ג'ו ביידן קרא ברגש רב להגן על מהגרים בלתי רשומים, אך לפתע עצר את עצמו: "יש הרבה דברים נוספים, אבל...". אחרי כמה דקות זה קרה שוב: "אז יש, יש – זמני הסתיים? אני משער שלא. אני משער שזהו". וכאשר נשאל על פרשת אוקראינה כמה ימים מאוחר יותר, אמר ביידן: "אנשים נהרגים במערב, במזרח אפגניסטן – סליחה, טעות שלי, אה, אוקראינה". ולא מדובר באירועים בודדים, מדגיש ניו-יורק טיימס, בלא בסגנון דיבור המציב אותו בעמדת חולשה מול המתמודדים העיקריים על מועמדות הדמוקרטים לנשיאות – הן ביחס למצביעים והן ביחס לתורמים.
בזמן בו ביידן צריך יותר מכל להפגין את בטחונו ועוצמתו, הוא עושה את ההפך – אומרים חלק מהדמוקרטים. פליטות הפה של ביידן מלוות אותו שנים ארוכות. בשנת 1988 נאלץ לפרוש מהמרוץ לאחר שייחס לעצמו פרטים ביוגרפיים של מנהיג הלייבור דאז, ניל קינוק. כעבור שני עשורים הוא התייחס ל
ברק אובמה כ"האפרו-אמריקני הראשון מהזרם המרכזי המתבטא בבהירות, מבריק ונקי".
כיום ביידן נראה פחות מהיר ויותר הססן מאשר בעבר, בוודאי בהשוואה למתחרים הנוצצים יותר על הבמה הדמוקרטית הצפופה. הוא נהנה מחשיפה תקשורתית רבה משלהם, אבל פליטות הפה שלו משמעותיות בהרבה בעידן של המדיה החברתית. ביידן בן ה-76 עדיין מוביל בסקרים רבים ובוחרים דמוקרטים רבים מחבבים אותו; אחרים מצביעים על נסיונו ושיקול דעתו כתשובה לכאוס של עידן
דונלד טראמפ. הוא מפגין עוצמה רבה בנאומיו נגד הנשיא ובמיטבו בשיחות אחד על אחד עם בוחרים. ואם יזכה במועמדות, יתייצב מולו נשיא חסר כל משמעת בנאומיו.
עם כל זאת, ממשיך הטיימס, הופעותיו הבלתי-עקביות של ביידן מדגימות מדוע דמוקרטים רבים נותרו ספקנים לגבי מועמדותו: לא משנה כמה הוא חזק בסקרים (והם אינם חד-משמעיים); בשטח הוא מפגין חולשה. במקרים רבים, סוגיית דיבורו נכרכת בסוגיית גילו. הוא עצמו אומר שמותר לשאול לגבי גילו, ולדבריו "עם הגיל באה החוכמה". אבל כמה הופעות פומביות שלו העלו ספקות לגבי יכולתו להתחבר למציאות הפוליטית העכשווית.
בעימות הדמוקרטי בחודש ספטמבר, כאשר נשאל על מורשת העבדות, הוא סיפק תשובה מגומגמת שכללה עצה להשתמש ברשמקול כדי לחשוף ילדים מהשכבות הנמוכות ליותר מילים. בפורום על זכויות להט"בים, הוא גרם להרמת גבות כאשר התייחס ל"בתי מרחץ להומוסקסואלים". יש מי שהאמירות הללו לא משנות להם; אחרים אומרים, שהדמוקרטים צריכים מועמד שיגרום להמונים ללכת אחריו.
בשני אירועים במדינת אייווה, בה יתקיימו בקרוב הבחירות המקדימות, ביידן דיבר בזהירות מתוך הטלפרומטר. היו כמה הערות מוזרות, אבל הוא סיים בצורה עוצמתית וזכה לתשואות ממושכות. הוא גם הוכיח בעבר את יכולתו לדבר בצורה נוגעת ללב, והופעתו בעימות המועמדים לסגן הנשיא ב-2012 הייתה משכנעת. גם השנה היו לו כמה רגעים מחשמלים, כמו האמירה לפיה טראמפ "משלהב את הלהבות של העליונות הלבנה". והוא יכול להיות חד יותר במגעים עם עיתונאים מאשר על במת העימות.
הטיימס מצטט כמה מיועציו ובעלי בריתו של ביידן, כמי שאומרים בשיחות פרטיות שיש להם מעט שליטה על סגנון דיבורו – אך ביצועיו בעימותים השתפרו ופליטות הפה שלו כמעט ולא פגעו בקמפיין שלו. "אף מומחה לא צדק לגבי ביידן, והם ממשיכים", אומרת הסנאטורית לשעבר ברברה בוקסר, התומכת בו. "אמרו שהוא ייכשל כי הוא רגשן מדי, ועכשיו אומרים שהוא ייכשל כי יש לו פליטות פה? אני פשוט לא קונה את זה". ואילו דוברו של ביידן מצביע בתגובה על הסקרים המלמדים שיש לו יתרון מול טראמפ ועל התמיכה הגוברת בו בקרב המצביעים הדמוקרטים.
