|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מי משלם על מצוות פרו ורבו
|
אם תגידו לי שדתיים/חרדים עושים הרבה ילדים לא בגלל שיקול כלכלי, ולא מדינת הרווחה היא המעודדת את הילודה, אז אפנה אתכם למאמר מרתק
|
|
משתלמים כלכלית... [צילום: יוסי זליגר/פלאש 90]
|
|
|
|
|
שירי הדר, "רוצים להביא רק 2 או 3 ילדים? הפסדתם אלפי שקלים", באתר ידיעות אחרונות, 9 ליולי 2019. מהכתבה המצוטטת מאתר ynet, ניתן ללמוד שמדינת ישראל מעמידה סל של 8,000 שקלים לאשה להוצאות הקשורות להריון. עוד ניתן ללמוד, שעד לאחרונה ניתן היה לעשות שימוש בכל הכסף כבר בהריון הראשון או לפרוס את השימוש בו על פני מספר הריונות, לפי צרכיה או רצונותיה של ההריונית. אבל לא עוד. סגן שר הבריאות, החליט שניתן לעשות שימוש של עד 2,000 שקלים בכל לידה. בקיצור, לדפוק את מי שאינו שייך לקבוצות עם שיעורי הילודה הגבוהים, או אולי אפילו ניסיון לעודד ילודה. ואם תגידו לי שדתיים/חרדים עושים הרבה ילדים לא בגלל שיקול כלכלי, ולא מדינת הרווחה היא המעודדת את הילודה, אז אפנה אתכם למאמר מרתק (גם אם קצת ישן) של ידידי ומורי פרופסור יורם מישר עם פרופסור צ'אק מנסקי. ניתן למצוא במאמר מידע רב, אבל העניין המרכזי הוא שקצבאות הילדים שנכנסו בשנות ה-70 השפיעו מאוד על הילודה, בפרט של חרדים אשכנזים. ובכן, לנשים חרדיות אשכנזיות שנישאו עד 1955 היו פחות משלושה ילדים בממוצע. היום זה בערך פי שניים. הסיוע של המדינה סייע להגדלת הילודה ולשינוי בנורמות (שזו גם טענה מרכזית של הכותבים). יש במאמר עוד הרבה ממצאים מרתקים, למשל ההבדל הגדול בין מזרחים לאשכנזים (לנישאים עד 1955) שנעלם ובמקומו יש לנו הבדל גדול בין דתיים לחילוניים. ממליץ לכם לקרוא את הפוסט של אריאל קרלינסקי שמספר על המאמר של מישר ומנסקי, ומציג יפה את הנתונים. אריאל קרלינסקי, פרו ורבו במחיר מבצע, בלוג האומנית והרוכל וחידה קטנה: אם תשאלו חרדים אשכנזים (שאינם צאצאים של חוזרים בתשובה אחרי 1955), כמה ילדים היו לסבתא שלהם, או לאימא של הסבתא, או לסבתא של הסבתא, שנישאה לפני 1955, התשובה שתקבלו תהיה בממוצע יותר משלושה. למה? [ פורסם בבלוג האישי של עומר מואב] |
| תאריך:
|
11/07/2019
|
|
|
עודכן:
|
11/07/2019
|
|
עומר מואב
|
|
מי משלם על מצוות פרו ורבו
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
ארי כספי
|
11/07/19 16:31
|
|
|
|
2
|
|
שלמה מחיפה
|
13/07/19 22:32
|
|
|
|
3
|
|
לכול החיים על ילד
|
14/07/19 10:56
|
|
|
|
4
|
|
אבי גולד
|
15/07/19 05:41
|
|
|
|
5
|
|
אשכנזי חרדי גאה
|
15/07/19 11:25
|
|
ממשל טראמפ עוסק כעת בהפקת הלקחים מהסדנא הכלכלית בבחריין ונראה כי הגיע למסקנה כי יקשה עליו מאוד להתקדם בתהליך המדיני על-פי "עסקת המאה" מבלי השתתפותה של הרש"פ בתהליך, לכן מנסה הממשל עכשיו להגיע להידברות שקטה עם הרש"פ באמצעות הגנרל מאג'ד פרג', ראש מנגנון המודיעין הכללי שיש לו קשרים הדוקים עם ה-CIA, וגם באמצעות פניה גלויה אל ההנהגה הפלשתינית באמצעות עיתון "אל-איאם" היוצא לאור ברמאללה ומזוהה עם הרש"פ. השליח האמריקני המיוחד למזה"ת, ג'ייסון גרינבלט, העניק ב-8 ביולי ראיון בלעדי לכתב המדיני של עיתון "אל-איאם" שבו הרעיף שבחים על יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס.
