היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, אומר כי במהלך בדיקת תיק החקירה בפרשת נשיא המדינה, משה קצב, הוא התרשם כי בסיכומו של דבר לא היה אונס; וכי בניגוד להכחשותיה של א' ובניגוד להכחשותיו של קצב - בין קצב לבין א' מבית הנשיא התקיימו יחסי מין במשך תקופה ממושכת. לדבריו, כבר בתחילת בדיקת התיק התברר כי אין מדובר בתיק אונס, אלא ביחסים בעייתיים שנמשכו שנים. בראיון לערוץ 2 ("פגוש את העיתונות") הדגיש מזוז, כי כיום הוא יכול לקבוע: נשיא המדינה משה קצב שיקר בעדותו, וכי קצב הינו עבריין מין סדרתי.
מזוז דחה את הטענה לפיה הוא כשל באופן התנהלותו בפרשה. "עשיתי את החלטה לא פופולרית", אמר, אבל זו ההחלטה הנכונה. לדבריו, ב-23 בינואר 2007 הוא הודיע כי הוא שוקל להגיש כתב אישום. לא היה מדובר בהחלטה, אמר. "קיבלנו חומר חקירה מהמשטרה שמייחס לנשיא קצב עבירות מין ועבירות של אונס. בדקנו זאת", אמר. לגבי א' הראשונה הסרנו כבר אז את אישום האונס. לגבי א' השניה השארנו. "מתייחסים לינואר כאילו קיבלנו החלטה להעמיד לדין. וזה לא נכון. בינואר לא הייתה החלטה להגיש כתב אישום. לא הייתה החלטה סופית".
לא שיחקנו פוקר; הכל היה פתוח
מזוז הסביר בפני המראיינים: דנה וייס, אמנון אברמוביץ וגיא פלג, את תהליך קבלת ההחלטות: אנחנו מחוייבים על-פי חוק להודיע על שימוע, אמר, ופירט: אנחנו מסננים את חומר הראיות ומגבשים עמדה ראשונית: איזה עניינים יש בהם פוטנציאל לכתב אישום ואיזה עניינים אין בהם. אנחנו השמטנו בתחילה את עבירות האונס לגבי א' הראשונה, לגבי חמש מתלוננות על התיישנות ועל האזנות הסתר. מה שהשארנו - ביקשנו מהחשוד את תגובתו. השלב הזה, של הפוטנציאל המקסימלי, זה כמו מכתב אזהרה שמוציאה ועדת חקירה, שאומרת לחשודים: זו המסגרת שבה אתם עלולים להיפגע. ועל הבסיס הזה אתם מקבלים את חומר החקירה.
מזוז חזר שוב ושוב על עמדתו ביחס ל-א' הראשונה (מבית הנשיא), ואמר כי כבר בשלב הראשון "הגדרנו את התיק הזה כתיק מאוד בעייתי, על גבול הסגירה. אבל, חשבנו שצריך למצות את התיק. להמשיך ולבחון. השארנו בעילה בהסכמה". עם זאת אמר, כי גירסתה לא היתה נכונה, והיו לנו "אינדיקציות רבות לא רק בעדויות של המתלוננת, שיחסיה עם קצב חרגו באופן ברור מיחסי עבודה".
לדברי מזוז, חומר הראיות והטענות הובאו בפני סנגוריו של קצב. "שמנו את זה על השולחן, על-מנת לאפשר לסניגורים להתמודד עם זה. היה תהליך הדרגתי. חס וחלילה - לא שיחקנו פוקר עם הסניגורים".
לא נעשה שימוש בסעיף האונס כדי לכפות הסדר טיעון
מזוז דחה את הטענה, כאילו הוא השתמש בסעיף האונס – למרות שלא האמין שניתן להשיג הרשעה - כמנוף לכפות על קצב עסקת טיעון. לגבי א' השניה, הבהיר מזוז, היא הייתה אמינה. אבל, יש קשיים בעדות שלה, לא כאלה שמצדיקים לוותר על האישום. בתהליך הטיפול המשיכו להגיע ראיות חדשות. בכל אחת משתי ישיבות השימוע הגיעו ראיות נוספות לגבי א' השניה, שחלקן לא קלות משקל. בסופו של דבר, לא הגענו להחלטה סופית. מרגע שהייתה פנייה לעסקת טיעון, נוצרה אלטרנטיבה נוספת - או שהולכים לתיק אונס עם כל המשמעויות האלה. כל הקלפים היו על השולחן. כל פיסה שהייתה לנו, הייתה בידיים של הסניגורים. מכיוון שהם ידעו שיש בהחלט סיכוי שאנחנו נגיש כתב אישום על אונס, זה היה בשבילם שיקול מרכזי לפנות ולבקש הסדר טיעון. מלכתחילה ידענו שיש קשיים. זה תיק עם ריאליות ממשית שיוגש כתב אישום גם בסעיף זה". לדברי מזוז, נגד נשיא המדינה יוגש כתב אישום חמור. אני מציע לא להקל ראש בעבירה של הטרדה מינית, הטרדת עד".
