האיבה הנוכחית בין בריטניה לרוסיה מסתירה כמה נקודות דמיון חשובות בין השתיים, ואשר יהיו גלויות לעין אחרי הברקזיט – בדרך שצריכה להטריד הן את ארה"ב והן את
האיחוד האירופי. כך סבור גדעון רקמן, בעל טור בכיר בפייננשל טיימס.
רוסיה ובריטניה מצויות בשני קצותיה של אירופה, מה שמוביל לזהות כפולה: אירופיים ועוד משהו. כמעט 80% משטח רוסיה מצויים באסיה, ואילו האימפריה הבריטית נבנתה הרחק מאירופה. אין זה מפתיע, ששתיהן יהיו המעצמות העיקריות שמחוץ לאיחוד האירופי – ושתיהן ימשיכו להיות מודאגים מכוחו המשותף של האיחוד. באופן מסורתי הן חוששות מפני עלייתה של מעצמה דומיננטית ביבשת – מה שמסביר מדוע היו בעלות ברית נגד נפוליאון ובשתי מלחמות העולם. שתיהן בנו את הזיכרון הלאומי סביב הניצחון ב-1945 ושתיהן מתגעגעות לכוחן האימפריאלי.
מבחינת בריטניה, ההשוואה לרוסיה אינה מעודדת: היא מדגישה את הסכנה שהברקזיט עלול לגרום לנזק ארוך טווח ביחסים עם היבשת וללאומנות בבריטניה. מבחינת בריסל, הסכנה היא שהאיחוד יתייצב בפני שני שכנים כועסים ובעלי עוצמה. ברור שיש הבדל עצום: בריטניה היא דמוקרטיה ליברלית. אבל ערכים לבדם אינם הכוח המניע בגיאופוליטיקה; גם רגשות ואינטרסים משחקים תפקיד – וכאן יש דמיון מדאיג בין רוסיה הפוסט-סובייטית לבין בריטניה הפוסט-ברקזיט, טוען רקמן.
המפולות הכלכליות והאסטרטגיות של שנות ה-90 שכנעו רוסים רבים, שארצם מנוצלת בידי המערב – ארה"ב, נאטו וגם האיחוד האירופי. ואם הברקזיט ייכשל, התוצאות בבריטניה עלולות להזכיר את קריסת ברית המועצות: התפרקות של מדינה ואחריה שבר כלכלי. במקרה כזה, אין ספק שלאומנים אנגלים יאשימו את האיחוד; ניצנים לכך נשמעים כבר כעת.
נכון לעכשיו, בריטניה והאיחוד מקפידים לדבר במונחים של ידידות ושותפות, אבל מתחת לפני השטח גוברת האיבה. פקיד בכיר לשעבר באיחוד אמר לרקמן, כי מאחר שבריטניה שאחרי הברקזיט תהווה איום על האיחוד, האחרון צריך לעודד עצמאות סקוטית ואחדות אירית. כאשר אמר רקמן, תוך מחשבה על המקבילה הרוסית, שיהיה זה רעיון גרוע להשפיל את בריטניה – השיב בן שיחו, כי בריטניה משפילה את עצמה ואת האיחוד.
אפילו אנגלה מרקל התייחסה לבריטניה כאל "מתחרה", כמו סין. אם אירופה תגיב על התחרות הזאת בסירוב לחתום על הסכם סחר חופשי עם בריטניה, תגבר האיבה בין הצדדים. האירופים יטענו, במידה מסוימת של צדק, שבריטניה הביאה את זה על עצמה – ממש כמו רוסיה. אבל ממש לא חשוב לנצח בוויכוח.
במצב גרוע במיוחד, בריטניה (או שמא רק אנגליה) תשחק בקלפים הבודדים שיעמדו לרשותה: צמצום שיתוף הפעולה הביטחוני והדיפלומטי עם אירופה, ופעולה לצידם של כוחות העוינים לאיחוד. בירות אירופה לא לוקחות ברצינות סיכון זה, כי בריטניה נמצאת כרגע בברדק. אותה גישה ננקטה כלפי רוסיה בשנות ה-90. אבל דווקא בשל תחושת ההשפלה, רוסיה חידשה את כוחה – בדרכים שכעת האיחוד מודאג מהן.
רקמן מסכם: הלקח הוא שמדינות היו מעצמות אירופיות במשך מאות שנים, לא יתפוגגו להן לחוסר רלוונטיות. צריך להתחשב באינטרסים שלהן. אם הדבר אינו אפשרי, צריך להתעמת איתן. כך או כך, מבנה אירופי שאינו כולל את רוסיה ובריטניה, יהיה לא יציב ולא בטוח.