|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מדוע לא יבוא פורים עד שתיים בצהריים
|
מידי פורים מפרסמים בשלל עיתונים, מפורסמים שונים שהתחפשו, בנים לקאובוי ואם זה בנות לנסיכות בתמונות צבעוניות דהויות ואפילו בתמונות שחור לבן
|
|
כניסה דרמטית [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
בסיכומו של עניין חג פורים כבר עבר, וחודש ניסן הגיע, ואני נשארתי עם כמויות של חמץ שגם אם אני, מרתי ובנותיי שבדרך כלל אוהבות מתוקים נשב ונאכל כל יום, כל היום, עד ערב פסח, חמץ וממתקים ולא נסיים את הכמויות שיש לנו. וזה לא חינוכי.
את ההבנה לגבי זה קיבלתי כשזוג חברים ותיק שלי הגיע אלינו לביקור בחג הפורים יחד עם הקטנה שלהם. הם מסוג הזוגות שאוכלים בריא, שותים בריא, לא שותים סוכר ולא מכירים כלום חוץ מעולש וחסה, בעדיפות לעולש. כיאה לחג הפורים הגשתי לקטנה שלהם את סלסילת הממתקים שעמדה אצלי על השולחן, ומרגע זה ראיתי איך כל תפיסת חייהם והחינוך שבו החזיקו במשך ארבע שנים שלמות, קרס למול עיניהם.
ילדים כמו ילדים יודעים לעשות לך בושות בעיקר כשמדובר באוכל. איזה הורה לא מכיר את התופעה של ילד חמוד שמתלווה עם אבא או אם לבקר מישהו, ומפגין תחושות רעב, שכוללות בכי וצעקות "אני רעב", ושמצריכות התערבות של אגף הרווחה (מזל שהעירייה לא עובדת ביום פורים). הורים שמארחים לעומת זאת, תמיד עונים בתשובה הידועה של "זה בסדר, ככה זה אצל ילדים" שזו בדיוק התשובה שגורמת להורי הילד מותקף הרעב, לתחושות אשמה והזנחה יותר גדולות. אחרי שההורים המרעיבים יצאו הדלת תיסגר ואז יוכלו הזוג המארח לרכל על ההורים המזניחים, ועל זה שברוך השם אצלם זה עוד לא קרה. שזה בדיוק העניין - עוד לא. אבל עוד יגיע.
חופשת הפורים התחילה אומנם ביום רביעי, אבל אי-אפשר היה להתעלם מהעובדה שזה התחיל עוד קודם לכן ביום שלישי, שהיה יום התחפושות בבתי הספר. מה בדיוק אפשר לעשות ביום כזה כשהילדים מתחילים פעילות בבתי הספר בשמונה בבוקר ומסיימים בשתיים עשרה? מי יכול ללכת לעבודה ביום כזה? בינינו הרי איש לא מגיע באמת בשעה שמונה לגן, כי אז הוא מפספס את אלמנט הכניסה הדרמטית בתחפושת הכי מיוחדת. לפיכך כבר משעה שבע וחצי בבוקר, שעה אחרי שמרתי כבר סירקה, איפרה, אבזרה ותפעלה את הבנות שלי, השאירה לי רשימת משימות שכל גבר ממוצע שוכח ויצאה לדרכה להביא פרנסה, כבר נעמדתי בגן המשחקים הסמוך לגן הילדים של בתי הקטנה, והרבצתי המוני תמונות למזכרת.
מידי פורים מפרסמים בשלל עיתונים, מפורסמים שונים שהתחפשו, בנים לקאובוי ואם זה בנות לנסיכות בתמונות צבעוניות דהויות ואפילו בתמונות שחור לבן. לא מדובר באנשים מבוגרים ממש אלא שכאלו שסובבים סביב גילאי השלושים ארבעים, כלומר כמוני. מה שמאפיין את הגילאים האלו זה העובדה שפורים התאפיין בתחפושות בודדות וכמוהן גם בתמונות בודדות. התמונות של אז לא היו באיכות גבוהה, ויש להניח שמדובר בסרט פילם של שלושים ושש תמונות פוג'י (לעשירים) או עשרים וארבע תמונות (תוצרת עזה) לאלו שפחות עשירים, כשהיחס הוא אחד לחמש. תמונה אחת יוצאת חמש נשרפות.
