יושב-ראש
ישראל ביתנו, ח"כ
אביגדור ליברמן, מתנהל באופן מטריד המעורר שאלות. במשך כ-20 שנים רצופות ועד לתקופה האחרונה - ליברמן נמנה עם המבקרים החריפים ביותר של גופי האכיפה והחקירה. הוא התייחס אל הפרקליטות ואל המשטרה כאל ארגוני פשיעה, לא פחות. הוא האשימם ברדיפה אחרי פוליטיקאים בכלל ואחריו בפרט. שפך עליהם אש וגופרית כמעט בכל הזדמנות. קרא לנקיטת צעדים משפטיים נגדם ואף לחקיקה שתגביל יכולתם לפעול נגד חשודים.
והנה, בתקופה האחרונה ליברמן נאלם. קולו לא נשמע. לא בגנותם של גופי החקירה והאכיפה וגם לא בזכותם. שקט מוחלט. הוא לא מתבטא ולא מוציא אפילו מילה אחת שיכולה להרגיז מי מאנשי הפרקליטות או המשטרה, וגם לא מתבטא נגד שופטים/בתי משפט. זה אינו ליברמן הלוחמני שהכרנו עשרות שנים. ליברמן מתנהל כאדם סחיט - אם ירים ראשו, ייקרא לחקירה. והיו דברים מעולם.
יתרה מכך: ליברמן מזגזג ומבצע פעולות פוליטיות העולות בקנה אחד עם עמדות הפרקליטות, למרות שאלה נוגדות את הצהרותיו. הנה שלוש מהן, הבולטות:
- ליברמן סיכל הקמת ממשלה בראשות בנימין נתניהו - הפרקליטות והיועמ"ש מעוניינים בפרישתו של נתניהו מראשות הממשלה - וגרם לבחירות חדשות באמתלה מפוקפקת (חוק חובת גיוס חרדים), למרות שהתחייב בפני בוחריו להצטרף לקואליציה בראשות הליכוד; ועל-אף שנהג להתחבק במשך שנים רבות עם נציגי החרדים ועם רבנים והבטיח להם: להימנע מקידום חוק שלא יוסכם עליהם;
- ליברמן הכריז בשבועות האחרונים שהוא יפעל אחרי ההכרעה בקלפי (17.09.19) להקמת ממשלת אחדות בין הליכוד לכחול לבן בהשתתפות ישראל ביתנו. אך מאחורי הקלעים הוא פועל לכך שאחרי הבחירות נתניהו יסולק, למרות שהוא מועמד הליכוד לראשות הממשלה, ובמקומו ימונה חבר כנסת אחר כמועמד הליכוד - עמו מקווה ליברמן להקים ממשלת אחדות לאומית;
- ליברמן פועל נגד חקיקה שתאפשר התקנת מצלמות בקלפי - עמדה הזהה לזו של הפרקליטות והיועמ"ש - למרות שימים מעטים קודם לכן הצהיר, שוב ושוב, שהוא וחברי הכנסת מטעם ישראל ביתנו יתמכו בחקיקה כזו שמוביל הליכוד.
אופן התנהלותו בחודשים האחרונים של ליברמן - שהצליח לצאת בשן-ועין מכתב אישום חמור שהוכן נגדו בפרשת המיליונים שהוזרמו באמצעות בנקים בקפריסין (במסגרתם קיבלה בתו מיכל מיליוני ש"ח באופן בלתי חוקי), ולאחר שעדים נעלמו או נהרגו, מעורר כאמור שאלות. אחת החשובות שבהן: האם ליברמן פועל, בימים אלה, בניגוד להצהרותיו, כדי לשאת חן בעיני גורמים מסוימים בפרקליטות ו/או בלשכת היועמ"ש או מחשש מהם; והאם הוא פועל שלא להרגיז מי מהם, נוכח היותו נתון בסיכון ממשי לחקירות, בכמה עניינים. נציג להלן שניים מהמוקשים שבדרך:
פרשת ישראל ביתנו - מי הבוס
ליברמן לא נחקר, משום מה, בפרשת ישראל ביתנו. מיליונים רבים זלגו מכספים שניהלה סיעת ישראל ביתנו, כספים שמקורם בכספים קואליציוניים. למרות זאת, כאמור - המשטרה לא טרחה אפילו לזמנו כדי שיאמר/יאשר: נושאים אלה היו נתונים באחריותה ובטיפולה של סגניתי, פאינה קירשנבאום (נגדה הוגש כתב אישום התלוי ועומד).
