"השחיתות ניתנת להדברה"

"אני מתחייב לטַפֵח ללא הרף את אותם חוטי אריג עדינים השוזרים אותנו יחד כאומה, כאשר יש בתוכנו בעלי דעות שונות הנאבקים עליהן בחירוף דעת, וצריך לזכור תמיד שאנו בניה ובנותיה של ארץ ישראל אחת. אין לנו, ואנו לא מחפשים, ארץ אחרת". כך הבטיח נשיא המדינה התשיעי, שמעון פרס, בנאומו לאחר שהושבע.

פרס התעצב מפרידתו מן הכנסת, ואמר: "אתם, כאן בכנסת, תוסיפו לקַיים את הפוּלמוּס הקִיומִי, כי כַך צריך בפרלמנט דמוקרטי. ואילו אני אתמסר אל המאחד, שלא יפגע בסערה מתלהטת. אני עוזב את הבית הזה- ליבה הפועם של הדמוקרטיה הישראלית - אחרי שחבשתי את סַפְסַליו ארבעים ושמונה שנים, למעלה ממחצית חיי. אהבתי את עצמתו מַחְרִישַת האוזניים, את הויכוחים הגדולים, את סערת הנפש, ואת ההתפייסויות הבלתי צפויות. ואני יודע שהבית הזה מסוּגל לקבל החלטות היסטוריות גם כאשר הדמוקרטיה יוֹקֶדֶת.

"אני יודע שאני עובר עתה מהזרוע המבצעת לַכָּתֵף המלכדת. שוב אֵיני שליח מפלגה אלא נאמן של העם. של כל אזרחי המדינה. מרגע זה אהיה לפה ולכתובת לכל אזרח ואזרחית במדינת ישראל. לעולל ולתינוק, לאישה ולאיש, לדך ולזקן. ביתי יהיה פתוח לכולם. ידי תהא מושטת לכל אחת ואחד".

אדם מזדקן, אמונה אֵינה מזדקנת

"אדם מזדקן, אמונה אֵינה מזדקנת. היא מתחדשת כל העת. כדברי יואל: "זִקְנֵיכֶם חֲלֹמוֹת יַחֲלֹמוּן-בַּחוּרֵיכֶם חֶזְיֹנוֹת יִרְאוּ ". פרס סיפר על תולדותיו והזכיר גם את דוד בן-גוריון "ממנו לַמדתי שֶמִגוֹדל הַמצוּקה נִגְזֶרֶ גוֹדל הישועה. שאין דבר חָכם יותר בחיים מאשר לְהַעדִיף את השיקול המוסרי. למדתי ממנו שֶׁבְּמִלְחָמָה אין ברירה. חַייַבים לנצח. וְלָניצחון דרושים אנשים אמיצים וכלים ראויים. אולם כאשר נוֹצֶרֶת בְרֵירַת שלום- אסור לְהַחְמִיצַה. לא ידעתי מדוע בן-גוריון בחר בי. אבל ידעתי מה הוא מְצַפֶה ממני: לְהָעיז ולא להתחרט. לא להיכנע לקוֹשִי. לא להיבהל מחָזון. לא לפחד מְהַמַחָר. לא לעשות שקר בנפשי, או בנפש זולתי".

"כמעט שישים שנה למדינה. וְלִיבִי גֵאֶה על מה שעשינו, כולנו ביחד. ועל מה שאנו חולמים כאיש אחד: לחיות באמונה. לשחר שלום. לבנות עתיד טוב יותר, אמר הנשיא הנבחר שהזכיר גם את המשפחות השכולות, את החטופים, את רצח רבין ואת נפילתו למשכב של אריאל שרון.

לא חלמתי להיות נשיא

"לא חַלמתי לְהיות נשיא. חַלוֹמִי כנער היה להיות רועה צאן או משורר של כוכבים. משנבחרתי, זכות היא לי, ואיני מזלזל בה, לבטא את כמיהתו הכמוסה ושאיפתו הגלויה של העם לקיים צדק. למצות את המאחד ולכבד את המייחד.

