|   15:07:40
דלג
  איתמר לוין  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!

שישה בשישי

אחמד חולדאי

רון חולאי עולה על אחמד טיבי בכפירתו בהיותה של ישראל מדינה יהודית. הבה ונחזור למגילת העצמאות ולחוקים החשובים ביותר של ישראל, ולא נתחמק מלהשיב לטענות בדבר "כפייה דתית" ו"שבת כמו לפני 3,000 שנה"
15/11/2019  |   איתמר לוין   |   כתבות   |   תגובות
למה השבת כה חשובה [ציור: חנוך ברצ'ינסקי]


לא מדינה יהודית?!
התקשורת מסכימה עם חולדאי [ציור: מוריץ אופנהיים]

תארו לעצמכם שפוליטיקאי חרדי או רב כלשהו היה מכריז ש"המדינה היא לא דמוקרטית, כמו שספסל הוא לא דמוקרטי וכמו שרכבת היא לא דמוקרטית. זו מדינת הדמוקרטים ודמוקרטים מחליטים מה לעשות בה". לא היינו מפסיקים לשמוע גינויים מכאן ועד הודעה חדשה, אמצעי התקשורת היו מתמלאים בפרשנויות, הכותרות היו זועקות, ובקיצור: מהומה עד לב השמים.

אבל כאשר אמר השבוע (11.11.19) רון חולדאי ש"המדינה היא לא יהודית, כמו שספסל הוא לא יהודי וכמו שרכבת היא לא יהודית. זו מדינת היהודים ויהודים מחליטים מה לעשות בה" – לא קרה כלום. כאשר ראש עיריית תל אביב, העיר העברית הראשונה, אומר בריש גלי את מה שאפילו איימן עודה ואחמד טיבי אינם מעיזים לומר במפורש – איש אינו מתרגש. כאשר פוליטיקאי בכיר מביע דעה החותרת תחת הסיבה היחידה לקיומה של מדינת ישראל, זה לא מעניין אף אחד.

למה? בראש ובראשונה משום שכלי התקשורת המרכזיים מסכימים עם חולדאי, או אינם מבינים מה הבעיה עם דבריו. הם חילוניים, ליברליים ולרוב אנשי מרכז-שמאל. היהדות מסתכמת אצלם במקרה הטוב במדור קטן (ynet) ובמקרה הפחות-טוב בהתעלמות כמעט מוחלטת (וואלה), והם נזכרים בה או כאשר אפשר לתקוף את הדת ומאמיניה, או בהיבט הקולינרי של החגים.

מגילת העצמאות
ארבע פעמים נאמר "מדינה יהודית"

השמאל, החילוניים והליברלים אוהבים מאוד לצטט את מגילת העצמאות, ודורשים למלא את הבטחתה ל"שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין", את ההבטחה ל"חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות" ואת הקריאה לערביי ישראל לזכות ב"אזרחות מלאה ושווה". מילים חשובות מאוד, בלי ספק. אך משום מה, הם מעדיפים להתעלם מכמה שורות אחרות בה, שעם כל הכבוד – הן חשובות הרבה יותר, כי הן-הן המגדירות את מדינת ישראל.

המגילה פותחת ב"דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית" של העם היהודי, אשר עוצבה בארץ ישראל, בה גם "הנחיל לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי". היא מזכירה את תפילותיו ותקוותיו של העם היהודי לשוב לארצו, ואת הקשר ההיסטורי והמסורתי שהוביל לעליות בכלל ובעשורים הקודמים בפרט. הקונגרס הציוני הראשון "הכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו", והמנדט על הארץ נתן תוקף בינלאומי "לזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי".

לא פחות מארבע פעמים מופיע במגילה הביטוי "מדינה יהודית": הכורח בהקמתה כלקח מן השואה, החלטת החלוקה של האו"ם, "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל" ו"המדינה היהודית, אשר תיקרא בשם ישראל". כפי שכבר ציינו רבים, הביטוי "מדינה דמוקרטית" אינו מופיע במגילת העצמאות אפילו פעם אחת. מובן שישראל הייתה, עודנה וחייבת להישאר דמוקרטית; אך למנסחי המגילה היה חשוב להדגיש שוב ושוב שהיא מדינה יהודית.

