|
|
סחר בבני אדם [צילום: נתי שוחט/פלאש 90]
|
|
|
|
|
מחקר, שבוצע בחטיבת המחקר בבנק ישראל, צריך לחייב את אוכפי החוק בישראל. צריך לחייב אותם לשים קץ לתופעה המכוערת של סחר בעובדים פלשתינים בעיקר בבניין ובחקלאות תוך גריפת רווחי עתק מהסחר הבלתי חוקי בהיתרי העבודה לעובדים פלשתינים בישראל.
המחקר נערך באמצעות סקר ייעודי של כ-1,200 עובדים פלשתינים ביוני 2018. כן המחקר נעזר רבות במעקב אחר הצף של מודעות המתפרסמות בפיסבוק וברשתות החברתיות בשטחי יהודה ושומרון, מודעות המציעות את המרכולת המבוקשת - מכירת היתרי עבודה בישראל. מהמחקר עולה כי שיעור הפלשתינים הרוכשים היתרים אלו הוא מעל ל-30% ממספר הפועלים הפלשתינים העובדים בהיתר.
כיום, ישנם 67,690 פלשתינים בעלי היתרי עבודה בישראל. ההערכה היא שמתוכם למעלה מ-20,000 פלשתינים רכשו את ההיתר, שמחירו נע בין 500 שקל לחודש ל-2,000 שקל לחודש. המוכרים הם בעיקר קבלנים ישראלים, שבידיהם נמצאים היתרי עבודה. אומדן שמרני מצביע על כך, שההכנסה לאותם קבלנים מתקרבת לחצי מיליון שקל לשנה. הרווחים אחר ניכוי תשלומי חובה למדינה והוצאות נוספות נאמדים במאה אלף שקלים.
בישראל של המאה ה-21 מתנהל סחר בבני אדם. המעסיקים הישראלים מקבלים היתרים עבור עובדים פלשתינים ספציפיים בבניין, בחקלאות, בתעשיה ובענפי שירותים. העובד, מתחייב לעבוד אצל אותו מעסיק. המעסיק יכול לבטל את העסקה באמצעות הודעה בדואר אלקטרוני. בפועל ישנה מערכת עוקפת של סחר בהיתרים, כשלעבודה בבניין היתר העסקה נמכר לפלשתיני בכ-2'000 שקל ובחקלאות בכ-500 שקל.
למעשה ישנם מעסיקים הרשומים בפורטל הממשלתי, אך אינם מעסיקים את העובדים הרשומים בהיתרים, אלא מוכרים את ההיתרים לפלשתינים המבקשים לעבוד בישראל. במילים אחרות מתנהל מסחר בעבודת עובדים, מתנהל סחר חוקי באנשים בישראל של המאה ה-21. פועל פלשתיני בבניין, שמשכורתו הממוצעת היא בין 9'000 ל-10'000 שקל לחודש, קונה את זכותו לעבודה ב-2,000 שקל לחודש תשלום לקבלן, שמכר לו את ההיתר לעבוד. בחקלאות שהשכר הוא נמוך יותר, הפלשתיני ירכוש את הזכות לעבודה - את קבלת ההיתר - ב-500 שקל לחודש. נוסף להוצאות אלו יש לו הוצאה כספית גבוהה להסעות למקום העבודה.
מצער, שהכיבוש יצר עוד מערכת חיים מעוותת של סחר בבני אדם, וגריפת רווחי עתק לחברות קבלן בעיקר בבניין.
