ראיתי שלט באוטובוס "בחר את אהבתך ואהוב את בחירתך". שלטים באוטובוס אומרים כל מיני דברים, לעתים חכמים, לעתים מוזרים. זה מצא חן בעיני. תוך כדי הנסיעה היה לי זמן לחשוב איפה מוצאים אהבה?
טוב, יש אתרים באינטרנט למצוא זוגיות. הם טוענים לאהבה, אבל יש מפרשים אותם כאתרי מין. לא אליהם התכוונתי. בפגישת הבוקלאב האחרון שמעתי מאחת המשתתפות ולמדתי. היא אמרה: "קל יותר לאוהב מאשר לנאהב". לקח לי קצת זמן להבין ולגלות, שיש הגיון במשפט הקצר הזה, כי האוהב רואה את הנאהב כפי שהוא רוצה לראותו. הוא שקוע כולו באהבתו. ואילו הנאהב איננו רואה את עצמו כפי שהאוהב רוצה אותו. אם ישתדל, הוא צריך להסתגל לדמות שבה רואים אותו - זה קשה, לא קל.
לפני זמן לא רב קיבלתי קישור למאמר של
רוביק רוזנטל, עתונאי ואיש לשון, והוא אומר כי "לאהבה העברית אין כמעט מילים נרדפות, אבל היא שזורה מטבעות לשון. התנ"ך רצוף סיפורי אהבה והמילה 'אהבה' מופיעה 40 פעם... ל'אהבה' מעט מילים נרדפות ובתנ"ך הנרדפות הן 'רחמים' ו'חמלה'".
כמובן, לא לאלה התכוונתי.
רוביק רוזנטל עוסק בנושא מבחינה תחבירית וסיפור האהבה שלו ארוך ומסועף. לי, די בכך שהאוהבים אינם חושבים. הם מרגישים. נראה לי שזה המקום לצטט את שירו המפורסם של היינריך היינה. ליאורה עיני שלח לי אותו וכתבה "ניגשתי למדף הנכון ומצאתי: תרגום של גילה אוריאל מ-1954, הוצאת יבנה".
כתב המשורר:
"עלם אוהב נערה,
"ליבה באחר בחר:
האחר אוהב אחרת,
"וארש לו אותה מכבר".
"הנערה ברגזה
"נישאת בל לבה יחמוד
"לאיש נקרה לה בדרך -
"העלם אומלל מאד."
"ישן הסיפור ונושן הוא,
"אך תמיד חדש ישאר;
"והאיש יקרנו כזאת,
"לבו בקרבו ישבר".
גולדה בניו-יורק
בימים אלה מוקרן הסרט "גולדה" בערוץ 8 במסגרת סרטים על ראשי ממשלות ישראל. הסרט מציג את ראש הממשלה הרביעית של ישראל, שהיא האישה השלישית בעולם שנבחרה לראשות ממשלה. ולא מסתיר את הכשלון הגדול של מלחמת יום הכיפורים, שנזקף לחובתה ("אני לא יכולתי לעמוד בעימות עם ראש אמ"ן או הרמטכ"ל"). במקביל, הגיע אלי קישור לכיכר
גולדה מאיר בניו-יורק. "מה הם יודעים על גולדה מאיר?" - שאל ישראלי שהזדמן לכיכר זו ונזכר במחדל מלחמת יום הכיפורים ובפנתרים הלא נחמדים. חבל שאת זכויותיה בקושי זוכרים. לא אהבו אותה אצלנו.
מה שקשה להוכיח
מכיוון שאנחנו מצויים בעונת משפטים, אצטט מדבריו של
שלום רוזנפלד, שהיה אחד העתונאים הדגולים שהכרתי (עורך ראשי של מעריב בשנים 1974-1980) והיה גם סטיריקן בצוות של "שלושה בסירה אחת": מתוך ספרון שפורסם ב-2018: "השוחד, הריהו בבחינת גשר שצדו האחד נטוי על תרומה ושני - על תמורה".
