|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
כמה מילים מחד-גיסא, על טמטום לשמו ומאידך-גיסא, על כיף נטו, נטו
|
|
פייסבוק. לא לוקחים סיכון [צילום: מרטין מייזנר, AP]
|
|
|
|
|
אז פעם נוספת איזה מטומטם תורן או מטומטמת תורנית החליטו לדווח להנהלת פייסבוק כי מאמר פובליציסטי שכתבתי יש בו תוכן פוגעני, הגם שמדובר במאמר ביקורת לגיטימי לחלוטין.
פייסבוק, כדרכם, אינם נוטלים סיכונים על עצמם והם חסמו אותי - מיידית - אבל נחסמתי, לא רק באתרי התוכן הפוליטי, אלא גם (וזה חורה לי ומכעיס אותי, מאוד מאוד), באתרי התרבות. רוצה לומר באתרים בהם מפרסם אני מהגיגיי הספרותיים: שירים, סיפורים, חמשירים ועוד ועוד.
אולי תסבירו לי למה, בגלל שאיזה אידיוט תורן או אידיוטית תורנית מחליטים שדעותיי הפוליטיות (שאינן נושאות חן וחסד מלפניהם), מתלוננים עליי וגורמים לחסימתי הגורפת, בכלל האתרים והקבוצות שאני מחובר אליהם, אני 'אוכל אותה', גם באתרי התרבות.
מה קשורות דעותיי הפוליטיות (המוקצות בעיני אידיוט תורן ואידיוטית תורנית מהמחנה הפוליטי הנגדי) ליצירתי הספרותית הענפה והפורה? למה אני מוענש בידי רשת פייסבוק על שיש בו עוז לחשוף את דעותיי הפוליטיות ולהגן עליהן במאמרים פובליציסטיים, בשער בת רבים, בכך שהיצירה הספרותית שלי - החפה מהקשרים פוליטיים שהם - מושתקת, נחסמת ונחנקת?
לא. לא יעזור לכם. אני לא אנהג כאותם אזובי קיר המסתירים דעותיהם הפוליטיות, כדי לרחוק מן המחלוקת, כדי שלא תיפגע פרנסתם ועוד בשל שיקולים אופוטוניסטיים, אלה או אחרים. אני אומר את דעותיי - ישירות ובפנים. כמו אבני קלע, כבליסטראות אטיח אותם בפני מתנגדיי הפוליטיים.
מה? מה קרה? חזרו לימי החושך שניתן היה להתקדם - כלכלית, חברתית, פוליטית וספרותית, כאחת - אך ורק בזכות החזקת הפנקס האדום והחנקת והשתקת דעות בלתי פופולריות, בעליל?
זהו זה. גמרתי להוציא ת'קיטור שלי. אציין רק שאני איני מתכוון - וגם לא התכוונתי בעבר - להתאים קלסתרי לקלסתר המוצע במראה הציבורית של מי הקרויים 'אנשים נורמטיביים'. ברגע שקלסתרי הקיים - קלסתרי הפרטי והאמיתי, שכל כולו, שלי הוא - יתאם את 'המודל הנורמטיבי' המוצע במראה הציבורית ואפילו יקרב - קרבה מסוכנת - למודל שכזה, הרי אטיח ת'מראה בקרקע ואדרוך עליה בעזוז בשתי רגליי, כדי שלא יהיה עוד לעשות בה שימוש - בעתיד - כמראה. מבחינתי אני, 'למראה מטעם' אין כל זכות קיום בעולמנו, בכלל ובעולמי הפרטי, בפרט.
אבל הבטחתי לכם, בכותרת פוסט זה, גם כמה מילים על כיף נטו. אז, זהו. מזי כהן הביאה - וממשיכה להביא באופן שוטף ובלתי פוסק ונפסק - תחושה כיף והתרוממות רוח למלות השיר: 'סוף אוגוסט', שאת המנגינה - התואמת את מילותיו, ככפפה ליד - כתב היוצר, המוסיקאי והמלחין המוכשר, אבי בר. מזי כהן המוכשרת ועתירת הניסיון, העניקה - בקולה החם - לשיר זה (שאת העיבוד המוצלח לו עשה וערך, יושי שדה, חבר להקת 'תיסלם') ממד מלטף וג'אזי משהו. אני מתרווח על הכורסא, מקשיב למזי, הנותנת את כל כולה בתוככי שיר זה וחיוך של אושר מתפשט לו על פניי ומאיים להחליף אל הגרון ומשם אל שאר איברי גופי.
אז אנחנו מצויים בסופו של חודש אוגוסט, לקראת תחילת חודש ספטמבר והשיר שלי - 'סוף אוגוסט', מתנגן לו - ממש, ממש בסוף חודש אוגוסט - בתחנות הרדיו השונות. רוצו להאזין לשיר זה. זה שיר נפלא, אני יודע זאת. מאיפה אני יודע זאת? אתם שואלים.
"מזת'אומרת 'מאיפה אני יודע? יש לי ידיעה אישית, בעניין. אני, אני - ורק אני (אם זה היה מחזה, הייתי כותב, בהוראות ההפעלה, לבמאי ההצגה ולשחקנים: 'כאן יש לעצור ולטפוח על החזה, בגאווה, ממש לתופף עליו, כמו טרזן) כתבתי ת'מלים של השיר הזה".