למען הסר ספק: את מגילת העצמאות לא כתבו חרדים ואפילו לא שומרי מצוות. הנוסח הסופי שלה הוא פרי עטו של משה שרת, המספר ביומנו שצם לראשונה ביום הכיפורים כאשר היה ראש הממשלה. מנסחיה לא היו מוכנים להזכיר את שמו של הקדוש ברוך הוא, ובפשרה נקבע שבסיומה ייאמר "מתוך ביטחון בצור ישראל". ובכל זאת, לכולם היה ברור שישראל היא מדינה יהודית, ושהמשמעות היא הישענות על המסורת היהודית ועל "ספר הספרים הנצחי".

החקיקה
ראו מה כתוב בחוקי היסוד

ההקפדה על הביטוי "מדינה יהודית" נשמרה לכל אורך שנותיה של המדינה, ויש לה גם משמעות מעשית רבת-חשיבות. סעיף 2 לחוק יסוד כבוד האדם וחרותו מסביר: "חוק יסוד זה, מטרתו להגן על כבוד האדם וחירותו, כדי לעגן בחוק יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". סעיף 8 – פסקת ההגבלה הידועה – קובע בתחילתו: "אין פוגעים בזכויות שלפי חוק יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל". הוראות זהות קיימות בחוק יסוד חופש העיסוק. שני החוקים דורשים שמירה על ערכיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; השאלה היא מה קורה כאשר יש מתח בין ערכים אלו, אבל לא זה הנושא שלנו הפעם.

חוק יסוד הכנסת מאפשר למנוע את התמודדותו בבחירות של מי שיש במטרותיו או במעשיו משום "שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". ושוב: יהודית ודמוקרטית. לא של היהודים, אלא יהודית. וגם כאן נעיר, שראויה לדיון נפרד סוגיית השתתפותן בבחירות של לפחות חלק מן הסיעות הערביות.

מכוח היותה של ישראל מדינה יהודית, היא חוקקה את חוק השבות, שאין לו אח ורע בשום מקום בעולם: זכותו העקרונית של כל יהודי להתיישב בה. יהדותה של המדינה היא העומדת בין היתר ביסוד החוק המעניק לבתי הדין הרבניים את הסמכות הבלעדית על נישואין וגירושין; החוק הקובע את השבת כיום המנוחה של היהודים; והחקיקה המכירה במוסדות חינוך תורניים. כל החוקים הללו נחקקו בשנותיה הראשונות של המדינה, כאשר בשלטון עמדו אותם אישים אנטי-דתיים האחראים למגילת העצמאות. גם להם היה ברור, כי לישראל חייבים להיות סממנים יהודיים מובהקים, כי אחרת – אין שום סיבה להקמתה ולקיומה.

השחיקה
הישראלים יותר דתיים, ישראל יותר חילונית

מזה שנים רבות – שניים-שלושה עשורים – נוצר פער ניכר בין המתרחש בישראל במישור האישי לבין המתרחש בה במישור הלאומי. הישראלים נעשים דתיים יותר, ואילו המדינה נעשית חילונית יותר. יש הרבה חוזרים בתשובה; יש ריבוי טבעי משמעותי של הציבור הדתי לעומת ירידה בו בציבור החילוני; העלייה מארצות הרווחה היא במידה רבה של דתיים; וגם חילוניים רבים הופכים למסורתיים. אבל במקביל, יש הפרה בריש גלי של החוק בנוגע לנישואין; עבודות תשתית נעשות בשבת כבדרך שגרה; אלפי עסקי בידור ומסחר פתוחים בשבת; רשויות ממלכתיות מחללות שבת ללא כל פיקוח נפש.

ייתכן שההסבר לתופעה זאת נעוץ בהתנהלותו של הציבור הדתי, המשפיעה גם על זו של נציגיו הפוליטיים. הדתיים-הלאומיים עוברים לשכונות משלהם בערים הגדולות או מחוצה להן, ונאבקים על ההתנחלויות הרבה יותר מאשר על השבתות. החרדים-הלאומיים מתכנסים עוד יותר בתוך עצמם, וגם הגרעינים התורניים הברוכים בערים החילוניות עוד לא ממש החליטו אם פניהם פנימה או החוצה. ואילו החרדים דואגים בעיקר לעצמם (גיוס, תקציבים). לכך יש להוסיף את הפיצולים הפנימיים הרבים, המובילים לבזבוז משאבים ולעוינות ביום-יום, ולאובדן רבבות קולות יקרים בבחירות.