"אני יודע שנשיא אינו מושל, אינו שופט, אינו מחוקק, אבל מותר לו לחלום. להציב ערכים, לנהוג ביושר ובחמלה, בעוז ובחסד.

"אין איסור על הנשיא לעשות מעשים טובים. הוא רשאי, ואף חייב, לשרת את עמו, כלומר את בני עמו. לטפח אהבה לעם, למדינה, לבריות. לקַרֵב רְחוֹקים. לִצְפוֹת לַמֶּרְחָק. לסייע לחלשים. לנחם אבלים. לקרב לבבות. להרבות שיווין. לגשר על פערים. לתמוך ביצירה רוחנית ומדעית".

להחזיר לטבע את איזונו

"על הנשיא להביט באומץ אל התמונה הגדולה וְלִראוֹת כִי בנין המדינה וּצְמִיחָתָה הַנִמְרצת גם גבוּ מחיר: דלדול משאבי טבע, פגיעה אקולוגית בנופה. וּכְשְאַר העולם, אנו חייבים לעבור לכלכלה נקייה, אחראית והוגנת. המסע המרתק ביותר במאה ה-21 יהיה להחזיר לטבע את אִיזּונֹו. זו הזדמנות נדירה בשבילנו לרתום את היְצִירתִיות והתבונה הישראלית, בשיתוף שכניִנו, כדי ליצור אזור חָדש וְנוֹף חדש לארצנו ובסביבתנו. לשוּב לדרך ארץ. לכיבוד תורה, לְאַהֲבַת סֶפר. היֶשגיה הַספרותיים של ישראל אינם נופלים מהישגיה המדעיים. ובמקביל להם, הם ראויים לסיוע ולתנופה. לְשַחֵר תרבות. להתחשב בזולת.

"חובת הנשיא להזכיר לדור המיוצג כאן בכנסת, שהוא נושא באחריות מוּסרִית לאלה שעדיין בערִיסוֹת יַלדותם. לאפשר להם לבנות חיים משלהם, מתוּקנים כראוי, היונקים מהמורשת הגדולה של עמנו, וְמוּנעים על יְדֵי גילוי עולמות חדשים. הרי חכמה אינה נְמוֹגָה. ואחריות אסור שֲתִתְבַלֲה. לַייאוּש אין תפקיד. ושחיתות ניתנת לְהַדְבָרָה. מִלחמות אינן מַשא נפש, שֶׁבָּהֶן הַמְּנַצֵּח כמפסיד משלמים מחיר כבד. שלום מקיימים אנשים חיים הַמְכבדים חיים.

"אני רואה צורך לעודד את הדור הצעיר להיכנס לחיים הפוליטיים ולעול ההנהגה, כדי להתחיל מחדש. הִתְלַהבוּתוֹ חיונית לעתידנו".

לעודד תהליכי שלום

"אין מקום לדכדוך. הרי העם היהודי הוא זה שהמציא את אי-שביעות הרצון. אנו עם שמעולם לֹא השלים וְלֹא יַשְלִים, עם רצח, עם שקר, עם אַדנות, עם עַבדות, עם קיפוּח, עם ניצול. עִם הרמת ידיים או דריכה במקום. ומשהקמנו מדינה, עלינו לקיים עקרונות אלה במדינתנו.

"169 המילים של עשרת הדברות הן, גם היום, הַמַסָד לתרבות המערבית כולה. וְחַזוֹנוֹ החברתי של עמוס, וְחַזוֹנו המדיני של ישעיהו הם מצפן לדרכנו.

כן. אני מאמין בֵתִיקוּן עולם. וּבְהַעלאת אוֹר, לאנשים ולגויים כאחד. אנו זוכרים כי המאמר הראשון בבריאת עולם היה "ויהי אור".

