הלב נקרע, העיניים דומעות, הלב ממאן להאמין, פורז הזיל דמעה ולפיד דחה את הפרישה.
כך מספר לנו העיתון מעריב (17.1.06).
חשבנו שפורז בכה בגלל הכישלון החרוץ בהעברת חוק הזוגיות, אבל לא!!, את הכישלון הזה הוא עבר בשלום.
חשבנו שפורז בכה בגלל החודשים הארוכים של אי תשלום משכורות ברשויות מקומיות, כאשר הוא היה שר הפנים, אבל מסתבר שלא!!.
ואולי קרוב משפחה של פורז עובד באיזו מועצה דתית, וחודשים רבים לא יכול היה לשלם את המשכנתא, ועתה הוא עומד להיזרק מהבית? לא, לא בגלל זה!!
ואולי, אולי, בגלל הכישלון החרוץ בעניין חוק טל, הוא בכה? אך לא ולא, את הכישלון החרוץ הזה הוא עבר במיטב הכשרון!!
חשבנו אולי הוא בכה בגלל הקריקטורות הגזעניות שפרסמה שינוי ערב הבחירות הקודמות, אך גם לא זה, לי אישית נראה שהוא דווקא מאד מאד נהנה מהן!!
ואולי, אולי הוא בכה על דברים שאמר לזכות אנטישמיות יהודית, כאן ועכשיו? אבל שוב לא בגלל זה הוא בכה!!
ואז קיווינו שהידידות עם פריצקי, עשתה אצלו דה ז'ה וו – והוא הצטער על הרגל הקטנה שהוא וחבריו שמו לפריצקי, אבל שוב התאכזבתי!!
אז מה גרם לכל הרוחות, לפורז להזיל דמעה? הרי הוא איש של ברזל שדבר לא שובר אותו!!!!.
ואז טיילו עיני במורד הכתבה המעניינת ההיא, ולמדתי שפורז ניסה לשכנע את לפיד להישאר בשינוי, על-מנת לסייע לפורז ולחבריו להתארגן, ולהתארגנות הזו יש משמעות אחת: סיכול תוצאות בחירות בשינוי, ובמהלך דבריו, הזיל פורז דמעה, ולפיד החנון והרחום, דחה את פרישתו.
ולפיד, שבכיים של קשישי המדינה על החיתוך המשמעותי בקצבותיהם לא נגע ללבו, ולפיד, שכאבם של ילדים אשר מזונם קוצץ עקב הקיצוץ הדראסטי בתמיכת הממשלה במשפחות מרובות ילדים חלף לעבר מעל ראשו. ולפיד, אשר לקח על עצמו לייצג את "מעמד הביניים" תוך שהוא נושא את דגל הגזענות המתנשאת על מיעוטים חלשים – הוא, מאד מאד התרגש – ודחה את פרישתו.
דמעות התנין של הקוזאק הנגזל, נגעו ללבו הרחום והחנון של הפרש בלי סוס, ויחד הם מטכסים עצה איך לגנוב את הסוס הגוסס, רגע לפני שננעלים שערי האורווה המטונפת.
אם זה לא היה עצוב, זה היה מאד מאד מצחיק.
מי שהולך כך לישון, בל יתפלא כיצד יתעורר.
