|   15:07:40
דלג
  איתמר לוין  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?

שישה בשישי

קטן אך מייצג

לא תמיד יש צורך באירועים גדולים ודרמטיים כדי להצביע על תופעות רוחב. לעיתים דווקא התרחשויות קטנות ושוליות לכאורה, מהוות דוגמאות מאלפות. הנה כמה מהן, באחדים מתחומי חיינו
21/06/2019  |   איתמר לוין   |   כתבות   |   אקטיביזם שיפוטי   |   תגובות
מאפשר להם להתערב [צילום: הדס פרוש, פלאש 90]


אורי משגב
לא עלה לו גרוש [צילום: יוטיוב]

בית המשפט אינו יכול לנהוג כשוטה שבעולם, נהג לומר השופט אליקים רובינשטיין. במקרה הזה, בג"ץ לא יכול היה להתעלם מזהותו של העותר ומזהותם של עורכי דינו. הוא היה חייב לשדר להם מסר: את המלחמות הפוליטיות והאישיות שלכם נגד ראש הממשלה, לא תנהלו אצלנו. אנחנו לא שדה מאבק פוליטי

בג"ץ דחה בתחילת השבוע את עתירתו של אורי משגב נגד הסדר הטיעון עם שרה נתניהו. ולא סתם דחה, אלא על הסף. השופטים ציינו, כי משגב פנה לפרקליטות בנושא ההסדר ב-30 במאי, ו-48 שעות לאחר מכן הגיש את העתירה - ממש לא פרק זמן שניתן לראות בו את מילוי החובה למצות את ההליכים לפני פנייה לבית המשפט. חוץ מזה, אין שום סיבה לחרוג מהמדיניות הקבועה של אי-התערבות בשיקול דעתן המקצועי של רשויות האכיפה.

משגב הוא לכאורה עיתונאי בהארץ, למרות שנראה שאת כל מרצו - ומקלדתו - הוא מקדיש למלחמה נגד בנימין נתניהו. מלחמה פוליטית ואישית כאחד, דוגמה מובהקת לאופן בו מתנגדיו של נתניהו רואים אותו באור שלילי מוחלט ואפילו כמקור כל הרע במדינתנו. הוא היה מיוצג בידי עוה"ד יובל יועז ודורון ברקת, שגם הם מתנגדים מובהקים של נתניהו העותרים נגדו בערך פעם בשבועיים. השלושה הם חלק מחבורה של קנאים, ששנאתם לנתניהו ורדיפתם אותו אינה נופלת במאום מן הפנאטיות של תומכיו.

כמה הוצאות ישלם משגב על עתירתו חסרת היסוד? אפס. גורנישט. נאדה. זירו. בכל שפה שתרצו, זה אותו סכום. וזה למרות שכאמור הוא רץ לבג"ץ בניגוד להלכות הפסוקות וביקש סעד בניגוד להלכות הפסוקות, ואת כל זה רצה לקבל בתוך 48 שעות. חוץ מזה, בית המשפט אינו יכול לנהוג כשוטה שבעולם, נהג לומר השופט אליקים רובינשטיין. במקרה הזה, בג"ץ לא יכול היה להתעלם מזהותו של העותר ומזהותם של עורכי דינו. הוא היה חייב לשדר להם מסר: את המלחמות הפוליטיות והאישיות שלכם נגד ראש הממשלה, לא תנהלו אצלנו. אנחנו לא שדה מאבק פוליטי.

אבל ברגע בו לא נפסקו הוצאות, המסר ברור: תמשיכו לבוא. ולמה? כי אלו הם העותרים הציבוריים המעניקים לבג"ץ את ההזדמנות להתערב כאשר הוא רוצה. לכן הוא לא רוצה להרחיק אותם, לכן הוא לא רוצה להרתיע אותם, ולכן הם מקבלים הזדמנות להטריד ולהציק ולזכות בכותרות - בחינם. רק אנחנו משלמים את המחיר - בזמן שיפוטי, בזמן של הפרקליטות, בפגיעה בתדמיתו של בית המשפט. ומשגב הוא ממש לא היחיד; הוא מקרה קטן אבל מייצג.

