|   15:07:40
דלג
  יוסי אחימאיר  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?

בין שואה לתקומה

אם לא בימים הנוראים ההם, כי אז בימינו, לנוכח המאבקים שעוד נכונו למדינה, נדרשת לנו האחדות כאוויר לנשימה - ולא רק בבתי העלמין הצבאיים. אולי גם בממשלה שעומדת לקום
08/05/2019  |   יוסי אחימאיר   |   מאמרים   |   שואה וגבורה   |   תגובות
בול 70 שנה למרד גטו ורשה

יום הזיכרון לשואה ולגבורה, שחל בשבוע שעבר, היה במידה מסוימת יום של חשבון-נפש לגבי המחקר על אודותיה. אפשר היה לחוש, דומני, כי גוברת ההתעניינות הציבורית בפרקי השואה, ככל שהיא מתרחקת מאיתנו בסרגל הזמן ומספר שורדיה מתמעט והולך, וגם בסילופים-מדעת שנעשו בחלק מהיבטיה ההיסטוריים. זה קורה לא רק בארצות שהיו אחראיות לשואה, ששיתפו פעולה עם מכונת ההשמדה, ומנסות כיום להמעיט באחריותן, אלא גם במידה מסוימת בחקר השואה אצלנו. במיוחד בהקשר למרד גטו ורשה.

19 באפריל 1943 - המרד פורץ בלב הבירה פולנית הכבושה. הידיעות המחרידות מגיעות לארץ-ישראל באיחור. ב-24 במאי כותרתו הראשית של עיתון "המשקיף" מבשרת על קרבות עזים שמתחוללים בגטו ורשה, ובתחתיתו מודעה קטנה. הוריי, שאיבדו את הוריהם, שנה ושנתיים קודם לכן, מזמינים את ידידיהם לברית של בנם היילוד, בבית-החולים "הדסה" על הר הצופים. כמה סימבולי: עמוד של עיתון מצהיב, בימים כה הרי-גורל לעם היהודי, בין ורשה העולה בלהבות לירושלים הנתונה במעין מצור, בין שואה לבין ראשית תקומה. עם ישראל מאבד שישה מיליונים מבניו, אך גם מכונן את עצמאותו.

מרד גטו ורשה הוא סיפור של גבורה והקרבה הירואיים, לחימה שמראש לא היה לה סיכוי - כמעט כמו הלחימה של הפלגים השונים במרד ברומאים בארץ-ישראל לפני אלפיים שנה. לחימת-יאוש, שניצרבה עמוק בתודעה הלאומית, גם לשם נקמה, גם למען שמירת הכבוד הלאומי. זהו גם סיפור טראגי של פלגנות.

כאז כמו היום, אויבינו - הגרמנים-הנאצים או ערבים ואיסלאמיסטים, ושאר אנטישמים - אינם מבדילים אצלנו בין שמאלנים וימנים, דתיים וחילונים, עשירים ועניים. אבל על סף הכיליון, חילוקי-הדעות המשסעים אותנו בימים כתיקונם, בלטו במיוחד בימי המרד הנוראיים.

אחדות שורות לא הייתה בבונקרים, במרתפים ועל גגות הבתים הבוערים. כמו בעיתות רגיעה - למשל במערכת הבחירות שזה עתה עברנו, בזמנים נורמליים של תקומה ועצמאות כאשר שסעים ובקיעים ניבעים בתוכנו - מסתבר שגם בעיתות קשים של מצוקה ולחימה, של אובדן וייאוש, החשבון הפוליטי מכריע את הכף.

שני אירגונים, אי"ל ואצ"י, נלחמו בתעוזה, אבל בנפרד, נגד אותו צורר נאצי בגטו ורשה. ארגון אחד - מפורסם, ידוע ונלמד, "הארגון היהודי הלוחם" בהנהגת מרדכי אנילביץ, מורכב מחברי תנועות שמאל וה"בונד", לא היה מוכן לקבל אליו בית"רים, אנשי ז'בוטינסקי, ולא היה מוכן לשתף פעולה עם "האיגוד הצבאי היהודי", בפיקוד חבר בית"ר פאבל פרנקל. זילזל בהם, סגר את שורותיו בפניהם.

לימים וכהמשך לכך, הנאראטיב של מרד גטו ורשה הוצג באופן חד-צדדי. מי שמע, מי למד על אצ"י ולוחמיו? כמעט שלא היה להם זכר בהיסטוריוגרפיה של המרד והשואה. זהו אותו קיפוח של תרומת מחתרות האצ"ל ולח"י בארץ-ישראל, לחרות ישראל. מיעוט התיעוד איננו מצדיק זאת.

בשנות השישים קם הפרטיזן והסופר חיים לזר ופירסם את ספרו "מצדה של ורשה", ולפני עשור שנים הוציא המדינאי והמהנדס משה ארנס את מחקרו שלו, "דגלים מעל הגטו". הספר היכה הדים והעלה לצד ביטויי זילזול וביטול, תהיות בציבור הרחב, אבל גם בקהילת המחקרית-אקדמית.

