|   15:07:40
דלג
  איתן קלינסקי  
משורר ומורה לתנ"ך
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות

לא ל"שפוך חמתך על גויים"

בהגדה, אותה אנו נוהגים לחזור ולספר שנה אחר שנה ביציאת מצרים, אנחנו מקיימים את הנאמר בתורה, המצווה לנצור את זיכרון היציאה מעבדות מצרים לחיי חרות - "ושמרתם... לחוק לך ולבניך עד-עולם" (שמ' י"ב 24), עוד טרם התרחשות השחרור מכבלי העבדות
07/04/2019  |   איתן קלינסקי   |   מאמרים   |   חגים ומועדים   |   תגובות
והגדת לבנך [צילום: נתי שוחט/פלאש 90]

בקרוב נסב לשולחן הסדר. כעבור שבעה שבועות נציין את חג השבועות. זה הזמן להתייחס לשתי יצירות נפלאות, ששני מועדים האלו הורישו לנו: "הגדה של פסח" ו"מגילת רות".

שבעה שבועות מפרידים בין התייחדות עם הטקסט של ההגדה ובין קריאת מגילת רות. ההגדה מנתבת אותנו בנתיבי החיים מעבדות לחרות. מגילת רות מנתבת אותנו בנתיבי החיים של חברה, הנאבקת עם קשיי קיום בארצה, התמודדות עם מכת רעב תוך פתיחת צוהר לגלריה ססגונית של דמויות, שכל אחת מהן נושאת מטען ייחודי ומאד אנושי.

במגילת רות אנחנו מתוודעים למערכת יחסים בין עם ישראל ועם שכן, מערכת יחסים שיש בה קריאת תגר נגד שנאה בין עמים, הכנסת אורחים יפה של בני מואב לפליטי הרעב שיצאו מארץ כנען ותרים בניכר אחר הלחם. מעל לכל מזדקרת דמות אלמנה מואבייה מסורה, המשמשת משענת לאישה עברייה שהחיים חבטו בה. מואב המקוללת והמנואצת לדראון בספר דברים פרק כ"ג פס' 4 - "לֹא יָבוֹא עֲמוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה' גָּם דּוֹר עֲשִׁירִי לֹא יָבוֹא", אותה מואב המנואצת מתגלית במלוא עוצמתה האנושית והמוסרית במגילת רות, מואב הקולטת פליטי רעב מבית לחם יהודה.

בהגדה, אותה אנו נוהגים לחזור ולספר שנה אחר שנה ביציאת מצרים, אנחנו מקיימים את הנאמר בתורה, המצווה לנצור את זיכרון היציאה מעבדות מצרים לחיי חרות - "וּשְׁמַרְתֶּם... לְחוֹק לְךָ וּלְבָנֶיךָ עַד-עוֹלָם" (שמ' י"ב 24), עוד טרם התרחשות השחרור מכבלי העבדות.

עושר רוחני של עם ניזון גם מזיכרונות היסטוריים וממאורעות שפקדו אותו בעברו. כחברה אנחנו מעלים זיכרונות ומנתבים אותם כסוללי דרך ליעדים אליהם אנחנו נכספים גם כיום. יש לזכור את האירוע לא רק עקב הצו התורני "וּשְׁמַרְתֶּם לְחוֹק... עַד עוֹלָם", אלא מתוך בחירה לזכור ולהזכיר, ללמוד וללמד.

כתובת אלוקית

גם השנה נקרא את סיפור היציאה מעבדות לחרות כפי שעוצב במסורת דורות. אני מבקש ליחד את דברי לשני פסוקים בסיפור הנפלא, שמעכירים השנה את שולחן הסדר.

אנחנו משלבים בהגדה אמירה מספר תהילים ע"ט פס' ו' - "שְׁפוֹךְ חֲמָתְךָ עַל הַגּוֹיִים אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ, וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בִּשִׁמְךָ לֹא קָרְאוּ". אמירה המקבלת חיזוק לפיה "בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עֲלֵינוּ לְכַלּוֹתֵינוּ". כל זה נאמר לאחר שמלאנו את הכוס של אליהו הנביא ופתיחת הדלת בתקווה שהישועה, לה אנו נכספים, תבוא ותכבד אותנו.

אני מבין ללבו של משורר תהילים, הזועק לעבר כתובת אלוקית, שישפוך חמתו על גוי שלא ידעו לנוכח מראות הרס וחורבן להם הוא עד. אני מצר, שקריאת נקם זו הפכה לחלק מריטואל דתי של סדר פסח אותו אנחנו מציינים כל שנה.