מעצרים חשאיים
רמיסה של עקרון פומביות הדיון

דקות אחדות אחרי שההודעות הללו הועברו לכל העיתונאים המחוברים לוואטסאפ של המשטרה, ידעו כמה כתבים פליליים לספר שמדובר במשרד האנרגיה ובעיריית אלעד. איך הם ידעו? פשוט נורא: המשטרה אמרה להם. אין דרך אחרת. אז השתיקה של המשטרה היא בערבון מאוד מוגבל, ומיועדת כנראה כדי לאפשר לה לסחור במידע: לתת אותו למי שמוצא חן בעיניה ולשלול אותו מכל השאר. כאילו שהמשטרה היא עסק פרטי של הקצינים והדוברים, כאילו שהמידע הזה שייך לאבא שלהם

בשבוע שעבר הודיעה המשטרה על מעצרם של שני עובדי מדינה במשרד ממשלתי. השבוע היא הודיעה על מעצרם של בכירים ברשות מקומית. בשני המקרים כללו ההודעות אמירות כלליות על שוחד, מרמה ומתן העדפות פסולות, ואחר כך הכרזות חגיגיות על כך שהמשטרה תמשיך להילחם בשחיתות הציבורית בכל האמצעים שבידיה.

שמתם לב שמשהו חסר כאן? לא, לא שמות החשודים - את זה אסור לפרסם במשך 48 שעות או עד להחלטתו של שופט. לא היו כאן שמות המשרד ושמה של הרשות. על זה אין שום איסור, ואפילו ניתן לומר שחובה כן לפרסם. הרי לא צריך להחשיד רבבות עובדי ממשלה בעשרות משרדים אחרים ורבבות עובדי שלטון מקומי בעשרות רשויות אחרות. אבל המשטרה שותקת.

בעצם, לא לגמרי שותקת. דקות אחדות אחרי שההודעות הללו הועברו לכל העיתונאים המחוברים לוואטסאפ של המשטרה, ידעו כמה כתבים פליליים לספר שמדובר במשרד האנרגיה ובעיריית אלעד. איך הם ידעו? פשוט נורא: המשטרה אמרה להם. אין דרך אחרת. אז השתיקה של המשטרה היא בערבון מאוד מוגבל, ומיועדת כנראה כדי לאפשר לה לסחור במידע: לתת אותו למי שמוצא חן בעיניה ולשלול אותו מכל השאר. כאילו שהמשטרה היא עסק פרטי של הקצינים והדוברים, כאילו שהמידע הזה שייך לאבא שלהם.

זה לא נגמר כאן. בשני המקרים אסר בית המשפט בראשון לציון לפרסם את שמותיהם של החשודים. אני אפילו לא יכול להגיד לכם מי היה השופט, כי ברגע בו יש איסור פרסום - התיק איננו פתוח לעיון במערכת נט המשפט. מה שברור הוא, שיש כאן שופט שמצטרף לרשימה המתארכת של שופטי שלום ששמים פס על החוק ועל פסיקת בית המשפט העליון, ואוסרים לפרסם שמות חשודים בניגוד לעקרון-העל של פומביות הדיון.

התוצאה של השתיקה המשטרתית וההשתקה השיפוטית היא לא פחות ממחרידה: מעצרים חשאיים. אנשים נעצרים ונעלמים. ממש כך. זהו מאפיין מוביל של מדינות דיקטטוריות, בהן מערכת החוק היא אפילו לא צחוק, ובהן ההליך התקין הוא אפילו לא כסות עיניים. ושני המקרים הללו הם ממש לא היחידים; הם קטנים, אבל מייצגים.

