מה שמתחולל שוב - בקרבות הדרום סביב עוטף עזה רבתי, הוא סטירת לחי להסברה הישראלית הטוענת כי ישראל היא "המקום הבטוח ביותר בעולם עבור יהודים". זו יותר מחוסר אחריות ועמידה על הדם לשכנע יהודים באירופה ובאמריקה רבתי כי בגלל סכנות נקודתיות שם עליהם לעלות לארץ, ובטענה כי כאן ימצאו לעצמם בסיס בטוח לביטחונם. סיפורי רצועת עזה והתרחבות הסכנה למוות בדרום ובמרכז רק מתרחבים.
לא מזמן הייתה כאן "אינתיפאדת הסכינים. דקירות ופיגועים הם עניין ממוצע ודו-שבועי. המצב בבריטניה, בצרפת, בבלגיה, בארה"ב ובשאר אירופה וכול יבשות אמריקה הוא הרבה יותר בטוח נקודתית ליהודי המקומי שם מאשר בישראל. גם מזרח אירופה - כר אנטישמיות רווי דמים בעבר, הפך לבטוח יותר עבור יהודים. ולמרבה הלעג לתעמולה הישראלית הרי שבשלוש מדינות בעולם חי שם היהודי בביטחון גשמי - ובמיוחד רוחני, יותר מבכול העולם: בטוניסיה, במרוקו וב...אירן!
בין יהודי לישראלי
המרמה הזו - שישראל דואגת לכול היהודים בעולם, התנפצה דווקא לאחר פעולת הטרור האנטישמית בבית הכנסת של חב"ד בארה"ב. התקשורת הישראלית התעניינה שוב ושוב "האם היו ישראלים בין הנפגעים"? כלומר, מה שעניין את התקשורת הישראלית היה האם בעלי הדרכונים הישראלים, חס ושלום, נפגעו? התקשורת הישראלית ידעה שמדובר בבית כנסת של יהודים אבל יצרה מצב שיהודי בעל דרכון ישראלי חשוב לה בחייו יותר מיהודי שאין לו דרכון כזה. זו איננה "מדינה יהודית" אלא מדינה רגילה שהמומנטום האזרחי שלה עומד מעל המומנטום היהודי, גם כשמדובר במרחץ דמים.
מכלאת גדר ולא פתרון אוטונומי-מדיני
הסיפור העזתי נושף בעורפה של ישראל מימי כיבושה של הרצועה בשנת 1967 ובמיוחד הפך לממאיר מאז הסכם השלום עם מצרים, שהותירה את הרצועה בידי ישראל. הינתקות איננה ריבונות עצמאית, בניית גדר איננה תחליף לגבול פתוח, ים ללא נמל הוא כמו ברז מים ללא מים ו"אוטונומיה" כפויה ללא נמל תעופה כמחנה הסגר לפליטי קבע. אפילו כששר ימני כישראל כ"ץ ביקש לערוך רויזייה במצבה של הרצועה הרי שנתניהו השתיק את הרעיון. מי שמאמין שרצועה מגודרת נטו תמשיך להתנהל תמיד על-פי רצון הברון הישראלי שם בכפיו את כל תושבי ישראל, ולא רק את אלה שבסביבות דרום ודרום מרכז הארץ.
ישראל היא כיום המקום הכי לא בטוח גשמית עבור כל יהודי ויהודי.
בנימין נתניהו וחבריו צריכים להרהר בעובדה ששבועות בלבד לאחר ניצחונם בבחירות הרי ששוב מתעופפות הפצצות ונוחתים הטילים על יושבי הנגב והשפלה. זהו האות משמים כי "כוחי ועוצם ידי עשו לי את החיל הזה" אינם אלא בדיה. ולראייה, גנרלים ואנשי ביטחון כבר מזמן נטו מדרך הכוח ופניהם לפשרה ולשיקום אמיתי של אלה החיים יותר מיובל ללא עצמאות מדינית ומולכים כעדר ללא רועה בתוך מכלאות גדר ובין מחסומי סרק.
העבד והאדון
ביהדות ישנו מושג שמי שקנה לו עבד הרי שקנה לעצמו אדון. זהו בדיוק המצב שהמדיניות הישראלית הכניסה את תושבי מדינת ישראל, ובמיוחד את היהודים שבה. העבד הפלשתיני הפך מכוח עבדותו גם לאדון המכתיב לישראל את לוח הזמנים הביטחוני שלה, מעצם היותו עבד חסר סיכוי לעצמאות, וככזה שאין לו יותר מה להפסיד. וכך הפכה ישראל למקום המסוכן ביותר פיזית ליהודי.