נשאלת השאלה האם תמיד הופיעה אמירה המייחלת לפגיעה בכל הגויים, שלא ידעו את אלוהינו. אם כן האמירה "שְׁפוֹךְ חֲמָתְךָ" הנהוגה בין כוס שלישית לרביעית לא נמצאת בנוסח הראשון של סדר פסח במשנה, סדר מועד, מסכת פסחים פרק י'. ששה סדרי המשנה נחתמו על-ידי רבן יהודה הנשיא בשנת מאתים לספירה.

במשנה אנחנו קוראים "מזגו לו כוס שלישי, בירך על מזונו, גומר עליו את הלל ואומר עליו ברכת השיר...". לאמירה "שפוך חמתך על הגויים" שנהוגה בימינו אין זכר (!!!) במשנה. בספרות האמוראים, שחותמת את התלמוד כבר במאה החמישית לספירה, לא נמצא את "שְׁפוֹךְ חֲמָתְךָ" בגמרא. במסכת פסחים, פרק י' אין בקשה או דרישה לנקם בגויים.

משפחת העמים

בספרות הגאונים, בתקופת מסעי הצלב במאה ה-11, נמצא פעם ראשונה ביטויי קריאה לאלוהי ישראל שיעניש גויים, שלא ידעו אותו, אוכלים ומחריבים את נווה יעקוב.

הביקורת על שילובו של פסוק, הקורא להשמדת גויים בסיפור היציאה מעבדות לחרות, אינה באה מתוך התכחשות שלי לפורענות ולחורבן של קהילות ישראל במהלך ההיסטוריה. מסורת ישראל קבעה ימי אבל ותענית לציון אירועי חורבן. סיפור היציאה מעבדות לחרות אותו אנחנו מספרים מדור לדור נפגם כאשר אנו מוסיפים משאלה להריגת כל גוי ש"שֶׁלֹּא יְדָעוּךָ וּבְשִׁמְךָ לֹא קָרְאוּ". קריאה שהיא בבחינת ניתוב דרך גם לעתיד, עתיד של נקם, עתיד של מעגלי דמים בלתי פוסקים.

אני ממיר את הפסוק "שֶׁבְּחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים" בפסוק "בְּחַרְתָּנוּ עִם כָּל הָעַמִּים". אני פוסח על קריאת "שְׁפוֹךְ חֲמָתְךָ עַל גּוֹיִים שֶׁלא יְדָעוּךָ" וממירם בפסוקים המייחלים לשלום במשפחת העמים - ישעיהו פרק ב 1-4 "...לֹא יִשָּׁא גּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב...", ישעיהו י"א 1-13 "...שׁוֹרֶשׁ יִשַּי עוֹמֵד לְנֵס עַמִּים..." והדוגמה שעומדת לנגד עיני זו הגדת וורמס מהמאה ה-16. במקום "שְׁפוֹךְ חֲמָתְךָ" כתוב שם "שְׁפוֹךְ אֲהָבָתְךָ עַל הַגּוֹיִים אֲשֶׁר יְדָעוּךָ וְעַל גּוֹיִים שֶׁלֹּא יְדָעוּךָ... פְּרוֹס עָלֵינוּ שְׁמֵי שָׁלוֹם".

נוח לי עם ההגדה של התנועה הרפורמית, שהמירה שפוך חמתך נוקם ונוטר בהתייחסות אל הגויים לא כאויבים, אלא כשותפים לחיי היצירה בעולם כולו.

כשנסב לשולחן הסדר ונספר את סיפור חרותנו, עלינו לזכור ולהזכיר, שיש עם פלשתיני ללא חרות לאומית, והוא כפוף לרצון עם אחר - עם ישראל. מדינת ישראל מגשימה חזון וחלום של העם היהודי לחרות לאומית. ישראל מגשימה את חלום החרות שלה, אבל באמצעות צבאה היא שוללת חרות של עם אחר. מדינת ישראל מכינה את הקרקע באלו הימים לספח את כל שטח C, שני שלישים משטחי יהודה ומשומרון, שנמצא עתה תחת שלטון צבאי ישיר של ישראל, וביתר השטחים כולל עזה אנחנו אלו השולטים בגורלם של הפלשתינים.

מאות שנים

אנחנו נסב לשולחן הסדר וילדינו-חיילנו יהיו בתפקידי שיטור ברחבי ערים וכפרים פלשתינים, שיהיו בערב זה במצור.


