|
מיועדת למקרים נדירים [צילום: קוקו/פלאש 90]
|
|
|
|
|
אין ספק שמערכת כיפת ברזל מרגיעה וקשה לדמיין את עצמנו בלעדיה. היא מורידה את מפלס החרדה ומצילה חיים. אין מי שלא ירצה סוללה שכזו באזור מגוריו בשעה של מתקפת טילים. אך כשבוחנים את העניין לעומק, דווקא מערכת זו מונעת את ההכרעה במלחמה המתמשכת ביננו לבין אויבנו, ומאפשרת את מתקפת הטילים החוזרת על עצמה כל כמה חודשים.
ראשי הצבא בתמיכת ראש הממשלה, אינם מעוניינים להתאמץ ולספק פתרון ארוך טווח למלחמה בחמאס כי הם מעדיפים להיות ראש קטן ולמנוע אבידות בנפש (וכיפת ברזל מאפשרת להם את זה). ערך החיים הוא באמת חשוב ויש להתחשב גם בחפים מפשע החיים בשטח האויב, אך ההימנעות מההכרעה אינה חוסכת בקורבנות, אלא רק מולידה אותם בתשלומים כשבכל סבב מתווספים קורבנות חדשים ובין הסבבים נולדים תינוקות חדשים המצטרפים מאוחר יותר לחוויה הטראומטית של המלחמה. התמשכות הלחימה לזמן בלתי מוגבל רק מעצימה את החרדות, וההפסקות באמצע אינן מרגיעות כי כולם מבינים שהן רק זמניות. זכרו.... מחיר המלחמה אינו נמדד רק בעלויות הכספיות, בסבל ובמספר ההרוגים והפצועים (שיכולים להתבטא גם במומים שאינם חולפים), אלא גם במספר הקורבנות של החוויה הטראומטית הנזקקים לטיפול נפשי לכל החיים.
הפתרון לסבבי המלחמה החוזרים ונשנים
במלחמת ששת הימים הצלחנו לגבור תוך פחות משבוע על כמה מדינות יחדיו, האם אין לנו את הכלים להתמודד לפחות תוך זמן זהה מול ארגון מאוס וקטנטן יחסית שקוראים לו "חמאס"? האם הפכנו לצבא פחות חזק ופחות מתוחכם? ודאי שלא.
דווקא מלחמה אחת שתהיה יותר קשה, יותר תקיפה, יותר ארוכה ופחות נעימה תפתור את הבעיה לאורך זמן כי רק מלחמה שתסלק מכאן את ראשי אש"ף והחמאס ותבטל סופית את הסכמי אוסלו ותחזיר את חיילנו לצמיתות לשטחים שנמסרו, תמנע את השגרה הבלתי נסבלת של ירי הטילים לשטחנו, כי כשצה"ל ישלוט בשטח, תפסק חפירת המנהרות ותמנע היכולת של האויב להצטייד בטילים מאיימים וכך ימנעו סבבי המלחמות הבאים.
דווקא השאיפה לשלום הביאה ליותר מלחמות וליותר פצועים והרוגים (גם לנו וגם לערבים). כולנו מתגעגעים למצב הביטחוני שהיה כאן לפני הסכמי אוסלו. השמאל אשם שמסר, ונתניהו אשם שלא כבש מחדש. נכון, קל למסור וקשה לכבוש שוב (או במילים אחרות, קל להרוס וקשה לתקן) אך רצוי לעשות זאת כמה שיותר מהר כי השאלה היא לא אם נכבוש את השטחים מחדש, אלא רק מתי נעשה זאת וככל שנחכה יותר נחטוף יותר ונחטיף יותר ואיש לא ירוויח מזה (לא אנחנו ולא הערבים).
התפקיד הראוי לכיפת ברזל
אילו לא הייתה מערכת כיפת ברזל, היינו עומדים מול איום בלתי נסבל, וסביר להניח שאחרי נחיתת הטילים הראשונים בתל אביב ואפילו בבאר שבע, היינו נאלצים להכריע את המלחמה אחת ולתמיד ולחסל את מקור האיום משורשו. דווקא כיפת ברזל גורמת לצה"ל ולממשלה להיות שאננים ולהימנע מהכרעת המלחמה ובכך היא מנציחה את מתקפת הטילים החוזרת על עצמה.
מערכת כיפת ברזל אמורה להיות מערכת שנועדה לשמור עלינו במקרים נדירים ויוצאי דופן שבהם מצליח בדרך לא דרך לחדור טיל לשטחנו למרות שטיפלנו מהייסוד ביכולתו של האויב לאיים. מערכת כיפת ברזל אמורה לשמש אותנו כקו הגנה נוסף ואחרון למקרים נדירים בלבד ולא כמערכת שמשתמשים בה לכתחילה כדרך של שגרה. גם העלות של כל ההפעלה שלה מטורף: כחמישים אלף דולר לטיל יירוט בודד אחד (ואנחנו משתמשים בהרבה כאלו בכל מערכה). האם חסר לנו מה לעשות עם הכסף?
עכשיו האויב למד לשלוח המון טילים במכה אחת ולמנוע בכך את האפשרות של כיפת ברזל ליירט את כולם. טוב יהיה אם נפתח מערכת מתקדמת יותר שתוכל ליירט מאות ואלפי טילים בשיגור אחד, אך כמענה לאיום הנורא מצפון ולא כמענה לאיום החמאס שיפתור את הבעיה נקודתית אך ינציח את הלחימה.