נפתלי בנט יכהן בתפקיד שר החינוך רק עוד ימים ספורים. ימיו ייזכרו כימים, שמשרד החינוך החינוך הצטיין בגזירת סְפָרִים בְּמִסְפָּרַיִם.
טוב שאלו הימים האחרונים של נפתלי בנט בתפקידו כשר החינוך. ניכרת הייתה תרומתו לצנזורה של ספרים, שעשויים היו לתרום לחשיבה מחוץ לקופסה. הוא זה שנלחם בחירוף נפש נגד הספר "גדר חיה" של הסופרת דורית רביניאן.
נפתלי בנט הסתתר מאחורי החלטה של מועצה כביכול פדגוגית, שפעלה בהשראתו, ופסלה להוראה בבתי הספר התיכוניים את הרומן של הסופרת דורית רביניאן "גדר חיה" בנימוק "משכנע מאוד", כי ל"נוער מתבגר אין ראייה מערכתית, הכוללת שיקולים של שמירת הזהות של העם ומשמעותה של ההתבוללות...".
מתוך "הזדהות עמוקה" עם החלטת הוועדה אני מבקש מחברי הוועדה "הנכבדה" להמשיך ולעשות עבודה יותר יסודית ולפסול גם את הסיפור "מאחורי הגדר" שכתב ח. נ. ביאליק. הוועדה חייבת להבין, שלתלמיד המתכונן לבחינות בגרות "אין בכלל ראיה מערכתית הכוללים שיקולים של שמירת הזהות של העם ומשמעותה של ההתבוללות", כשהוא נחשף לנער מתבגר בשם נוח, גיבור הסיפור "מאחורי הגדר" של
חיים נחמן ביאליק.
נערה גויה
הוועדה "חייבת למנוע" מתלמיד בית הספר התיכון לפגוש את נוח, בנם של חנינא ליפא וציפא לאה, שנועץ עיניו במה שמתחולל בחצרה של גויה פולנייה נזופת פנים בשם שקוריפנשטיכא, שהיא גם חשוכת ילדים. הילד נוח במקום לנעוץ עיניים בספרים הקדושים הוא מרבה לנעוץ עינייו בנערה אסופית, נערה גויה.
נוח, שנמלט מספסל הלימודים וממורא של רב נלעג המלקה את תלמידיו, נותן עיניו בנערה גויה אסופית מארינקה. כל מאווייו הרוחניים והפזיים נישאים לעברה של גויה אסופית שחיה "מאחורי הגדר". כל מאוויו נישאים אל גופה, שמנצים בו סימני נערות ראשוניים.
קשה להבין כיצד ועדה, שפסלה את הספר "גדר חיה", נותרה אדישה לגדר המוגבהת, שנפרצה בסיפור של ח.נ.ביאליק, גדר שאינה גדר מופשטת, אלא גדר חוצצת בין שני עולמות. גדר זו מחזקת אהבה בין נער יהודי, נוח, ובין האסופית, מארינקה. לחברות הילדותית התמימה מתלווה מתח מיני ופרי בטן בזרועותיה של הנערה האסופית הגויה. נוח, גיבורו של חיים נחמן ביאליק, זנח תלמודו ופרץ את כל הגדרות, כשמאחורי הגדר הוא מותיר אסופית עם פרי בטן לגורלה המר.
החלטת הוועדה, שפסלה את הספר "גדר חיה", זכתה לגיבוי של שר החינוך נפתלי בנט מתוך דאגה "כי יחסים אינטימיים בין יהודים ושאינם יהודים מאיימים על עתידה של הזהות הנפרדת הנחוצה כסם חיים לחיינו".
חוצה גבולות
אם כן "חובה" היה עליה גם לפסול גם את "מאחורי הגדר" של ביאליק, המציג אהבה גדולה בין מארינקה הגויה "בלונדינית וסמוקת לחיים" ובין נוח היהודי ש"תלתליו שחורים כמו זפת". נער יהודי שאינו מוצא עניין בלימודים כמו שהוא מוצא עניין באהבה חוצה גבולות לילדה האסופית מארינקה, הסובלת מנחת זרועה של שקורפונשטיכא.
בסיפור "מאחורי הגדר" ח.נ. ביאליק מפגיש את תלמידי בתי הספר התיכוניים בישראל כבר עשרות שנים עם סיפור אהבה בין נער יהודי ונערה גויה. "בסופו של דבר, בשבת חנוכה נשא נוח את הבתולה הכשרה ... בחופה ובקידושים כדת משה ובני ישראל... כשהתייחדו שני בני הזוג... מאחורי הגדר עמדה באותה שעה
מארינקה והתינוק בזרועה מאחורי הגדר והציצה דרך הסדק". ב"גדר חיה" האהבה בין הפלשתיני והיהודייה אינה מתממשת, כל אחד חזר למקור מחצבתו, כך גם בסיפור "מאחורי הגדר". ביאליק עוד הוסיף צלקת כואבת של פרי בטן, שנושאת האסופית, שחזרה אל צחנת חייה האפלים מאחורי גדרות מוגבהות פיזיות ונפשיות.
משרד החינוך החליט לא להסתפק בעוצמת הפער בתקצוב של תלמיד ערבי בהשוואה לעמיתו היהודי, אלא החליט להוסיף לעוצמת הפער הגבהה של גדרות וחומות במישור הספרותי. ההחלטה לפסול את הספר "גדר חיה" מעוררת חלחלה. מדובר היה בהחלטה, שמבטאת פחד קמאי מפני מפגש עם השונה ועם האחר ומהאתגר, שמפגש כזה עשוי להציף. זו החלטה המזכירה ימים אפלים ממקומות אפלים.
אומנם הצנזור נפתלי בנט, לשמחתי, הולך ואורז את יהירותו בדרכו החוצה, אך אני חושש שהרב פרץ, העתיד לבוא, ימשיך את דרכו.
