) של כינוס ירושלים השני לאיכות השלטון. בהקשר למלחמת לבנון השנייה, אמר מלכא כי הוא "מפריד בין הביצוע הצבאי למנהיגות הלאומית, שהיתה חייבת לנהל מערכת אסטרטגית, גם אם המערך הצבאי לא מתפקד בצורה מקסימלית.
"מה שמדיר שינה מעיני יותר מהאיום האירני ומהאיומים החיצוניים זו המנהיגות הלאומית - כנורמה, כערך וכמוסר. גם היכן שהמנהיגות לא מושחתת קיימים פגמים מבניים, תרבותיים ופרסונליים שאינם נסבלים. יש תרבות קבלת החלטות קלוקלת, היגררות במקום הובלה, פער בתחום התחקיר והשיווק ומינויים פוליטיים הנעשים בשל אי הבנת משמעותם".
מלכא הוסיף כי "אין שיטה לניהול ענייני ביטחון ואסטרטגיה במדינה. לשר הביטחון תלות מוחלטת בצבא. אמ"ן היה בשעת המלחמה כטפט על הקיר".
כפתרון אופציונלי לבעיות שמנה, העלה מלכא הצעה חלופית לביזור הסמכויות המדיניות כיום: "המתבקש הוא הקמת מטה אסטרטגי שיעמוד מעל כל הגופים, מטה שיהיה הכי קרוב לרה"מ בראשו תעמוד אוטוריטה מקצועית (ולא אנונימית), שינהל את סדר היום וענייני הקבינט, שלא ייצר חומרי גלם אלא יעשה אינטגרציה בין חומרי גלם קיימים מהמשרדים השונים, שיבצע בקרה ומעקב, שרה"מ יתייעץ עמו לפני נאומים שמציבים יעדים שאי אפשר לעמוד בהם, ושימליץ לסיים מלחמה כשהושגו היעדים".
לגבי המנהיגות הלאומית במלחמה הוסיף, כי "צה"ל צריך להיות אחראי לנדבך המבצעי בלבד. הצבא צריך להתריע על כל התפתחות שמובילה לחריגה מגבולות המערכה. הדיון ב-12.7.06 התרחש באווירת בושה, 'חייבים לעשות משהו'. יש להעלות דברים מהבטן לראש, לעשות את הדבר הנכון ולעשות אותו נכון. לא היתה החלטה לצאת למלחמה - נגררו לכך. לא היתה דירקטיבה ברורה. מהיום השני של המלחמה, היה סוג מסוים של השתכרות כתוצאה מהצלחה מסתמנת. היתה הרמת יעדים לרמה שלא ניתן היה להשיגה".
מלכא סיכם את נאומו בהתייחסו לצורך בהנהגה כריזמטית ומקצועית שתפעל לפי שיטה: "ישנו פער זועק בין הדרג הצבאי למדיני בנושא של קבלת החלטות. אם איכות ההנהגה ברמה האסטרטגית לא תשתפר עד המלחמה הבאה, לא יהיו תוצאות אחרות. הנורמה של לקיחת אחריות ברמה הלאומית המדינית בלתי נסבלת ואסור להסתגל אליה".
"מדוע הממשלה חיכתה תשעה חודשים עד שווינוגרד יגיד לה מה יש לתקן? מה היה קורה לו היה צץ אירוע בזמן הזה?".
