מה עושה משטרת ישראל כאשר יש לה בעיית יחסי ציבור? קבלו תיקון; בעיית יחסי ציבור יש לה כמעט תמיד. מה עושה משטרת ישראל כאשר יש לה בעיית יחסי ציבור חמורה במיוחד? - מסיטה את האש. במקום להתמודד עם אובדן השליטה שלה בהתפרעויות יוצאי אתיופיה, המשטרה מעבירה את הכותרות לעבר כרמל מעודה. הדרך: להוציא לתקשורת חומרי חקירה, תוך הפרה גסה ובוטה של הכללים המחייבים אותה.

מעודה היא בעלת פעוטון בראש העין, החשודה בהתעללות בילדים שהופקדו בידיה. המשטרה אומרת כי ב-19.6.19 היא קיבלה דיווח על המתחולל במקום, ופתחה - כפי שהיא נוהגת לשבח את עצמה - ב"חקירה רגישה, אינטנסיבית ומורכבת". זה היה בהחלט מורכב מאוד: היה צריך לקחת את סרטוני מצלמות האבטחה ולצפות בהם. אחרי יומיים של עבודה קשה כזו, נעצרה מעודה והשבוע הוגשה הצהרת תובע על הכוונה להגיש נגדה כתב אישום.

מהבחינה התקשורתית, עד כאן זהו סיפור יום-יומי. המשטרה מספרת בגאווה שהצליחה לפענח תיק, טופחת לעצמה על הכתף וממשיכה להישג הבא. אלא שהפעם היה עוד משהו. את ההודעה לתקשורת (יום ה', 4.7.19) פתח המשפט הבא: "צפו: קשירת פעוט לכיסא, האכלה בקיא, מכות והתעללות בחסרי ישע". ובסוף: "סרטון ערוך ממצלמות האבטחה בגן. קרדיט: דוברות המשטרה. התמונות קשות לצפייה!".

בשפה פשוטה: המשטרה העבירה לתקשורת חומרי חקירה עוד בטרם הוגש כתב אישום ועוד בטרם ניתנה למעודה ולהגנה אפשרות לראות אותם. זה אסור. פשוט מאוד. אסור לגמרי. תראו את המגבלות הקיימות על עיון בחומרי חקירה - עיון, לא פרסום; קל וחומר שהן חלות על פרסומו לכולי עלמא.

לא לסכל את תכלית איסוף המידע

"יש להימנע ממסירת מידע, כאשר קיים חשש לפגיעה בתכלית שלשמה הוא נאסף - קרי, חשש לפגיעה בחקירה או בהליך הפלילי הנובע ממנה", קובעת הנחיית פרקליט המדינה ממארס 2014 שכותרתה "בקשה מצד גורמים שונים לעיין במידע המצוי בתיק חקירה". ההנחיה מזכירה פקודה של המשטרה העוסקת במסירת חומרי חקירה לפני סיומה של זו, אבל בדיקה מקיפה לא הצליחה למצוא את נוסח הפקודה; היא פשוט נעלמה מכל מאגר מידע רלוונטי.

נישאר לפיכך עם הנחיית פרקליט המדינה. "ככלל, ככל שעניינו של המבקש בעל זיקה הדוקה להליך הפלילי, וככל שתכלית העיון נועדה לשרת מטרה קרובה למטרה שלשמה נאסף המידע קרי, אכיפת החוק הפלילי והשלכותיה - כך תגדל מידת ההיענות לבקשת העיון. העניין והזיקה יישקלו אל מול האינטרסים האחרים, ובפרט יש לתת את הדעת, שמתן זכות העיון לא יסכל את התכלית שלשמה נאסף המידע".

הלאה. "חשוד המבקש את העיון, לצורך שינוי עילת הסגירה של התיק נגדו, הוא בעל אינטרס מובהק. זכותו של אדם לשמירה על שמו הטוב היא זכות בעלת חשיבות ברורה. לעומת זאת, אם אותו החשוד יבקש את העיון לצורך נקיטת הליך אזרחי הנוגע להליך הפלילי עשויה להשתנות נקודת האיזון. בדומה, עוצמת האינטרס לעיון עלולה להיחלש עוד יותר, כאשר אותו החשוד יבקש את העיון כדי להשתמש בו בהליכים אזרחיים אחרים שהוא מנהל".

חשש לשיבוש הליכי המשפט

ההנחיה נמשכת: "שמירה על תפקודן התקין של רשויות אכיפת החוק הינה האינטרס הציבורי הראשון במעלה בהקשר שלפנינו. בהתאם לכך חומר שנאסף לתיק חקירה, נאסף לצורך קיומה של חקירה פלילית וניהול ההליך הפלילי, שהניבה החקירה. ככלל, אין אפוא למסור מידע, שעלול לפגוע באלה, גם בדרך של פרסום וסיכון באובדן שליטה על החומר שיימסר.

"מסתבר שכל עוד לא נסתיימה החקירה, מסירת מידע אומנם תפגע בהתנהלותה התקינה. גם לאחר שכבר הוגש כתב אישום והמשפט טרם נסתיים, עולה החשש שמסירת מידע תוביל לשיבוש הליכי המשפט. כך, למשל, עלול לעלות חשש לניסיון להשפיע על עדים, לתאום עדויות, להעלמת ראיות, וכיוצ"ב".