הארץ והיטלר
"טוב לאין ערוך מן המשוער" - אבל בהקשר

סוויט לא הגזים וגם לא טעה. היטלר היה אדם מרשים, שידע היטב כיצד ליצור רושם טוב או רע, מלבב או מבעית, חברותי או מאיים - הכל לפי הצורך הרגעי שלו. מדינאים ועיתונאים מנוסים מכל העולם התרשמו ממנו לחיוב, במיוחד כאשר ביקש להרגיע אותם ולהקסים אותם. בבית המשפט היה היטלר צריך להתנהג בצורה דומה: לקנות את לב השופטים. סוויט בסך הכל אמר, שהיטלר עשה רושם הרבה יותר מן המשוער. ואני מפרש זאת כך: הוא לא השתולל, לא צרח, לא השתלח

אני לא אוהב את עיתון הארץ. למעשה, אני מייחל ליום בו הוא ייסגר. אין זה אומר שאני מסכים עם כך שמספרים עליו שקרים. עופר אדרת, העוסק בעיתון בסוגיות היסטוריות, ניסה השבוע להפריך את אחת העלילות הנפוצות נגד עיתונו: כאילו הוא הביע תמיכה באדולף היטלר ב-1932.

אדרת צירף למאמרו את הידיעה המקורית בה מדובר, ואף הפנה את המעוניינים - או את מי שחושד שמדובר בזיוף - לעיין בה באתר "עיתונות יהודית היסטורית" של בית הספרים הלאומי. הידיעה היא דיווחו של גרשון סוויט, כתב הארץ בברלין, על עדותו של היטלר בתביעה דיבה שהגיש פעיל לשעבר במפלגה הנאצית, ולטר שטנס, נגד המפלגה.

סוויט כתב, כי זו הפעם הראשונה בה הוא רואה את היטלר פנים אל פנים, וכי "הרושם שעושה היטלר טוב לאין ערוך מן המשוער. מראהו כמראה אדם צעיר למדי. הוא בן 46, אבל מראהו צעיר יותר... לבושו הדור, ובכלל מורגש מאוד, כי חייו של מנהיג הנאצים אינם רעים כל כך. שביעות רצון וביטחון עצמי ניכרים מכל תנועותיו, והוא מתנהג ומרגיש את עצמו ככוכב".

סוויט גם לעג להיטלר, כאשר כינה אותו בציניות "ירום הודו" ו"פיו הקדוש". הוא סיפר, כי כל העיתונאים באולם חייכו כאשר היטלר החל לדבר, משום שנזכרו בשני קומיקאים ברלינאים המחקים את מבטאו האוסטרי של היטלר. סוויט סיכם את הדיווח באומרו כי "ככלל התגונן היטלר בהצלחה רבה. מדבריו הראשונים ניכר היה, כי זהו נואם מנוסה, היודע איך לקנות את לב הקהל".

סוויט לא הגזים וגם לא טעה. היטלר היה אדם מרשים, שידע היטב כיצד ליצור רושם טוב או רע, מלבב או מבעית, חברותי או מאיים - הכל לפי הצורך הרגעי שלו. מדינאים ועיתונאים מנוסים מכל העולם התרשמו ממנו לחיוב, במיוחד כאשר ביקש להרגיע אותם ולהקסים אותם. בבית המשפט היה היטלר צריך להתנהג בצורה דומה: לקנות את לב השופטים. סוויט בסך-הכל אמר, שהיטלר עשה רושם הרבה יותר מן המשוער. ואני מפרש זאת כך: הוא לא השתולל, לא צרח, לא השתלח.

חשוב ביותר לזכור, שמדובר בשנת 1932. אי-אפשר להשליך לאחור את מה שהיטלר עשה בשנים הבאות. באותה עת הוא היה פוליטיקאי בכיר ולגיטימי, שהתמודד בצורה חוקית על השלטון. נכון, הוא היה אנטישמי קנאי ביותר וגס ביותר - אבל לא מעבר לכך. השמדת היהודים עוד לא התחילה להתקרב לעלות על דעתו. אפילו מנהיגים של יהדות גרמניה ניסו, בשנים הבאות, לדבר על ליבו ולהשפיע עליו לרכך את מדיניותו.