כשנסב לשולחן הסדר נזכור, שגֵּרִים היינו בארץ מצרים. נזכור שרעב כבד הניע את אבי האומה לרדת לאפריקה. מפאת הרעב ירדו גם ניניו. בני בניהם שהו שם מאות שנים. נזכור שבשנים האחרונות עשו את הדרך מאפריקה לישראל דרך גניבת גבולות אלפי בני אפריקה -

עַד יַעֲבוֹר זַעַם הָרַעַב בְּנֵי הַיַּבֶּשֶׁת הַשְּׁחוֹרָה הֵם לִי

כְּאַבְרָהָם שֶׁיָּרַד מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם כִּי כָּבֵד הָרַעַב בְּאֶרֶץ כְּנַעַן

כִּבְנֵי יַעֲקֹב לִשְׁבּוֹר שֶׁבֶר בְּתוֹךְ הַבָּאִים מִצְרַיְמָה

כְּאִיש מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה שֶׁיָּרַד לָגוּר בִּשְׁדֵי מוֹאָב.

עַד יַעֲבוֹר זַעַם הָרַעַב, הָאֵימָה וְהַמִּלְחָמָה.

תאריך:  07/04/2019   |   עודכן:  07/04/2019
איתן קלינסקי
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
לא ל"שפוך חמתך על גויים"
תגובות  [ 9 ] מוצגות   [ 9 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
רק..
7/04/19 10:36
2
ئسي رلا
7/04/19 15:46
3
ئسي رلا
7/04/19 16:06
4
ארזי שלום
8/04/19 08:31
5
חרות.
8/04/19 15:10
6
תרבות מתנשאת
9/04/19 08:34
7
ידידיה
11/04/19 10:11
8
שפוך אהבתך
12/04/19 08:59
9
ידידיה
12/04/19 09:43
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  חגים ומועדים
האביב כבר כאן וחג הפסח ממש מעבר לפינה. ניקיונות הפסח הם חלק בלתי נפרד מההכנות לחג וכוללים שימוש מוגבר בחומרי ניקיון, העלולים להיות מסוכנים עבור הילדים.
07/04/2019  |  יפעת גדות  |   חדשות
הבנים שואלים, הבנות שואלות
06/04/2019  |  יצחק מאיר  |   יומני בלוגרים
חג פורים מאחורינו ואנחנו עושים דרכנו לעבר חג הפסח, בו לקריאת ההגדה של פסח יש מקום של כבוד. האמירה, שבהעדר צדק מדיני לא ניתן להשתית צדק חברתי, יש לה עוגנים איתנים בסיפור ההגדה. אמירה זו מעוגנת בנכס היקר שיש לנו בטקס ליל הסדר.
04/04/2019  |  איתן קלינסקי  |   מאמרים
בעוד כשבועיים נסב לשולחן הסדר. מן הראוי לבחון האם כל הקולות, כולל קולן של נשים, באים לידי ביטוי בהגדה של פסח. ההגדה היא סיפור נפלא של הזיכרון ההיסטורי, שנבנה נדבך אחר נדבך בסיפור הגיבוש והמעבר שלנו ממשפחה לעם.
03/04/2019  |  איתן קלינסקי  |   מאמרים
ניסן נקרא כך, על שם הניסים הרבים שזכינו בחודש זה ביציאת מצרים - עשר המכות וקריעת ים סוף, שבהן ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי. אכן ניסן הוא חודש הניסים. אם כך מדוע לא נקרא בשם זה? משום שהאופי של החודש הוא של התרחשות ניסים. השם ניסן, הוא בדומה לשקדן, עצלן, משקל דקדוקי המציין תכונה ואופי.
02/04/2019  |  ציפי לידר  |   מאמרים
רשימות נוספות   /   חגים ומועדים  /  מי ומי    / 
רשימות נוספות   /   ישראלי-פלשתיני  /  מי ומי  
מכונת סוכריות מנטוס לכבוד פורים  /  גלית יצחק-אוגנוב
שוקון - גביע וופל במילוי קרם  /  גלית יצחק-אוגנוב
חיילים יאכלו סופגניות של מאפיית אריאל  /  עידן יוסף
מדוע לא יבוא פורים עד שתיים בצהריים  /  יוסף קנדלקר
מי ומי ההולכים  /  יצחק מאיר
המסר של פורים ופרשת השבוע  /  נסים ישעיהו
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
דן מרגלית
דן מרגלית
היועצת המשפטית קרעה הלילה את מסכת הצביעות והרמייה והשטיקים והטריקים של בנימין נתניהו ושריו ובעיקר החרדים שבהם    בהרב-מיארי אמרה למאיר פרוש ולמגעילים שעימו כי צריך להגן על האומה ולה...
יוסי אחימאיר
יוסי אחימאיר
במקרה שלנו התמונה המדומיינת הפוכה: ישראל היא האריה, המותקף משום-מה על-ידי עדר זברות מתייהרות    היוכלו החיות המפוספסות, עטויות כפיות וסרטים ירוקים למצחם ללביא הבודד?
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il