סיכה בבלון

ד"ר מרדכי קידר מאוניברסיטת בר-אילן הנו מזרחן ידוע, שאינו הולך בתלם, שמתווה התקינות הפוליטית (PC) של המזרחנים בארץ ובעולם, ומחייבת אותם להתחנף למוסלמים ולערבים, ולהתבטל מולם. עתה הוא נקלע לסערה כיוון שאמר, דווקא לפני פרוץ הפסטיוול השנתי לזכר קדוש השמאל, דבר, שאינו מקובל בישראל, אודות רצח יצחק רבין ומשפט רוצחו. בכך דרך על רגליה של הנהלת אוניברסיטת בר-אילן, שמיד אחרי הרצח התנדבה בחוסר-תבונה ליטול עליה את האשמה, רק כיוון שיגאל עמיר, הרוצח (?), היה סטודנט באוניברסיטה.

בר-אילן הנה, כנראה, האוניברסיטה היחידה בארץ, שמאפשרת חופש ביטוי למרצים. הסגל שלה מגוון, ונמצאים אנשי גוש אמונים וגם שמאלנים קיצוניים ידועים. לכן, תגובתה ההיסטרית של הנהלת בר-אילן לדברי קידר אינה סבירה. הודעתה, שתעניש, ותעמיד לשימוע בפני ועדת המשמעת על דברים, שאמר כאדם פרטי ולא במסגרת האוניברסיטה, תמוהה מאוד. מוצדקת, לכן, המחאה הציבורית נגדה, בעיקר, כיוון שמרצים שמאלניים בבר-אילן לא ננזפו ולא הועמדו בפני ועדת המשמעת עקב דבריהם ומעשיהם נגד המדינה ובעד אויבינו.

רבין אומנם זכה למעמד אלוהי בשמאל, אך זה מחייב רק את השמאל ולא את הציבור הישראלי. השמאל עיוות את מורשת רבין, ומונע באלימות כל מחקר עליו, שאינו מטפח את פולחן אישיותו. טוב, שמדי פעם תוקע מישהו סיכה בבלון הנפוח מדי של פולחן רבין.

כפייה

זעמם הקדוש של הצדקנים (בעברית, מה לעשות, רבים כולל גם רבות, למרות מחאת הפמיניסטיות ובעלי-בריתן) השתלח הפעם באירוע התרמה פרטי, שרצה לארגן הרב אלימלך פירר - חתן פרס ישראל, רב-חסד ומסייע לרבים בעצה טובה בענייני בריאות, לרגל יום הולדתו ה-65, כדי לממן את פעילות עמותת 'עזרה למרפא' בראשותו, כיוון שלא הוזמנו זמרות לשיר באירוע. זעקות השבר המתחסדות שלהם כמעט שברו את לבי.

לאור תגובתם, ביטל הרב פירר את האירוע, ועל כך אני מ̤צר. הצבועים ניצחוהו, והזכירו לי את צוואת המלך אלכסנדר ינאי.

הטרור הפמיניסטי (שקיבל, כמובן, את חסות בג"ץ) פוגע בזכותם של אנשים להתקהל כרצונם, גם באירועים פרטיים - אם הנם דתיים. עוד מעט יחדור לרשות הפרט, ויקבע לנו לא רק לשנות את השפה העברית (למשל, כפיית המונח האידיוטי, 'ראשת' הממשלה/העיר), אלא גם לשנות את אורחות חיינו, כמובן, בשם הדמוקרטיה וזכויות הפרט, כמו בימים הטובים, שהיו בתקופת המעברות, כשקיצצו פיאות וזקנים של עולים, לקחו מהם את ספרי הקודש, ואסרו עליהם להתפלל.