"הוא חַייב לעוֹדֵד תהליכי שלום. בתוך הבית. עם שכנינו. באזור כולו. הרי העִידָן הֶחַדש ממילא מַנְמִיך גבולות טריטוריאליים, וּמצמצם אפליות בין בני אדם. הוא בנוי על יצירתיות יותר מאשר על השתלטות.

"ישראל חייבת להיות לא רק נכס אלא ערך. קריאה מוּסרית תַרבותית ומדעית לעִילוּי האדם. כל אדם. עליה לשמש בַית לַטוב וּלְחַם לְיהודים שאינם ישראלים, כמו לישראלים שאינם יהודים. וליִצוֹר הזדמנויות שוות לכל חלקי האוכלוסיה, ללא הבדל דת, לאום, עדה או מין.

"הנשיא חייב לִקרוֹא לציבור הדתי והחילוני למצות את המשותף. לקרוֹא לפלשתינים ולמדינות ערב, מבלי שֵיטַשְטְשו מורשתם, להשתתף במסע הגדול לעבר עולם הבנוי על שֵכֵל, לא רק אַדַמה. לראות בחינוך כצו עליון".

לדברי פרס, על המפה הֵעַתִידִית של ישראל צריך לציין ארבע עדיפויות: ירושלים, הנגב, הגליל ועמק השלום. על ירושלים, כך אמר, להיות מרכז אוניברסאלי לְמַדַע ואתגר אינטלקטואלי לכל באיה. על הנגב אמר כי הוא מאפשר להכפיל את שטחה הַמיוּשב של ישראל, וככל שהישובים יהיו מפוזרים יותר, כן יקטן ריכוז מטרות לטילים.

תרשו לי להיות חולם בעמו

"נער הייתי וְגַם זָקנתי. עיני ראו את ישראל בְשעוֹתֶיה הַקשות ביותר, וגם ברִגעי הישג והתרוממות רוח. שנותיי מציבות אותי בנקודת תצפית ממנה נראה נוף חיינו כְאוּמה מתחדשת, פָרוּס בכול הַדַרוֹ. נכון, בתמונה גם מופיעים כתמים. נכון, שגם לַקִינוּ וגם שַגִינוּ – אך אנא האמינו לי – אין מקום למרה שחורה. הישגיה המדהימים של ישראל ב-60 שנותיה יחד עם האומץ, התבונה והיצירתיות של הדור הצעיר שלנו מולידים מסקנה אחת ברורה: בְכוחה של ישראל לְשַגשג לְגְבְהִים ולהפוך למדינת מופת כפי שֵצִיווּ לנו נביאינו.

"תרשו לי להישאר אופטימי. ותרשו לי להיות חוֹלֵם בעמו. ותרשו לי להציג את הצד הטוב שבמדינתנו. וגם אם לעיתים הַאַוִוירָה סְתָּווית, וגם אם היום- יום נראה לפתע אַפרוּרִי - הנשיא שבחרתם לעולם לא יתעייף לְעודֵד, לְעוֹרֵר ולהזכיר – כי האביב הַרי מַמְתִין לנו בַפֶתח. האביב בוא יבוא!

"חברים יקרים, אני אומר לכם היום גם "שלום" וגם "להתראות". ביתי יהיה פתוח בפניכם ובפני עם ישראל כולו. כבר ממחר בבוקר, ומספר הטלפון יעמוד לכל דורש. אני רוצה לאחל לכם מעומק הלב, המשך שירות נאמן למען מדינת ישראל ועתידה הנפלא.אני הולך לשרת את העם הזה בדרך מעט אחרת, אבל לא בפחות אמונה.

"אני מודה לבורא עולם, לעמי ולכם שנתתם בידי זכות גדולה שכזו. אלף תודות. שלום לכם ולהתראות. תחי מדינת ישראל".