גם אם ניתן קרדיט גדול לחוקרי המשטרה ולפרקליט המלווה עו"ד מאור אבן-חן, הדעת נותנת כי ליברמן חייב להיחקר בעקבות המידע החדש שהוצג בפני בית המשפט בשלב ההוכחות: בפני קירשנבאום הוצג ביום 15.04.19 תמליל שיחה שהתקיימה בין דאוד גודובסקי, יו"ר מטה ישראל ביתנו (הורשע בפרשה ונגזרו עליו שבע שנות מאסר בפועל), לבין מתן דהן, יו"ר עמותת איילים, בנוגע להעברות תקציביות. באותה שיחה הסביר דאוד למתן, שחלק מהכסף שיועבר לאיילים מכספים קואליציוניים ישאר בידי ישראל ביתנו (התרמית - שני מיליון ש"ח יוחזרו בדלת האחורית והם ישמשו את המפלגה ואנשיה, בניגוד לחוק התקציב, מתוך חמישה מיליון ש"ח שאושרו רשמית על-ידי משרד האוצר). בהתייחסותו למורת רוחו של דהן השיב גודובסקי ונשמע באותה הקלטת סתר שביצעה המשטרה: ככה זה - לשביעות רצונו של הבוס. קירשנבאום נשאלה בעדותה, מי הבוס, היא והשיבה: כנראה ליברמן.
הנה-כי-כן: חשד זה מחייב את זימונו של ליברמן לחקירה. זה לא קורה, למרות שהמידע הזה מצוי בפני פרקליט המדינה
שי ניצן ובפני היועץ המשפטי לממשלה,
אביחי מנדלבליט. בניגוד למנהגם בפרשות אחרות, ניצן ומנדלבליט לא לוחצים על החשודים/הנאשמים למסור את הידוע להם לגבי ליברמן. גודובסקי, כאמור, הורשע ונשלח לשבע שנות מאסר. הוא מחזיק בידיו גם עכשיו כוח עצום - עד עתה הוא לא גילה מי נתן לו את ההוראה לסידורים הפליליים בכספים הקואליציוניים, והאם אכן ליברמן הוא הבוס שאישר ו/או הורה לעשות בכספים שימושים הנוגדים את החוק. גודובסקי טוען שוב ושוב שלא לקח כסף לכיסו וכי הוא פעל לטובת המפלגה ולמטרות ציבוריות. למרות זאת, ליברמן לא נשאל ולא זומן לחקירה. כלום-כלום.
פרשת נתיבי ישראל - אלכס ויז'ניצר
נגד מנכ"ל נתיבי ישראל לשעבר,
אלכס ויז'ניצר, הוגש במרס 2019 לבית המשפט כתב אישום באשמה שקיבל שוחד בהיקף של כ-3 מיליוני ש"ח. ויז'ניצר נמנה עם חבריו של ליברמן. בפועל, הוא היה אחד האישים הקרובים אליו ביותר. מכוח זאת, מינה ליברמן (בעת שכיהן בתפקיד שר התשתיות) את ויז'ניצר למנכ"ל יחידת סמך (מע"צ לשעבר) - שלימים שונה שמה לנתיבי ישראל. בתפקידו חלש ויז'ניצר על מכרזים/עבודות מטעמה של נתיבי ישראל בהיקף של מאות מיליוני ש"ח לשנה. על-פי כתב האישום, ויז'ניצר קיבל שוחד מקבלנים כדי לקדם אינטרסים שלהם.
זמן קצר לאחר שפרצה החקירה, ברעש גדול, ניצל ויז'ניצר את אוזלת-ידן של הפרקליטות והמשטרה ויצא לחו"ל. במשך תקופה ארוכה הוא לא שב לישראל. בפועל, הוא החל לעשות עסקים באזרבייג'ן, עמה אין לישראל הסכם הסגרה. מידע שהובא ל-News1, הטעון חקירה, מעלה חשד: האם התקיימו קשרים בעייתיים בין ליברמן ומקורביו ובני משפחתו לבין ויז'ניצר.
בחודשים האחרונים חלו כמה התפתחויות משמעותיות בתיק זה: א) ויז'ניצר, שכאמור שהה במשך תקופה ארוכה באזרבייג'ן ואף הקים עסקים במדינה זו במטרה להתבסס ולקבוע חייו ומגוריו במדינה זו, הגיע לביקור קצר בישראל. יציאתו שוב נעשתה בתיאום עם הפרקליטות; ב) הפרקליטות נוהגת בויז'ניצר באופן יוצא דופן. הנה, הקראת כתב האישום טרם נעשתה; התקיימו כמה דיונים בתיק, אך הוא לא חויב להתייצב, למרות חובת התייצבות מצד נאשם בתיק פלילי; ועוד - לבקשת הפרקליטות הוטל חיסיון על התיק. בחודשים האחרונים מתבצעים הליכים סמויים, בשקט-בשקט, הרחק מעיני הציבור.
ליברמן סחיט
הזכרנו לעיל שתי פרשות העלולות לסכן את ליברמן ומקורביו. והן אינן היחידות. האמור לעיל לא הוצג כדי להצביע על ליברמן כאחראי למעשים פליליים - אלה טעונים, ככל שיימצאו, חקירה וליבון, אלא כדי להתריע: בניגוד למנהגו במשך עשרות שנים ולאג'נדה שבה החזיק, ליברמן נמנע בחודשים האחרונים מלהרגיז את ראשי התביעה והחקירה בישראל, ובראשם את מנדלבליט ושי ניצן. ליברמן סחיט. פשוטו כמשמעו. הוא מתנהל בחודשים האחרונים באופן המצטלב היטב עם האינטרסים ו/או העמדות אותם מייצגים בכירי הפרקליטות והיועמ"ש, כולל נגד בנימין נתניהו.