ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, הציב אמש (יום ד', 2.10.19) אולטימטום למנהיגי האיחוד האירופי. ג'ונסון דורש לפתוח עד סוף השבוע במו"מ עם בריטניה על הצעותיו בנושא אירלנד, ולא – הוא יאשים אותם באחריות לכך שבריטניה תפרוש מן האיחוד ללא הסכם.

מוקדם יותר שלח ג'ונסון באופן רשמי את הצעותיו לנשיא מועצת אירופה, ז'אן-קלוד יונקר. במרכזן: יצירת שני גבולות לצפון אירלנד – מול בריטניה ומול אירלנד – למשך ארבע שנים, אחריהן יוכל הצפון להחליט האם להמשיך ולהיות חלק מהשוק המשותף האירופי, או לפרוש ממנו יחד עם יתר חלקי בריטניה (ראו קישור משמאל). ראש ממשלת אירלנד, לאו ורדקאר, אמר שההצעות "אינן מבטיחות ואינן נראות כבסיס להסכם".

במכתבו ליונקר אומר ג'ונסון, כי הצעותיו אינן מהוות תכתיב וכי הוא מוכן לדון עליהן. ואולם – מדווח דיילי טלגרף – לשכתו של ג'ונסון הבהירה, כי המרכיבים המרכזיים של ההצעות אינם נתונים למו"מ. מקורות ממשלתיים אמרו לעיתון, כי ג'ונסון רוצה לדעת עד יום שני הבא (7.10.19) האם האיחוד רואה את הצעותיו כבסיס להסכם חדש, וכי הוא עומד על כך שההסכם יושג לפני מועד הפרישה ב-31 באוקטובר. אם ההצעות יידחו על הסף, ג'ונסון נחוש לבצע את הברקזיט ללא הסכם. אם תשובת האיחוד תהיה שלילית, ג'ונסון נוטה שלא להשתתף בפסגה ב-17 בחודש.

ג'ונסון מוכן לצאת מחר (4.10.19) לשיחות בברלין עם הקנצלר אנגלה מרקל, אם היא תיענה בחיוב להצעותיו. אם כך יהיה, הכוונה היא לקיים עשרה ימים של מו"מ מואץ בדלתיים סגורות לחלוטין, מה שמכונה "להיכנס למנהרה". בצד הבריטי נראה שלתוכנית יש רוב בפרלמנט, כאשר חברי הסיעה האירית היוניוניסטית צפויים לתמוך בה לצד השמרנים. הממשלה עשויה לזכות גם לתמיכתם של 30 חברי פרלמנט מן הלייבור. השאלה המכרעת היא, האם יושג הסכם שניתן יהיה להציגו לפרלמנט.

חלק מן ההצעה הוא "ניו דיל" לצפון אירלנד – מה שאומר שהמפלגה היוניניסטית תקבל יותר תקציבים לקהל בוחריה במחוז זה. עם זאת, מקורות ממשלתיים טוענים שלא התקיימו עדיין דיונים בנושא הכספי. מקורות בווייטהול אמרו לטלגרף, כי התקיימו שיחות עם אישי מפתח באירלנד, שאותתו בחודש שעבר שהם מוכנים להיכנס למו"מ על הסכם ברקזיט חדש. אולם החוק האוסר על הממשלה לפרוש ללא הסכם גרם לנסיגה משמעותית, שכן אותם אישים שוב אינם משוכנעים שהבחירה היחידה היא בין פרישה ב-31 באוקטובר עם הסכם לבין פרישה בלעדיו.

על-פי הצעתו של ג'ונסון, בריטניה תיצור "אזור רגולטורי" משלה, כך שלא יהיה צורך בבדיקת אנשים וסחורות שיעברו בין אירלנד לבין צפון אירלנד. כך יוכלו בריטניה ואירלנד לשמור למשך ארבע שנים על משטרי המכס שלהן, וכאמור – לאחר מכן תחליט צפון אירלנד האם להישאר עם האיחוד או עם בריטניה. בתקופת המעבר יופעלו נוהלי המכס בצורה אלקטרונית, הרחק מן הגבול בין שני חלקי אירלנד; בדיקות פיזיות ייערכו במחסניהם של הספקים או בנקודות אחרות לאורך שרשרת האספקה. ג'ונסון אומר, כי כל הצעדים המוצעים גם יענו על צורכי הפיקוח והמכס, וגם ימנעו את יצירתו של גבול פיזי בין שני חלקי אירלנד.