אז אני נפרד מכם בחיוך של שביעות רצון, מהול בגאווה (שאפילו האידיוט והאידיוטים האלה פייסבוק שהתלוננו על תוכן פוגעני במאמר הפובליצסטי ההוא, שלי) ומביא בפניכם את מילים השיר, כדי שתוכלו לשיר אותו - בסלון - יחד עם מזי כהן ולא להמציא מילים חלופיות, מחוסר ידע או סתם, ככה, להמהם, במקום לשיר. והינה המילים:
סוף אוגוסט
תחילת ספטמבר
רוחות של קץ הקיץ
מלטפות חרישית את הפנים
אתה ואני
מביטים אל האופק
לומדים סודות של שקט להפנים.
השמש שוב אינה שורפת את הפנים
וממעל שני שחפים להם חגים
ביכורי רימונים אביא בבקרים
עוד מעט יבואו החגים.
סוף אוגוסט
תחילת ספטמבר
עוד קט על היין נקדש
בגדי לבן נלבש עם ליל
מה עוד מאתך אלי נבקש.
אז קיץ נעים לכם ואל תתנו לילדים 'לרקוד לכם על הראש'.
|
|
ד"ר חיים שטנגר, משרד עורכי דין ונוטריון, מתמחה - בין היתר - בתחום דיני לשון הרע, משפט פלילי לסוגיו השונים ובכללם: שחרורים ממעצר, ייצוג בתיקים פליליים מסובכים, בענייני הלבנת הון ובאישומי מיסוי פליליים.
|
|
| תאריך:
|
29/08/2019
|
|
|
עודכן:
|
29/08/2019
|
|
חיים שטנגר
|
|
|
וכי מה הסנסציה בפרנויית ההדלפות הזו שהביאה לשכירתה של חברת מודיעין עסקי? זה ברור שכאשר בונים מעברה, שמתיימרת להיות מגדלי אסותא, אז העסק חורק, והפרנויה מנצחת. זה לגמרי ברור, אין בכך שום סנסציה.
|
|
|
|
|
קובץ המאמרים הרב תחומיים עוסק בסוגיית היעלמותם/חטיפתם של ילדים מקרב העולים, רובם מתימן בעלייה הגדולה של ראשית קום המדינה, כשהקו המוביל מכוון לחטיפה. מאמרו יוצא הדופן בהתייחסותו לסוגיה הוא של דב לויתן המסביר ש"כבר בראשית שנת המדינה היה מקום לערוך חקירה מקיפה וממצה של הפרשה. כמו-כן אבקש להסביר כי באותה תקופה לא בוצעה חקירה כזו, בין השאר ממניעים פוליטיים" (עמ' 435). לעומת זאת "חקירה בזמן אמת הייתה מאפשרת לאתר את המסמכים הרלוונטיים בלי קשיים מיוחדים" (עמ' 473). כלומר, מדובר באנדרלמוסיה ארגונית שכללה שיבושים, אך לא היעדרות ילדים בשל חטיפתם, במסגרת "אימוץ מזדמן" או כל שכן - חטיפה יזומה.
|
|
|
|
|
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - בנושאים גדולים כקטנים, שהציקו לי, או עניינו אותי  והפעם - תיקון טעות, שינוי אווירה, תעמולה ארסית, לשמור על המוטיווציה, הגנה אווירית ומעשה בשפם שבת שלום
|
|
|
|
|
הסנקציות של ארצות הברית על אירן משגעות את האירופים. חברות כלכליות העושות עסקים עם אירן נמצאות במצוקה. אשר על כן בתחילת שנה זו הוקמה סוכנות אירופית INSTEX שמטרתה לעקוף את הסנקציות האמריקניות ולאפשר עסקים עם אירן במטבע שאינו דולר אמריקני (עדיין אינו פעיל). משרדי הגוף הם בפריס אך בראשו עומד יושב-ראש גרמני. לאחרונה מונה לעמוד בראש דיפלומט גרמני ותיק ברנד ארבל BERND ERBEL שכיהן כשגריר ארצו באירן בשנים 2009 - 2013 אך הוא הודיע כי לא יקבל עליו את התפקיד מ"סיבות אישיות". מכון המחקר גייטסטון מגלה כי הסיבות האישיות התבררו כתוצאה של ראיון בן שעתיים וחצי שהוא העניק לצהובון הגרמני BILD ב-8 לחודש זה (אוגוסט 2019) ובו המטיר אש של שנאה על ישראל תוך שהוא מצדיק את מדיניותה האנטי-ישראלית של אירן. בין טיעוניו הושמעה גם התיאוריה, שאינה זרה באירופה, ולפיה מדינת ישראל נוסדה על חשבון עם אחר.
|
|
|
|
|
יו"ר חד"ש, והמועמד המוביל של ה"רשימה הערבית המשותפת", איימן עודה, הכניס את הרשימה הזו, שקמה מחדש כדי להוציא יותר מצביעים לרחובות, לבעיית מבוכה שרק טירונים פוליטיים יכולים לעולל דבר כזה. ביום שבית המשפט העליון דן בבקשת הליכוד ו"עוצמה יהודית" (תנועת "כך" בתחפושת חדשה...) לפסול את ה"רשימה המשותפת" מלרוץ בבחירות הקרובות, הרי שאיימן עודה הכריז בתקשורת הישראלית כי הוא מוכן להיכנס לקואליציה בראשות בני גנץ ותנועת "כחול לבן". עבור התקשורת זו הייתה באמת סנסציה אבל עבור רוב הערבים זה נע בין זעם למבוכה, ואילו עבור בני גנץ ו"כחול לבן" זה נע בין השפלה למבוכה.
|
|
|
|
|
