המאבק על חוק הגיוס, כפי שבא לידי ביטוי באי היכולת להקים ממשלה, מראה לנו את כשליה של הדמוקרטיה, את שנאת האחים שיש בין השמאל לעם ישראל ואת רדידות השיח מכול הכיוונים גם ימין גם שמאל, כפי שבא לידי ביטוי בתקשורת.
מספיק היה להציג את פועלו של מפקד חיל-האוויר לשעבר
אליעזר שקדי. אליעזר שקדי עם כניסתו לתפקיד מפקד חיל-האוויר נקט צעד לא שיגרתי. הצעד היה כמובן לא דמוקרטי כי בינתיים צבא זה לא דמוקרטי וטוב שכך. אליעזר שקדי גייס מאות חרדים, פליטי ישיבות ובוגרי ישיבות מוצלחים מאד, לתפקידם חשובים שונים בחיל-האוויר בעיקר במודיעין.
הגיוס התבצע ע"י הרב ראב"ד בנועם הליכות, בשכנוע ולא בכפייה של חוקים דמוקרטיים. בשיחה עם כל מחזור חרדי שגייס, הגיע אליעזר שקדי ואמר להם ש:"אנחנו רוצים אתכם בחייל וכול מה שתבקשו לשמור על צביון בו חייתם ישמר לבקשתכם". כך היה במשך כל שירותו של אליעזר שקדי, למרות התנגדויות של כל מיני גופים בצבא. לשיא הגיע ראש פרויקט F-35 שהוא חרדי!, אז הגיע לפיד והתחיל להילחם בדתיים בדרישה לחוקק חוק דמוקרטי לגיוסם בכפייה.
בשלב כלשהו פורום מטכ"ל בראשות
אורנה ברביבאי הוציאו החלטה לא דמוקרטית שכול החרדים חייבים להיות נוכחים בטקסים צהליים גם אם יש בהם שירת נשים.
בשלב זה אורנה החלה את מלחמתה בעם ישראל, שחלק מהם הם חרדים המשרתים בתפקידים חשובים. בכך סימנה אורנה את שותפיה הפוליטיים לעתיד: את לפיד ושם אכן מצאה את עתידה באופן לא מפתיע ב"יש עתיד".
אחרי כן הגיע ליברמן שהיה בסך-הכל ME TOO. אף עיתונאי או שדרן לא בדק את:
- מספר החילונים מתל אביב שמשתמטים.
אף אחד! לא בימין ולא בשמאל, אף לא אחד מאנשי התקשורת הרדודים מכול צד של הסחבה הפוליטית, לא ציין את פועלו האדיר של אליעזר שקדי. אנשי התקשורת שתמיד משתמשים בשיטה הבינרית שמתאימה לקופים ועכברים, בה, או יש גיוס בחוק או אין גיוס בחוק.
אליעזר שקדי הראה עובדות חדשות:
- לא צריך דמוקרטיה כדי לגייס חרדים לתפקידים חשובים בצבא.
- אפשר לגייס חרדים מרצון לא דמוקרטי ולא מכוח חוק דמוקרטי.
