בשיטה הפרלמנטרית הישראלית, בגלל שיטת הבחירות הארצית יחסית, הכנסת כמוסד החשוב ביותר במדינה מפוצלת ויש שיאמרו משוסעת. במצב נתון זה, ברור שהממשלות הקמות הם ממשלות קואליציונית. כל מי שמכיר היטב את הדינמיקה של המו"מ הקואליציוני יודע שכינון קואליציה לקראת הרכבת ה
ממשלה זו מלאכה של סחר-מכר, של תן וכך. נשאלת השאלה העקרונית, האם במצב זה באמת אפשר לומר שמפלגה בודדת מייצגת את רצון העם? לא ולא. מאידך הקואליציה היא תוצר קוניוקטורלי, עניין של נסיבות וסיבות מאוד מגזריות, ותו לא. זו השיטה הפרלמנטרית הקואליציונית, לטוב ולרע.
תוך 4 חודשים נערכו שתי מערכות בחירות שוודאי עלו לקופת המדינה הון עתק, גרמו להתלהמות שמזמן לא הייתה, וגרמו לשיסוי והסתה מן המכוערים שהיו. הסיבה היחידה לכך היא סירובו של נתניהו להיפרד מכיסא ראש הממשלה ביודעו שבסבירות גבוהה מאוד הוא יצטרך להתמודד עם שלושה כתבי אישום קשים העלולים/עשויים לשלוח אותו לכלא. זו האמת ואין אחרת. מה שהליכוד ונתניהו מוכרים לציבור כסיבות לאי-הצלחתו לכונן ממשלה באפריל, וככל הנראה גם לא עתה, אלה גוזמאות.
אפשר לזעוק עד לב השמיים שליברמן זה ימין וגנב את הקולות, שהזיופים גרמו לאובדן היכולת של נתניהו להרכיב ממשלה, שאיילת שקד שתתה את הקולות. הכל אפשר לטעון כדי להצדיק את המהלך הגדול של בריחה מאחריות או מתן דין וחשבון. זה לא יעזור. כל מפלגה שנבחרה, לא נעים לומר זאת, היא תעשה את חשבונה ולא חשבון מי שבחרו עבורה. זה לא קמפיין בחירות אלא החיים עצמם. עד הבחירות הבאות הכל יישכח. זו המציאות. אם נתניהו אינו יכול להרכיב ממשלת ימין כפי שהוא הבטיח וילך לאחדות עם גנץ שכונה שמאלן משוקץ ומה לא, האם באמת נתניהו יבטא את רצון העם? אם אתם עונים כן, כי אז גם ההפך הוא הנכון.
נתניהו ובכירי הליכוד נושאים באחריות לכישלון בבחירות באפריל והכישלון המסתמן עתה. נתניהו הפך את הליכוד למפלגתו ומפלגת משפחתו, בדיוק כפי שהוא רוצה להפוך את ישראל למדינתו ומשפחתו. בכירי הליכוד ששתקו, שהודחו מהקמפיינים, ששתקו כמו דגים מתים כשמול עיניהם מתרחשת הצגה נוראה של דיקטטורה, של רמיסת השלטון החוק, של שומרי הסף, הכל כדי להימלט מאימת הדין. זו התנהגות מבזה שאין כדוגמתה במדינות דמוקרטיות. בכירי הליכוד שנאלצו לחתום על הצהרת נאמנו נוסח המדינות הכי טוטליטריות, והושפלו בצורה המבזה ביותר אינם יכולים לבוא בטענות לאף אחד. רק לעצמם.
נתניהו חייב ללכת ולו רק משום הכאוס שהוא זרע בתוך המדינה. נתניהו צריך ללכת הביתה כי נגדו עומדים שלושה כתבי אישום כפוף ל
שימוע, שמעולם בישראל זה לא קרה. נתניהו צריך ללכת הביתה כפי שבכל הדמוקרטיות, כמעט, מנהיגים הולכים הביתה לאחר 3-2 קדנציות. האמירה שאין מי שיחליף אותו היא מטופשת ומזלזלת בבני אדם אחרים המסוגלים לבצע את התפקיד כמו בכל תחום אחר. צ'רציל נשלח הביתה לאחר מלחמת העולם השנייה. הוא לא היה פחות טוב מביבי, ובריטניה לא התמוטטה.
אם נחזור למנטרה של העם אמר את דברו, כי אז העם אמר את דברו פעמיים: נתניהו הביתה. גם אם יארך עוד חודש, חודשיים, חצי שנה, נתניהו ילך הביתה. כל הכוונות הזדוניות שהיו לו וגילויי האגואיזם הבלתי מוגבלים, כל אלה לא יצילו אותו מהליכה הביתה. מה יקרה בתיקיו הפליליים איני יכול לצפות. מה שכן אני יכול לומר שאם חוזרים למישור הפוליטי, אין לי ספק שהיושר האינטלקטואלי מחייב לשלוח את ביבי הביתה. נכון, ייתכן שאני תמים החושב שיש יושר ויושרה. לא מצטער. ההפך הוא נכון. אני משוכנע.