תפאורה אמיתית
לפיכך על כל ילד הושקע סרט צילום אחד כשהסיכום נתן משהו כמו שלוש או ארבע תמונות לכל פורים. וזה למי שהיו שניים או שלושה ילדים. ככל שמספר הילדים עלה כך מספר התמונות ירד. לי למשל יש כמה תמונות בודדות מימי הפורים שלי. פעם שהתחפשתי לקראטיסט (ואלו היו בגדים מקוריים שעלו משכורת חודשית), עם הספינה שהוצבה ב"הרים", ופעם לפאנקיסט (שאלו היו הבגדים שלך אח שלי שלא עלו - לפחות לא עליי) בשכונה בה גדלתי ליד אותו עיגול המכונה "קיר המוות", שרצנו עליו במהירות כדי להוכיח שאנחנו לא נופלים (ונפלתי).
נעמדתי לצלם את בנותיי והפעם על-רקע תפאורה אמתית של דשא סינטטי ולא באולפן צילום של פוטו לוי או פרנו. והמתנתי לראות מתי יגיעו מספיק ילדים כדי להכניס בזמן הנכון את הבת שלי. בשמונה וחצי, שעה אחרי השעה היעודה הבחנתי באמא אחת לבושה בתחפושת דמויית נמר עם זנב. הורים שמתחפשים יחד עם הילדים שלהם הם דבר משעשע ותורם לא מעט לילד שהתחפש בעל כורחו ונאלץ להסביר לחברים שלו למה בגיל של גדולים (שש) הוא עדיין מתחפש.
כמה דקות לאחר מכן הבחנתי בעוד אמא שמגיעה עם תחפושת של כלב עם זנב ונעליים מתאימות ואני כבר חשבתי לקפוץ הביתה ולשים עליי לפחות כובע של ליצן. רק ליתר ביטחון, שלא אעשה בושות לילדות שלי ואגרום להם לפציעות נפשיות שיפרנסו הרבה פסיכולוגים. התקשרתי למרתי לשאול לגבי זה. מרתי הסבירה לי שבתור אחד שלא ממש מגיע לפיזור ואיסוף של הילדים מהגנים, שלא מדובר בתחפושת אלא בפיג'מה אמתית שאימהות הולכות איתן לגן ולמכולת, ולעיתים אפילו לבית הכנסת.
הכנסתי את הילדה לגן וקיבלתי אזהרה שלא לאחר. "גם אנחנו רוצות להיות עם הילדים שלנו" פסקה הגננת. מה שנכון נכון. משם רצתי לבית הספר, ילד מחופש לדלי פופקורן משך את עיניי. ניסיתי לקחת לו קצת כדי לאכול, אבל הוא הדביק אותם עם דבק חם לגופו. ילדים בתחפושות יצירתיות הם דבר מרנין אין ספק. משם אצתי רצתי לנקות את הרכב, ואז לקניות בסופר להשלמת משלוחי המנות וסעודת הפורים ושוב חזרה לאיסוף של הילדות מהגן ובית הספר. עם כל מרוץ היום חשבתי לעצמי - מדוע פורים לא בא אלינו פעמיים בשבוע. מצד שני הילדים מחכים לחג הזה כל כך הרבה זמן ובכל כך הרבה התרגשות, למה לא לתת להם לשמוח לפחות עד שתיים בצהריים. יום אחד בשנה, וגם הוא בקושי חצי יום. חציו לכם וחציו לנו.
שר החינוך? מישהו שירים את הכפפה.
