ארה"ב חשופה להתערבות רוסית בבחירות 2020 בדיוק כפי שהייתה בבחירות 2016 – מזהירים מומחים אותם מצטט פייננשל טיימס. הן חברות הטכנולוגיה והן הממשל טרם נתנו מענה מספק למניעת התערבות כזאת, למעלה משנתיים לאחר שהיא התגלתה לראשונה.

בבחירות לנשיאות בשנה הבאה ניצבת ארה"ב בפני אותן חולשות שאפשרו את ההתערבות בפעם הקודמת, ואולי אף נוספו חדשות – מזהיר דאג ליוט, לשעבר שגריר ארה"ב בנאט"ו. לדבריו, ההתערבות הרוסית ב-2016 עלתה בקנה אחד עם האסטרטגיה הצבאית המוכרת שלה: לתקוף בחזית נרחבת, לזהות נקודות חוזק ונקודות תורפה, ואז לתקוף שוב בנקודות התורפה. ליוט מזהיר, כי ההתקפה ב-2016 עשויה הייתה להיות רק ההתחלה – לצורך זיהוי נקודות התורפה במערכת ההצבעה האמריקנית – ולכן ההתקפות הקרובות יהיו מתוחכמות יותר.

דוח מולר קבע, כי הרוסים התערבו בשתי צורות: הפצת ידיעות כוזבות ברשתות החברתיות וגניבת התכתובות של הדמוקרטים וקמפיין קלינטון. לקראת בחירות האמצע בשנה שעברה הקציב הקונגרס 380 מיליון דולר להגנת מערכות ההצבעה מפני התקפות סייבר. העובדה שלא היו מתקפות של ממש העלתה את השאלה, האם הגילויים סביב 2016 גרמו לרוסים לנצור הפעם את האש.

אלא שיש צורך במבט רחב יותר – קובע פרופ' אלכס הלדרמן מאוניברסיטת מישיגן. הסנאט מצא, כי הרוסים הצליחו לחדור ב-2016 למערכות רישום הבוחרים במדינות רבות, דבר העלול לאפשר להם לשבש אותן בדרכים רבות, כגון יצירת אי-התאמות שימנעו את זיהוי הבוחרים. ולדימיר פוטין החליט שלא ללחוץ על ההדק הזה ב-2018, אך הוא עלול לעשות זאת ב-2020. חוץ מזה, כ-40 מבין 50 המדינות עדיין משתמשות בציוד אלקטרוני מיושן, כגון מכונות הצבעה, ובתריסר מהן אין כל גיבוי ידני המאפשר לבדוק את אמיתות הנתונים.

עם זאת, חברות הטכנולוגיה טוענות שהן מוכנות כיום טוב יותר – מציין פייננשל טיימס. פייסבוק אומרת שהיא יכולה להסיר מדי יום מיליוני חשבונות מזויפים, תודות לשימוש בבינה מלאכותית. היא גם משתפת פעולה עם בודקי עובדות, כדי לוודא את נכונותם של פוסטים המתיימרים להיות חדשותיים. טוויטר הידקה את כלליה, כך שכעת היא רשאית להסיר משתמשים הגונבים זהויות. יוטיוב שכרה מספר גדול של משתמשים מרחבי העולם, המסייעים לה להחליט אלו סרטונים לדחוק לשולי האתר – כחלק ממאבקה נגד הפצה של תיאוריות קונספירציה.

אבל עדיין יש בעיות, מדגיש העיתון. שני דוחות שהוגשו אשתקד לקונגרס מצאו שרמת ההתערבות הרוסית ב-2016 הייתה חמורה מכפי שהיה ידוע עד אז, והזהירו שענף הטכנולוגיה עדיין אינו מספיק גלוי לב לגבי היקף הבעיה. הדוחות גם קבעו, כי אופי ההתערבות משתנה וכי הרוסים שמים יותר דגש מבעבר על אינסטגרם.

בעיה נוספת היא שהסרת דיסאינפורמציה עלולה להכניס את החברות לחילוקי דעות פוליטיים. כך למשל, כמה רפובליקנים מובילים מתחו ביקורת על גוגל, בטענה שהיא רואה יצרני חדשות מסוימים כאמינים יותר מאחרים ובכך היא פוגעת בבעלי דעות שמרניות; החברה מכחישה.

סגן יו"ר ועדת המודיעין של הסנאט, מארק וורנר, אומר ששתי המפלגות חייבות לפעול בשיתוף פעולה, במיוחד לקראת בחירות 2020. "אנחנו יודעים שב-2016 הרוסים ניסו לתקוף מערכות הצבעה לפחות ב-21 מדינות, ובמקביל ניהלו מערכת של מידע כוזב שנועדה להשפיע על הבוחרים האמריקנים", הוא אומר. "כאשר אנחנו מתקרבים לבחירות 2020, אנחנו חייבים להיות יותר פרואקטיביים בהגנה על המערכת הדמוקרטית שלנו".