נמשיך. "הפעלת סמכויות חקירה כרוכה בפגיעה בזכויות הפרט ובחירויותיו. פגיעה שכזו מוצדקת בשל המלחמה בפשיעה ושמירה על הסדר הציבורי ושלומו. מטעם זה, מסירת מידע המצוי בתיקי חקירה לעיון שלא לצורך ניהול ההליך הפלילי, עלולה להביא לפגיעה באמון הציבור ברשויות האכיפה. אמון זה חיוני לצורך ניהול חקירות פליליות, שכן בלעדיו לא ישתף הציבור פעולה עם גורמי החקירה. מוסרי הודעות וגורמים המספקים ראיות עשויים לחשוש, שמא בדברים שמסרו במסגרת חקירה פלילית, ייעשה שימוש לתכליות אחרות, והם אף יימסרו לידיים זרות. יש אפוא מקום להביא בחשבון שיקול זה טרם היענות לבקשה לעיון".

שימו לב במיוחד לקטע הבא: "יש נסיבות שבהן ההימנעות ממסירת המידע לעיון עשויה להיות נעוצה בקיומו של חשש סביר, שמא מבקש העיון יעשה שימוש לרעה במידע. כך למשל, כשיש חשש סביר שהמבקש יתנכל לאזרח שמסר מידע למשטרה, יכפישו, או יפגע בו בדרך אחרת". מיד נראה מדוע הוא חשוב במיוחד לענייננו.

אפילו ההגנה לא ראתה

נסכם את מה שראינו. הזכות לעיין - לעיין, לא לפרסם! - בחומר חקירה היא מוגבלת, נתונה לתנאים רבים, מצריכה איזונים עדינים ומחייבת אישורים פרטניים. ההנחיה קובעת, שאישור כזה יינתן בידי "דרג משטרתי בכיר בלבד" כאשר החומר נמצא בידי המשטרה, ואת התיק מלווה בידי הפרקליטות - בידי פרקליט המדינה, מנהל מחלקה בפרקליטות או מי שהם הסמיכו. ללמדכם עד כמה הנושא רגיש. על פרסום חומרי חקירה, בכלל אין מה לדבר.

לא פעם פונים אמצעי תקשורת לבית המשפט ומבקשים לקבל חומרי חקירה, כאלו שכבר הוגשו כראיות בהליך שמתנהל. בקשות אלו לא נענות באופן אוטומטי, למרות עקרון פומביות הדיון, שכן יש לוודא שהפרסום לא יפגע בהמשך ההליך. במקרה של מעודה, אנחנו מדברים על חומרי חקירה בתיק שעוד לא הוגש, בכתב אישום שעדיין אינו קיים, וכאמור - אפילו ההגנה עוד לא ראתה אותם. אין כל ספק, כי פרסום חומרי חקירה בשלב כה מוקדם, עלול לשבש את ההליך הפלילי עד כדי הרעלתו. המשטרה דואגת ליצור אווירה בה תתקשה מעודה לקבל משפט הוגן.

שיהיה ברור: אם מעודה עשתה את מה שמיוחס לה - עליה להיענש בכל חומרת הדין. אבל רק אחרי משפט כתקנו ועל כל דקדוקיו. לא רגע לפני. ורק בבית המשפט, לא בכיכר העיר הווירטואלית - ובמקרה שלנו בכיכר העיר המוחשית. ראו מה קרה הערב. שעות אחדות לאחר שהמשטרה שלחה לתקשורת את הסרטון, התקיימה הפגנה ליד בית משפחתה של מעודה. המפגינים הודיעו, שידאגו לכך שהמשפחה לא תוכל להמשיך להתגורר בראש העין. הנה לנו תוצאה ישירה של ההפקרות המשטרתית, ומי יודע אם לא נראה בהמשך גם אלימות פיזית. זוכרים את הקטע שביקשנו תשומת לב מיוחדת כלפיו? "שמא מבקש העיון יעשה שימוש לרעה במידע". כאן המשטרה מסרה מרצונה לציבור, כולל לכמה צמאי דם בתוכו, את העילה ליטול את החוק לידיהם.

השיח בעיתוני סוף השבוע

מה הוביל את המשטרה לעשות את הצעד הנדיר הזה, ולהדליף בצורה הכי גלויה שיש? שלא יהיה ספק: המשטרה מדליפה חומרי חקירה ללא הפסק, אבל לרוב אינה עושה זאת בפומבי ובוודאי שאינה מבקשת קרדיט על הפרסום שלהם. התשובה כנראה פשוטה מאוד, ובה פתחנו: בסיומו של שבוע בו הוכח שהמשטרה אינה מסוגלת לשמור על הסדר הכי בסיסי ברחובות המדינה, היא חייבת לתת לציבור נושא אחר לדבר עליו. במקום שהתמונות בעיתוני יום שישי יעסקו בהתפרעויות האתיופים ובמקום שהמאמרים ידברו על אוזלת ידה של המשטרה, תהיו בטוחים שהתמונות יהיו מתוך הסרטון מהגן של מעודה והמאמרים ידברו על שלום ילדינו.

אז מה אם אסור לעשות את זה. אז מה אם המשטרה חורצת דין עוד לפני שהמשפט החל. אז מה אם היא מרעילה את ההליך עוד לפני שיצא לאוויר העולם. במשטרת ישראל של 2019, הכל טפל לעומת המשימה החשובה באמת: שימור ושיפור התדמית. להצדעה למשטרת ישראל - המסדר יעבור לדום.