|
|
|
|
|
זירת הדיון "החברה הערבית בישראל - בין השתלבות לניכור", שהתקיימה באולם צדדי במסגרת כנס הרצליה בשבוע שעבר, משכה אליה מספר דל של מאזינים. הללו - ואני בתוכם - ויתרו על נאומיהם, באותו זמן ממש, באהל מליאת הכנס, של שר החוץ ישראל כ"ץ, של השר לשעבר נפתלי בנט, של ראש מערך הסייבר הלאומי יגאל אונא ושל איש הסטייט-דיפרטמנט ג'יימס ג'פרי. הדוברים התייחסו בכבוד לקהל המועט, והתדיינו בעברית מופלאה במשך למעלה משעתיים.
|
|
|
|
|
גיא פלד הביא סיפור עצוב בחדשות ערוץ 12 על חקירת ביבי בידי כורש בר-נור, אם העמיד מסוק של צה"ל לרשותם ולנוחיותם של שני מיליונרים. בואו נניח מראש כי זה לא פלילי, אם כי על סמך מה הוציא מסוק מהמערך הצה"לי לטובת שני אורחים אזרחיים? טוב, לא נדקדק בקטנות.
|
|
|
|
|
עמיר פרץ נבחר ונפגש עם כולם. אהוד ברק יצטרך כנראה לוותר על החלום שפרץ יהיה מספר שתיים שלו.
|
|
|
|
|
יום הבחירות הוא יום שבתון וישנה טענה כאילו האובדן הממוצע של שמונה השעות בגין יום זה יורידו באופן יחסי גם את התפוקה. טענה זו מתבססת על הנחת הליניאריות השגויה כאילו תפוקת העובד עומדת ביחס ישר למספר שעות העבודה שלו. על-פי נתוני ה-OECD העובד הישראלי הממוצע מספק מעל 1850 שעות עבודה בשנה, בעשרות אחוזים יותר מאחיותיה של מדינת ישראל לעולם המערבי. גם אם נקבל את הנחת הליניאריות הרי ששמונה שעות הן פחות ממחצית האחוז של מספר שעות העבודה השנתיות ואלו בטלים בשישים. יתרה מכך, זה המקום לקרוא תיגר על הנחת הליניאריות השגויה. אם נשתחרר ממנה נוכל לחשוב על עובד המספק כמות של 100 שעות ליחידת זמן בהן הוא מצליח להפיק תפוקה יותר מעובד המספק 120 שעות לאותה יחידת זמן. כיצד ייתכן הדבר? עובד המספק 120 שעות עבודה עלול להיות עובד בעל רמת שחיקה גבוהה, כזו הפוגעת לו בתפוקה, לא רק בשוליים של 20 השעות הנוספות אותן הוא מספק מעל אלו של העובד המספק רק 100 שעות, אלא בכל 120 השעות. שחיקה זו עלולה להוריד את תפוקתו עד כדי כך שגם התוספת של 20 שעות לא תפצה עליה והתפוקה הכוללת שלו תהיה נמוכה יותר. לאור זה כלל לא בטוח שיום השבתון יפגע בתפוקת העובד ואולי אפילו ההפך.
|
|
|
|
|