לשמחתי, לא נעזרתי ברב פירר ובעמותת 'עזרה למרפא', אך אני מעריך מאוד את פועלו. צר לי מאוד, שבריונים צדקניים ציערוהו דווקא לקראת יום הולדתו. הטרלול הליברלי-כביכול ניצח שוב, ברוב חוצפתו, לצערי, ומגביל את חרותנו. ליתר דיוק, בחוות החיות, שהליברלים-לכאורה חולמים לארגן לנו, יוכל כל אחד לעשות כרצונו - בתנאי, שיעשה את הדברים הנכונים. ג'ורג' אורוול, מי יגול עפר מעיניך?!

כישלון

עד סוף אוקטובר 2019 הגיעו ארצה 28,629 עולים. הם עלו מרוסיה (12,722), מאוקראינה (5,247), מארצות-הברית (2,470), מצרפת (1,996), מבריטניה (469), מדרום אפריקה (321) ומעוד מדינות - כולל אירן וטורקמניסטן.

למרות הגידול בכמות העולים, מעידים המספרים על כישלון: יהודי צרפת, למשל, נמלטים מארצם מאימת הטרור המוסלמי, הגואה ברחובות עריה, ואינם עולים ארצה, אלא בורחים לקנדה. הם מתעלמים מכך, שבטיפשותו הרבה של ראש ממשלתה, פתחה קנדה את גבולותיה בפני אלפי מהגרים מוסלמיים; ובקרוב יחוו יהודיה את מה שחווים כעת יהודים בצרפת ובשאר מדינות מערב אירופה. נראה, כי איננו עושים די לשכנע את יהודי צרפת ומערב אירופה לעלות ארצה.

דגים

"אנחנו אוהבים דגים. לכן, ליום הולדתה תכננו סיור בכפר האמנים עין הוד, וחתמנו אותו בארוחה במסעדת שורי בורי בהרצליה (מדינת היהודים 99, טלפון 09-9565115), לא-הרחק מביתנו", כך כתב לי נעם, ידידי משכבר הימים.

"זכרתי את הרחוב מהרבה ביקורים במסעדותיו, וניווטנו אליו בקלות. אשתי החנתה את רכבנו במגרש חניה חינמי קרוב מאוד למסעדה, והגענו לדלת הלא-נכונה לכניסה. התברר, שהכניסה דרך דלת בלתי-מסומנת, הנמצאת כמה מטרים ממערב (משמאל) לדלת, שמתחזה לדלת הכניסה למסעדה. בצוהרי יום שישי לא היו הרבה סועדים במסעדה, שיש לה עיצוב מיושן, אך נגישה לנכים.

מבלי שנשאלנו, פרק המלצר כעשרה סלטים טעימים ביותר על שולחננו. ביררתי עבורה האם יש בסלטים כוסברה, שאינה סובלת לחלוטין, ואין. נגסנו בסלטים בתענוג רב. אציין במיוחד את הקישואים המטוגנים, את סלט החצילים המטוגנים ברוטב עגבניות, את האיקרה, את הדג המלוח המעולה ואת הלקרדה, שהרבה בצל קצוץ ליווה שלושתם, את הציזיקי ואת הסלט הירוק עם חמוציות. כשהתרוקנו הצלוחיות, דאג המלצר להביא עוד ערכת סלטים, שלא הותרנו הרבה ממנה.

"הזמנתי דג מוסר (ששקל, לפי המלצר, 700 גרם) עשוי בטיגון ובגריל, ואשתי הזמינה צלחת דגי פארידה מטוגנים. שתי המנות היו גדולות וטעימות מאוד, ונלוו אליהן ברוטב מעניין ובפלחי לימונים. "בין לבין הזמנו בקבוק קטן של יין אדום גמלא מרלו (2014), שהלם מאוד את הארוחה.

"חתמנו באספרסו כפול ובאמריקנו, ואשתי קינחה בטרין שוקולד נפלא, שעוטר ברוטב טעים ומעניין. "על התענוג שילמנו 310 שקל ותשר, ויצאנו לביתנו שבעים ומרוצים. "המסעדה שקטה, והשהייה בה נעימה. השולחן לשניים היה מרווח, והשירות - נאות ואינו מציק. "השירותים - נקיים ותקינים".