כך נוצר מצב, בו אם בכלל איזשהו פוליטיקאי נאבק על נושאי דת רוחביים – והשבת היא הדוגמה הטובה ביותר – הרי שהדבר נעשה רק כבדרך אגב. וכאשר המאבק הזה בא בשולי מלחמות עולם בנושאים אחרים ופחות חשובים, הוא נתפס בעיני הציבור החילוני כעוד "סחיטה", "הדתה" או "כפייה". זה מה שמוביל לכך, שבעוד הציבור הדתי גדל – יכולתו להשפיע על דמותה היהודית של המדינה הולכת וקטנה.

ה"כפייה"
בלי יהדות - אין מדינת ישראל [ציור: ז'אן ברנדון]

ברור שהציבור הדתי הוא מיעוט במדינה – 20%, 30%, לא משנה בדיוק כמה. לאור זאת ניתן לטעון, שחוקים הנגזרים מן ההלכה היהודית מהווים כפייה דתית, ושיש להניח לרוב לקבוע את דרכה של המדינה.

זהו טיעון צבוע, במיוחד כאשר הוא נשמע מפיהם של מי שאומרים שלרוב היהודי במדינה אסור לפגוע בזכויותיו של המיעוט הערבי. אותם אנשים שמתנגדים בשצף קצף לחוק הלאום, הם אלו שמתלוננים מרה על חקיקה דתית. הם רוצים שוויון זכויות לערבים ואפליית זכויות ליהודים דתיים. הם דורשים להעביר כספים ליישובי המיעוטים ומצביעים נגד הקצבות לישיבות. יש כאלו שצביעותם גדולה עוד יותר: הם דורשים שהחרדים ישתלבו בצבא, באקדמיה ובעבודה – וצווחים ככרוכיה כאשר החרדים מבקשים התאמות שוליות שיאפשרו להם השתלבות כזאת. הם טוענים שהחרדים חיים על חשבון הרוב החילוני, אבל לא מוכנים שייפתחו עבורם קורסים מקצועיים ייעודיים.

לכל מדינה יש מאפיינים לאומיים, עליהם היא שומרת גם הם עולים כסף ופוגעים בזכויות ובאורח החיים של מי מאזרחיה. לבריטים יש בית מלוכה, לאמריקנים יש דגל בכל מוסד ציבורי, לסקנדינבים יש מדינת רווחה. לישראל יש את היהדות, שהיא דת ולאום גם יחד, ואשר השמירה עליה חיונית ביותר לעצם הישרדותם של העם ושל המדינה. נחזור ונאמר: בלי יהדות, אין כל הבדל בין ישראל לבין 200 מדינות אחרות ואין כל סיבה שנילחם וניהרג על זכותנו לשבת כאן. ואם צריך לכפות כמה סממנים של היהדות – לו יהי.

השבת
העקרונות הם מצפן, לא שבשבת [ציור: איזידור קאופמן]

כאשר הקימו תלמידיו של ישו את הנצרות, הם קבעו את יום המנוחה ליום ראשון – כדי להבהיר שאינם יהודים. כאשר יצר מוחמד את האיסלאם, הוא בחר את יום שישי – כדי להבהיר שאינו יהודי ואינו נוצרי. יום המנוחה השבועי הוא לפיכך אחד הסממנים החשובים ביותר של שלוש הדתות המונותיאיסטיות, ולא לחינם השבת מעוררת כאלו רגשות מצד הציבור הדתי. בתפיסה היהודית, השבת היא גם עדות להכרתנו במלכותו של בורא עולם, וגם הכרזה על כך שהוא אשר הוציא אותנו ממצרים ולקח אותנו להיות לו לעם. אלו הם שני היסודות שאין בלתם של היהדות – ובלי יהדות אין מדינה יהודית.

כאשר אומר חולדאי שהשבת היא "ציווי דאורייתא מלפני 3,000 שנה, כי השבת קדושה ואין לו ברירה אלא למלא אחריו ולהתנהג כך", הוא מפגין גם זלזול וגם בורות. זלזול – במי שהמסורת אכן חשובה לו, וכאמור מדובר בהרבה יותר מאשר הציבור הדתי. בורות – כי דיני השבת (כמו יתר ההלכה) מותאמים בצורה נרחבת למציאות המודרנית. נכון, יש להם גבולות שלא ניתן לפרוץ – בדיוק כמו כל חוק. ההבדל הגדול הוא, שחוקי היהדות נצחיים בבסיסם ואינם משתנים לפי אופנות חולפות, וכפי שאמרתי בעבר: אלו הם עקרונות של מצפן, לא של שבשבת.