|
| תאריך:
|
02/04/2019
|
|
|
עודכן:
|
02/04/2019
|
|
יוסף קנדלקר
|
|
מדוע לא יבוא פורים עד שתיים בצהריים
|
|
הוא עצמו הטיל מוראו, המטיר ברד של בליסטראות של קרח ואש "י.קֹ.וָ֗.ק נָתַ֤ן קֹלֹת֙ וּבָרָ֔ד וַתִּ֥הֲלַךְ אֵ֖שׁ אָ֑רְצָה וַיַּמְטֵ֧ר ה' בָּרָ֖ד עַל-אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם. וַיְהִ֣י בָרָ֔ד וְאֵ֕שׁ מִתְלַקַּ֖חַת בְּת֣וֹךְ הַבָּרָ֑ד כָּבֵ֣ד מְאֹ֔ד אֲ֠שֶׁר לֹֽא-הָיָ֤ה כָמֹ֙הוּ֙ בְּכָל-אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מֵאָ֖ז הָיְתָ֥ה לְגֽוֹי" (שמות ט', כ"ג-כ"ד). כוח אדיר. ומבוקר. על כל מצרים המטיר. "רַ֚ק בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֔שֶׁן אֲשֶׁר-שָׁ֖ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לֹ֥א הָיָ֖ה בָּרָֽד" (שם, כ"ו) אין לך חזק יותר ממי שכוחו עמו לשלוט בכוחו, לנהל אותו, להכות ולחסוך, למשול בזעם, לפרוק אותו ממוקד, להלום ולבלום. הוא היה מלך כל יכול על הארץ. אלוהי העברים נתגלה כמלך כל יכול על השמים ובן הנסיכים המצרי שהיה לנביאם של העבדים מושל בו. הוא נשבר. "וַיִּשְׁלַ֣ח פַּרְעֹ֗ה וַיִּקְרָא֙ לְמֹשֶׁ֣ה וּֽלְאַהֲרֹ֔ן וַיֹּ֥אמֶר אֲלֵהֶ֖ם חָטָ֣אתִי הַפָּ֑עַם יְ.קֹ.ו.ק֙ הַצַּדִּ֔יק וַאֲנִ֥י וְעַמִּ֖י הָרְשָׁעִֽים" (שם, כ"ז) במערכה הנטושה ביני לבין אלוהיכם נגפתי זאת הפעם, הוא גבר עליי, הכניע אותי. הוא לא ירפה, אלא אם כן תבקשו על חיי, ועל כן גוזר אני מלכך, עליך ועל אחיך הדובר עמך מפיך, לתבוע ממלככם שבשמים לחוס עליי ואעשה כרצונו, "הַעְתִּ֙ירוּ֙ אֶל-יְ.קֹ.ו.ק וְרַ֕ב מִֽהְיֹ֛ת קֹלֹ֥ת אֱלֹהִ֖ים וּבָרָ֑ד וַאֲשַׁלְּחָ֣ה אֶתְכֶ֔ם וְלֹ֥א תֹסִפ֖וּן לַעֲמֹֽד" (שם,כ"ח). בשבועה זאת על שפתיו הרועדות פחד ואימה, יצא את ארמונו עם פרוץ הפוגת הברד.
|
|
|
|
|
לקראת כתיבת רשימה זו קראתי את מה שכתבתי לפני שנה והמסקנה העגומה היא שאפשר לעשות העתק הדבק ואיש לא ירגיש בהבדל, כי כלום לא השתנה מאז. הנה קטע לדוגמה: "מבקרים אותנו קשות על עצם ההתגוננות מפני מבקשי נפשנו והביקורת הזאת חילחלה גם למקומות שהיו אמורים להיות חסינים מפניה, וכתוצאה מכך החיילים אינם מורשים להתגונן מפני פורעים רצחניים. ולהבדיל, ימניים המתגוננים מפני אמירות מבזות או מסיתות - מוקעים כמסיתים בעצמם, עיין ערך ראש הממשלה אל מול משמיציו". משהו השתנה מאז? אבל פיזור הדעת הרעיוני הזה אינו חדש בתולדות עם ישראל, כבר המן השתמש בו כנימוק ליוזמתו המטורפת לְהַשְׁמִיד אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִים.
|
|
|
|
|
בשולי הכותרות: מי תמך בנאום הנשיא?  לא לשכרות מלאה מניין? ולקינוח הטיפה המרה?
|
|
|
|
|
על-פי המסורת העממית של ארץ ישראל הקדומה, ממוקם קברה של אסתר המלכה בכפר ברעם שבהרי צפת. כמעט כל עולי הרגל היהודיים של ימי הביניים נהגו להזכיר את הקבר הזה, המצוי בקרבתם של קברים קדושים אחרים.
|
|
|
|
|
קריאת המגילה היא המצווה העיקרית הקשורה בפורים. במקורות התרבות שלנו נקבע - "והכל חייבים בקריאת מגילת אסתר - אנשים ונשים גֵּרִים וַעֲבָדִים ומחנכים את הקטנים לקרוא בה. אפילו כוהנים מבטלים עבודתם ובאים לשמוע מקרא מגילה. וכן מבטלים תלמוד תורה לשמוע מקרא מגילה, קל וחומר לשאר מצוות של תורה, שכולן נדחים מפני מקרא המגילה" (רמב"ם זמנים, הלכות מגילה).
|
|
|
|
|