אבל יש חוגים בימין, שאותם העובדות וההקשר פשוט לא מעניינים. הם רוצים לתקוף את הארץ, ומגייסים לשם כך אפילו את היטלר במישרין ואת השואה בעקיפין. וזה מצטרף להמצאות נוספות שאנו עדים להן בימים אלו, ובראשן פברוק של פסקי דין כדי לתקוף עליהם את בית המשפט העליון. הסיפור הזה ממש לא יחיד; הוא קטן, אבל מייצג.

היועץ המשפטי
פעם זה ופעם זה [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]

מבקר המדינה היוצא, יוסף שפירא, שלח את בנימין נתניהו לקבל חוות דעת מהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לגבי בקשתו ליטול הלוואה למימון הגנתו. מנדלבליט גם חיווה את דעתו כאשר נתניהו ביקש אישור לקבל תרומה לאותה מטרה. רק רגע, מנדלבליט הוא לא תובע-העל בתיק? הוא לא זה שיחליט האם יוגש בו כתב אישום? כן, כן, זה אותו אחד. ולא טעיתם: התובע שהוא שיחליט האם וכמה כסף יהיה לחשוד/לנאשם כדי להתגונן.

אם זה לא ניגוד עניינים - אני לא יודע מה כן. וזה כמובן נובע מכפל הכובעים: גם היועץ המשפטי לממשלה וגם ראש התביעה הכללית. כפל שאיש עדיין לא הצליח לתת לו הסבר משכנע. ההסבר הרשמי הוא שכובע התובע מעניק סמכות וכוח לכובע היועץ. או במילים אחרות: מאחר שהתובע יכול להעמיד לדין, אזי כולם יצייתו ליועץ. ממש כך.

הפסול שבכפילות הזאת קיבל ביטוי בולט כאשר פאינה קירשנבאום, אז סגנית שרת הפנים, נחקרה בפרשה עליה היא עומדת לדין כיום. היועץ המשפטי דאז, יהודה וינשטיין, אסר עליה להיכנס למשרדה - תוך הפרה בוטה של חוק חסינות חברי הכנסת, המתיר להם להיכנס לכל מקום למעט מסיבות ביטחון ופרטיות. אבל קירשנבאום, שגורלה (וגם גורל בתה באותה עת) היה בידי וינשטיין, לא העזה לומר מילה. ושני הסיפורים הללו, למרות שהם קטנים יחסית, הם בהחלט מייצגים.

רכבת ישראל
מה שמכונה "הקו המהיר" [אהרון קרוהן, פלאש 90]

השבוע נפל בחלקי פעמיים להיות מקורבנות רכבת ישראל, במה שמכונה "הקו המהיר לירושלים". ביום ראשון הודיע הכרוז ברכבת מתל אביב לנתב"ג, שעד הודעה חדשה אין רכבות לירושלים ושיש לנסוע בתחבורה חלופית. אבל כאשר ירדתי כמצווה בתחנת ההגנה כדי לנסוע באוטובוס, הודיע הכרוז שם שהנוסעים לירושלים צריכים להמשיך לנתב"ג, אז חזרתי לרכבת. אבל כאשר הגעתי לנתב"ג, התברר שהרכבת בוטלה ושהבאה תהיה בעוד חצי שעה. אבל כשבדקתי את זה ביישומון של הרכבת, לא היה לכך זכר. אבל כששאלתי את אחד האחראים, הוא הודיע בחיוך רחב שאין רכבת, כי ככה.