מזוז מאשים: התקשורת ייצרה העצמה של התהליך
מזוז מאשים גם את התקשורת באחריות למצב שנותר. בפנותו למראיינים אמר: "אתם ייצרתם העצמה של תהליך. הכותרות לא יוצרו אצלי. היו תלונות על אונס. המשטרה חקרה עבירות אונס. אנחנו היינו צריכים לקבל החלטה". דנה וייס – "מה שאת עושה זה דבר חמור. מישהו עוד עלול לחשוב שהמצאנו אונס". מזוז חזר על דבריו, כי לא הוא אחראי לכותרות. הוא ציין, כי "תיק תלונה מהסוג הזה, מתחיל מאמינות של מתלוננת. אם מאמינים לה, זה לא מספיק להגיע להרשעה. בסופו של דבר, בית משפט צריך לראות את התמונה הכוללת".
חברותיה של א' סתרו את גירסתה
"בגרסאות שלה היו הרבה סתירות בינה לבין עצמה ובינה לבין גרסאות אחרות. נתנו אמון בסיסי, בזאת שהאמנו שגירסת קצב שלא היה כלום – היא גירסה שקרית. בשלב ההוא ניסינו להגדיר משהו. הגירסה של בעילה בהסכמה, זו אינה הגירסה שלה. היא אינה טוענת לה. גם הטיעון הזה הלך והתפורר. הגענו להסכמה שאי-אפשר לסמוך על עדותה".
מזוז התבקש להסביר, והוא נתן דוגמה: א' מתארת יחסי מי בכפייה, והיא מפנה לשתי חברות שהיא טוענת שהיא סיפרה להן. השוטרים הולכים לשתי החברות שלה, בארה"ב, שהיא הייתה איתן. והן נותנות גירסה הפוכה לחלוטין. הן מספרות על מערכת יחסים בין קצב לבין א'". מזוז אמר כי התרשמותו היא שלא היו יחסי מעביד-עובדת, נשיא-מזכירה. הייתה מערכת שלמה, בהסכמה, עםאו בלי יחסי מרות. על-אף אחד מהגרסאות האלה לא מצאנו תשתית מספקת להגשת כתב אישום.
מעשי קצב לגבי א' השניה: עבירת פשע
מזוז הדגיש, כי באשר ל-א' ממשרד התיירות ביצע הנשיא עבירות חמורות וכתב האישום שמוגש כולל עבירות אלה. "זו מסכת יחסים חמורה שנמשכת שנה, סידרה של מעשים מגונים, תוך ניצול מעמדו ומרותו של הנשיא. זו עבירה חמורה של פשע. זה לא במקום, אלא מתאר את מערכת היחסים שאותה א' מתארת בהודעות שלה. זה סיפור שמתואר באריכות. זה לב התיאור של מערכת היחסים במשך תקופה של כשנה שהיא עבדה תחת פיקוחו במשרד התיירות".
אם הנשיא יתכחש להודאתו, לא יהיה הסדר טיעון
מזוז מזהיר את הנשיא, כי אם הנשיא יתכחש להודאתו, לא יהיה הסדר טיעון. "את זה הבהרנו בצורה ברורה: אם הנשיא לא יעמוד בפניה שופט בבית המשפט, ויאמר בצורה ברורה – ביצעתי את המעשים האלה, לא תהיה עסקת טיעון". המדובר בכתב אישום חמור, אמר. "מעשה מגונה זה אינו חיבוק ולא ליטוף. מעשה מגונה נעשה לצורך גירוי מינו או ביזוי מיני. מדובר בעבירת פשע. הוא יצטרך להגיד שהוא מודה. ובית המשפט יצטרך להודיע שהוא מקבל את זה".
לדברי מזוז, האלטרנטיבה לא הייתה בין תיק אונס "יצוק בטון" לבין העסקה שהושגה, אלא בין תיק אונס בעייתי, לבין השגת הרשעה ודאית מחר. הוא ציין, כי התיק טופל על-ידי צוות רחב ביותר, שכלל 12 פרקליטים, ומלבדם צורפה פרקליטה נוספת "שתסתכל בראש פתוח ונקי", וגם היא הגיעה לאותן מסקנות.
התקדים לגבי העונש: יצחק מרדכי
מזוז נשאל מדוע הסכים לעונש של מאסר על תנאי, בלבד. לדבריו, ההחלטה על כך התקבלה לאחר בדיקת שורת תקדימים. התברר כי זה העונש הסביר בגין עבירות אלה. "יצחק מרדכי, איש ציבור. הוא הורשע בשתי עבירות יותר חמורות, שהיו אז על גבול האונס. לא היה הסדר טיעון. בית המשפט דחה אותנו והטיל עליו עונש מאסר על תנאי. גם ערעור נדחה.
16 כתבי אישום הוגשו, 14 הורשעו
מזוז הסביר כי החלטותיו מתקבלות על-בסיס משפטי בלבד, וכאילו הוא נרתע מהגשת כתבי אישום נגד אישי ציבור ובכירים. אנחנו "לא מתנהלים מול סיסמאות וכותרות". הוא ציין, כי בניגוד לרושם שמנסים לייצור, התביעה מצליחה לבצע את עבודתה כראוי. "עד היום הוגשו 16 כתבי אישום נגד אישי ציבור. 14 הורשעו. אפס זיכויים. אני לא צריך להוכיח שאני לא נרתע. מצד שני, אני לא עושה ניסויים בבני אדם. לא הגשתי ולא אגיש כתבי אישום כשאני לא מאמין בהרשעה בבית משפט. צריך לקבל את ההחלטה הנכונה".