ומה לגבי הבעיה המעשית של תחבורה ציבורית בשבת? יש לזה פתרונות הלכתיים, שבמרכזם הפעלה בידי גויים והימנעות מהצורך לשלם, ואני לא נכנס כאן לפרטים המדויקים. אבל נושא השבת חייב להיות חלק מהסדרה כוללת של יחסי דתיים וחילוניים בישראל, ולא עוד דגל שנועד להרתיח את הדתיים ולהחניף לחילוניים (כמו גיוס בחורי הישיבות ופתיחת חנויות בשבת). ברור שהרבה יותר קל לעשות רעש בנושא נקודתי זה או אחר מאשר לדון ברצינות בכל רוחב היריעה. אך תפקידם של מנהיגים הוא לבחור בדרך הנכונה, לא בדרך הקלה. לצערנו, אין לנו מנהיגים כאלה. יש לנו את רון חולדאי הפרובוקטור.

תאריך:  15/11/2019   |   עודכן:  17/11/2019
איתמר לוין
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
אחמד חולדאי
תגובות  [ 11 ] מוצגות   [ 11 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
בן נאמן
15/11/19 10:12
 
ולא עובדים=עובדות
15/11/19 15:12
 
בן נאמן
16/11/19 20:52
 
הם לא ישראלים.
16/11/19 21:11
2
ה.א
15/11/19 10:33
3
מורי
15/11/19 10:49
4
יהודי מאירופה
15/11/19 11:43
5
לא תלמידיו של ישו
15/11/19 12:25
6
יגאל אלוש
15/11/19 13:52
7
בניאה
16/11/19 17:35
 
המורה איילת
17/11/19 00:37
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות

13/11/2019  |  ישראל גרטי  |   כתבות
שינה מהווה מרכיב בעל חשיבות ותרומה רבה לתפקוד תקין של הגוף והמוח. השינה חיונית להתנהלות נכונה של האדם. הפרעת שינה פוגעת באופן משמעותי ביותר באורח ובאיכות החיים ומשפיעה על מגוון רחב של תחומי החיים.
13/11/2019  |  נצר חירם  |   כתבות
השופט: יורם ברוזה, סגן נשיא בית משפט השלום בבאר שבע
13/11/2019  |  איתמר לוין  |   כתבות
תיק הביטחון הופך לכלי משחק פוליטי, כאשר בראש המשרד החשוב ביותר במדינה עומד שר שאינו אינו יודע כמה זמן יכהן בנט ושקד עברו ארבע מפלגות בתוך שנה, ומן הסתם שוב השאירו הררים של חובות
10/11/2019  |  איתמר לוין  |   כתבות
המחלוקת הנוכחית בין כחול-לבן לבין הליכוד עוסקת בשני נושאים: האם הליכוד יביא איתו לממשלת האחדות את כל גוש הימין, ומתי תתחיל נבצרותו של בנימין נתניהו אם יוגש נגדו כתב אישום. התחושה היא, שהבעיה העיקרית היא הנקודה השנייה: האם יהיה עליו לצאת לנבצרות עם הגשת כתב האישום (כעמדת כחול-לבן) או רק עם תחילת שלב ההוכחות (כעמדת הליכוד). בוויכוח הזה, הצדק עם נתניהו. ונסביר.
10/11/2019  |  איתמר לוין  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסף אורן
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
עידן יוסף
עידן יוסף
כ-900 אלף כרטיסי רב-קו עם יתרות בשווי עשרות מיליוני שקלים יופקעו מהציבור ויגיעו לאוצר המדינה    משרד התחבורה טוען שהמצב הנוכחי מקשה עליו טכנולוגית, אך בפועל "תורם" את כספי הנוסעים ל...
דן מרגלית
דן מרגלית
בעצם מדוע שהח"כים לא יאשרו לעצמם פגרה? אבל לא סתם אלא ללא מגבלת זמן, לכו לפגרה, לכו ואל תשובו
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il