ביום שני לקחתי את הרכבת של 10:01, שהייתה אמורה להגיע לנתב"ג ב-10:19. אבל היא נכנסה לתחנת תל אביב מרכז רק ב-10:09, והצליחה לצבור איחור נוסף כך שהגיעה לנתב"ג ב-10:32. זה אומר איחור של 13 דקות על נסיעה של 18 דקות - דהיינו 72%. בנתב"ג עיכבו עבורנו את הרכבת, כך שלירושלים הגעתי בערך בזמן. שני סיפורים קטנים, ובהחלט מייצגים.

דואר ישראל
התשובה: תסתדר [צילום: דוברות דואר ישראל]

לפני שבועיים הייתי צריך לשלוח חבילה בדואר. הזמנתי מראש תור בסניף מרכזת צפון ברחוב אבן גבירול בתל אביב, התייצבתי במועד וביקשתי לקנות קופסה. נעניתי: אין. שאלתי מתי יהיה. נעניתי: לא יודעים. שאלתי האם יש בסניף אחר. נעניתי: המחסור הוא בכל הדואר. שאלתי כיצד אני אמור לשלוח חבילה בלי קופסה. נעניתי: "תסתדר". כך ממש.

יצאתי (כאשר בידי כמובן תכולת החבילה) והתחלתי לחפש היכן לקנות קופסה. בחנויות מכשירי הכתיבה באזור לא יכלו לעזור לי, ואמרו כדבר מובן מאליו שאמורות להיות קופסאות בדואר. הישועה באה מבית דפוס בו אני לקוח קבוע: המוכר החביב נתן לי, ללא תשלום, קופסה ריקה של נייר צילום. ביחד אלתרנו את הפיכתה לקופסה הראויה למשלוח.

עכשיו כמה נתונים. בשנת 2018 היו לדואר הכנסות של 1.8 מיליארד שקל, רווח תפעולי של 47.2 מיליון שקל ורווח נקי של 17.5 מיליון שקל - שהם, בהתאמה, 0.026% ו-0.0097% מהמחזור, דהיינו למעשה אפס. לדברי הדואר עצמו, הרווח נבע בעיקר מהתייעלות ומצמצום שטחי הסניפים, שזה אומר שהרווח לא נבע מן הפעילות האמיתית של הדואר, ואולי דווקא מהורדת רמת השירות. וזה אותו דואר, שבאופן קבוע עומד בראש מספר התלונות בדוחות השנתיים של נציבות תלונות הציבור. הסיפור הקטן הזה בהחלט מייצג ואף מסביר את מצבו.

תאריך:  21/06/2019   |   עודכן:  21/06/2019
איתמר לוין
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
קטן אך מייצג
תגובות  [ 10 ] מוצגות   [ 10 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
היתר סתם פשקוולים
21/06/19 13:52
 