בעקבותיו התפרסם מחקר שלישי, חדש, "גטו ורשה - הסוף", מאת פרופ' חווי דרייפוס, שאינה חשודה בהטיה פוליטית ימנית, ובו היא מקנה מעמד שווה לשני האירגונים הלוחמים. חוקרים נוספים החלו לבדוק את עצמם, ואף להכיר בכך שלחימתו של אצ"י, באזור ככר מוראנובסקה, הייתה ככל הנראה העזה ביותר והיעילה ביותר בכל ימי המרד. אפילו יד ושם נערך לעדכן את התצוגה הגדולה שלו, ולהקנות לאצ"י ולגיבוריו מקום של כבוד. נקווה שהדבר יתבצע במהרה.

זה קורה גם בזכות הסרט הדוקומנטרי המעולה, "ונזכור את כולם?", שמציג באור חדש את לחימת אצ"י במרד, אך אינו מוצג דיו. וכמה קשה היה להשיג את המימון להפקתו... יוזמתו הנוספת של ארנס המנוח - להנציח את פאבל פרנקל וחבריו בערי ישראל - כבר נושאת פרי, אבל עוד רבה המלאכה גם בתחום זה. עוד מוקדם להסיר את סימן-השאלה משמו של הסרט.

אם לא בימים הנוראים ההם, כי אז בימינו, לנוכח המאבקים שעוד נכונו למדינה, נדרשת לנו האחדות כאוויר לנשימה - ולא רק בבתי העלמין הצבאיים. אולי גם בממשלה שעומדת לקום.

התינוק שנולד בירושלים, בשעה שעשן היתמר מעל הריסות גטו ורשה, כבר בן 76. את סביו הוא לא הכיר, אבל נכדיו יכולים להשתעשע עם הסבים שלהם, וגם לחוג עם כל העם את יום העצמאות ה-71. זה הניצחון האמיתי שמאחד את כולנו.

פורסם לראשונה במעריב, 6.5.2019
תאריך:  08/05/2019   |   עודכן:  08/05/2019
יוסי אחימאיר
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
בין שואה לתקומה
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
יצרו את ישראל.
9/05/19 08:28
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  שואה וגבורה
מכתב בכתב ידו וחתימתו של אלברט איינשטיין [חתום בראשי תיבות] בו הוא מביע את עמדותיו באשר להתפתחויות הקשות באירופה ערב מלחמת העולם השנייה, נשלח לעיתונאית קארן סטאמפ בנדיקס ידידתם של משפחת איינשטיין, ללא ציון שנה או מקום, [שנות ה 30 המאוחרות]. גרמנית.
נחשף תצלום בו נראה האדמו"ר הקדוש מבעלזא רבי אהרן רוקח נפרד מצאן עדתו בעת בריחתו מצפורני הנאצים, שנות ה-40. מסדרת התצלומים שפורסמו ב'דה שטירמר' הנאצי.
אני כותבת לכם מווינה, בירת אוסטריה. וינה ידועה בכינוייה: "העיר על הדנובה הכחולה" (היום, הנהר הראשי מנותק מהעיר הפנימית ורק ערוץ מהדנובה עובר דרכה). וינה היא אחת הערים המפתות ביותר באירופה ושווה ביקור, לא רק בשל אוצרות התרבות שאין דומה להן בפאר ובאלגנטיות, אלא גם בזכות בתי הקפה המסורתיים שלה.
07/05/2019  |  שמחה סיאני  |   יומני בלוגרים
בשולי הכותרות: הטרור והשלום? טיפים למיליונרים של הלוטו חרדיות - מיתוס ומציאות ולקינוח צחוק טוב
07/05/2019  |  ציפי לידר  |   מאמרים
מפת גטו ווארשא באידיש, מפת אזור הגטו עם סימון גבולותיו ושמות הרחובות בגרמנית באותיות עבריות כולל הסברים בגרמנית באותיות עבריות. בראש המפה דער פלאו פון געטא בעתן אויפשטאנד אפריל - מאי 1943, חודשים אלו כבר היו עמוק בתוך "מרד גטו ורשה שפרץ ב-18 בינואר".
רשימות נוספות   /   שואה וגבורה  /  מי ומי  
"היהודים זממו לסכסך בין הנוצרים"   /  עידן יוסף
מצעד החיים הגיע לבירקנאו  /  איציק וולף
ישראל מתייחדת עם זכר ששת המיליונים  /  מירב ארד
מונח שגוי  /  אביתר בן-צדף
כצאן לטבח - היכן הייתה ההתנגדות  /  גרשון אקשטיין
קרקע פרטית בפולין וההסתה נגדנו  /  סוזי דים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
בעצם מדוע שהח"כים לא יאשרו לעצמם פגרה? אבל לא סתם אלא ללא מגבלת זמן, לכו לפגרה, לכו ואל תשובו
עידן יוסף
עידן יוסף
החופשי חודשי ב-42 שקל ש"מוכרת" שרת התחבורה לתושבי אילת ייטיב רק עם מי שיסכים להיות "כלוא" בתוך העיר    בפועל, אילתי שירצה להגיע לעיר אחרת בארץ יידרש לשלם 305 ש"ח - יותר מפי 2.7 מאשר...
איתמר לוין
איתמר לוין
עם חיוך תמידי והמון סבלנות ואנושיות, חוי טוקר מנהלת בנינוחות דיוני חדלות פרעון - אם כי לעיתים תכונות אלו גורמות לה לאפשר לעורכי דין להאריך מדי ואף לנהל שיחות ממש מתחת לדוכן
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il