עשן מיתמר בשמי מחוז נינוה שבצפון עירק, בשל גל חסר תקדים של דליקות המכלה רבבות דונמים של חיטה – דווקא בשנה בה היבול היה מוצלח ביותר והחקלאים קיוו להתאושש משנות האימים של דאעש.

ראש ממשלת עירק, עאדל עבד אל-מהדי, טען בחודש שעבר, כי מדובר בכמות זניחה של יבול וכי המדינה הפיקה שנה כמות שיא של חיטה. אולם העיתון הבריטי גארדיאן מדווח, כי ההשפעה האמיתית של הדליקות גדולה בהרבה מכפי שהממשלה מוכנה להודות. דורייד חיכמת, הממונה על החקלאות במחוז נינוה, אומר שהן כילו 150,000 דונם – פי ארבעה מהנתון של אל-מהדי לגבי עירק כולה.

בעוד תוצאות הדליקות נראות היטב, גורמיהן נותרו עלומים. אל-מהדי אמר שמדובר בעיקר בתאונות, כגון ניצוצות ממכונות קצירה; לא יותר מ-30% נגרמו מפעולות פשיעה או טרור. אבל החקלאים מתקשים לקבל הסבר זה, באומרם שמעולם לא ראו דליקות בכזה היקף. הדליקות לא נחקרו לעומק, מה שהותיר מקום להשערות נרחבות.

הדליקות פגעו בעיקר ביישובים סוניים ויזידיים, הנאבקות להתאושש אחרי שנים של מלחמה ועקירה. ליד חוויג'ה – אחת הערים האחרונות ששוחררו מידי דאעש ובה עדיין יש אחיזה לקיצוניים – עלו היבולים בלהבות. בעיירה סינג'אר הן כילו את מקורות המחיה של היזידים, אשר רק החלו לשוב לבתיהם אחרי חמש שנות גלות.

לדברי גארדיאן, ככל הנראה אין הסבר יחיד לדליקות. סכסוכי קרקעות, מאבקים מקומיים, שאריות דאעש ומאבקי כוחות בין קבוצות חמושות – כולם יכולים להוות סיבה להצתה. קחו למשל את סינג'אר, בה הרצח השיטתי של היזידים יצר קרע עמוק בינם לבין הערבים, ושתי הקבוצות מאשימות זו את זו בהסגת גבול – מה שיכול להוביל להצתת יבולים שנזרעו על קרקע שבמחלוקת. היזידים גם מאשימים את הממשלה שבשליטת הסונים בכך שהיא אינה מסייעת להם די הצורך.

באיזורים הכפריים שליד כירכוכ סבורים החקלאים, כי דאעש הוא המצית; בחודש מאי טען זאת גם הארגון עצמו, הן ביחס לדליקות בעירק והן ביחס לדליקות בסוריה. איכר מקומי מסביר, כי אין אף גורם אחר שיכול לעשות זאת: באזור אין מיליציות פרו-אירניות והחשמל נותק לפני שפרצה הדליקה בשדה שלו. ואילו מצפון למוסול, המצב מחמיר עוד יותר משום שאין שם שירותי כיבוי, והאיכרים ניסו להציל את יבוליהם כאשר בידיהם רק מעדרים וחתיכות בד. אל-מהדי טען, כי מחצית מ-50 רכבי הכיבוי באזור זה נהרסו במלחמה נגד דאעש.

העדר הסיוע וחוסר הבהירות בשאלה למי יכולים האיכרים לפנות בבקשה לפיצוי, מגבירים את התסכול כלפי הממשלה בבגדד. "אנחנו מאשימים את הממשלה, משום שהיא אפילו לא הופיעה כאן", אומר סאמי ג'אסם, איכר מאזור כירכוכ שכל יבולו נשרף. "הרבה שדות נשרפו, אבל הם לא עושים דבר. לממשלה לא אכפת".