מוצרט
21/06/19 17:56
2
הארץ - עיתון יחיד
21/06/19 14:57
3
באום
21/06/19 16:29
 
בני בנקר
22/06/19 11:37
 
באום
22/06/19 14:37
4
JDT
21/06/19 16:38
5
רמי 49 לוד
21/06/19 16:39
6
יהודה דרורי
21/06/19 17:56
7
מייק
22/06/19 13:19
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  אקטיביזם שיפוטי
שופט ביהמ"ש העליון לשעבר, פרופ' יצחק זמיר: "אני מודאג מאוד. אני כל הזמן פוגש פנים נפולות. כל מי שאני מכיר תופס את הראש ואומר שזה איום ונורא מה שקורה פה. אנחנו על פרשת דרכים". שר המשפטים לשעבר, פרופ' דניאל פרידמן: "ישנה סכנה מסוימת שהאקטיביזם, או לקיחת הסמכויות של ביהמ"ש מיתר הרשויות האחרות, יצרה כלפיו אנטגוניזם חריף. זה אחד המחירים של המהפכה המשפטית".
15/06/2019  |  יעל יפה  |   כתבות
אינני יודע כיצד לומר זאת בדרך עדינה: נשיאת בית המשפט העליון כשלה בלשונה - ובהתנהגותה. היא לא הייתה צריכה להתנפל בפומבי על שר המשפטים; דעתם של השופטים צריכה למצוא את ביטוייה רק בפסקי הדין שלהם. כך זה היה מאז ומעולם במקומותינו – וכך זה צריך להיות גם בעת הזאת. שופטים אף פעם לא ירדו לזירה הפוליטית. הם בוודאי שלא אמורים להתעמת עם דברים שאומרים נבחרי ציבור. זה לא חלק מתפקידם. עקרון הפרדת הרשויות אמור להכתיב את הכלל הזה – ובמובן זה חטאה אסתר חיות לעצם מעמדה.
"שומה עלינו לדבוק בכלל הנועל את שערי בג"ץ בפני עותר ציבורי אם עתירתו מעמידה לדיון אינטרסים אישיים של אנשים אחרים ואלו יכולים לעתור לבג"ץ בעצמם". כך אומר (יום ג', 11.6.19) שופט בית המשפט העליון, אלכס שטיין.
11/06/2019  |  איתמר לוין  |   חדשות
1. פרויקט השער של "דיוקן", מוסף סוף השבוע של מקור ראשון (30.5.19), היה סקירה ארוכה של חוקים שלדברי העיתון הפכו את בג"ץ לגורם המתערב בכל דבר ובכל עניין, גם אם אין לו הסמכה לכך בחוק. האיש הרע המרכזי בעמודים אלו היו כמובן אהרן ברק, ואליו הצטרפו כמעט כל השופטים מאז 1992.
02/06/2019  |  איתמר לוין  |   כתבות
בשעות שקדמו לישיבת הוועדה לבחירת שופטי בית המשפט העליון בפעם הראשונה, ביקשתי מהצוות שלי בקשה חריגה. ביקשתי להשאיר אותי לבדי בחדר. אחרי כל הרעש, בין הישיבות הארוכות, ביקשתי לחוש את הרגע בשקט ובאין מפריע.
27/05/2019  |  איילת שקד  |   נאומים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אלי אלון
אלי אלון
בעוברי ברחוב צד את עיני נוסחו המוזר של שלט הרחוב שמופיע עליו הכיתוב הבא בלבד: "דוד סמילנסקי פקיד ועסקן, מנהל מחלקת המים בעיריית תל אביב"    משום אין אזכור בשלט ולו ברמז לעובדת היותו...
עידן יוסף
עידן יוסף
החופשי חודשי ב-42 שקל ש"מוכרת" שרת התחבורה לתושבי אילת ייטיב רק עם מי שיסכים להיות "כלוא" בתוך העיר    בפועל, אילתי שירצה להגיע לעיר אחרת בארץ יידרש לשלם 305 ש"ח - יותר מפי 2.7 מאשר...
דן מרגלית
דן מרגלית
ביבי הוא הסוכן המדיני היעיל ביותר של אירן אף שאינו עושה זאת במודע ובמתכוון חלילה    הוא הסוכן הפוליטי של טראמפ נגד המפלגה הדמוקרטית במודע
הפינוי הגדול בתולדות המדינה [צילום: דוד כהן, פלאש 90]
אריאל היימן, אלון ברקמן
פינוי מאות אלפי תושבים מגבולות הדרום והצפון מאפשר להפיק מספר לקחים למקרה הבא - בין אם הסיבה תהיה ביטחונית ובין אם היא תהיה בשל אסון טבע
אסור שצהלות הפלשתינים ייצרבו בתודעה [צילום: עטייה מוחמד, פלאש 90]
ד"ר יעקב סוקול
הצורה שבה זוכרים אירוע נקבעת על-פי התמונה העיקרית שלו שצרובה במוחנו    לכן, החלטת הממשלה על קביעת יום הזיכרון למלחמת חרבות ברזל ביום שבו פרצה מתקפת הטרור מחליטה שבעצם כבר הפסדנו
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il