בפרשה הקודמת ראינו שהקב"ה כרת ברית עם אברם בשעה שהחליף את שמו לאברהם ובאותה הזדמנות גם הטיל עליו משימה, להיות אב להמון גוים (פרק יז): [ד] אֲנִי, הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ; וְהָיִיתָ, לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם. נראה שבעברית פשוטה פירושו של דבר שאברהם הוא דמות המופת לכלל האנושות. במאמר מוסגר נציין שלא ברור בכלל איזה חלק מהאנושות מתייחס אל אברהם כדמות מופת, אבל ברור שבסופו של דבר חלק גדול ממנה מנהל את חייו על בסיס האמונה באל אחד, האמונה שהפיץ אברהם. בהמשך הדברים שם הקב"ה מבטיח לאברהם ששרה תלד לו בן ששמו יהיה יצחק ובפרשת השבוע מסופר ששרה אכן ילדה בן (פרק כא): [ג] וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת-שֶׁם-בְּנוֹ הַנּוֹלַד-לוֹ, אֲשֶׁר-יָלְדָה-לּוֹ שָׂרָה--יִצְחָק.
לא חולף זמן רב ומתחילות בעיות בשלום בית. לאברהם כבר יש בן, ישמעאל; הוא היה בן ארבע עשרה כאשר נולד יצחק, ובעוד האחרון תינוק קורה משהו שמוציא את שרה מהכלים: [ט] וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת-בֶּן-הָגָר הַמִּצְרִית, אֲשֶׁר-יָלְדָה לְאַבְרָהָם--מְצַחֵק. המון פירושים נכתבו על המשחק הזה אבל לענייננו הנה התגובה של שרה: [י] וַתֹּאמֶר, לְאַבְרָהָם, גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת, וְאֶת-בְּנָהּ: כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן-הָאָמָה הַזֹּאת, עִם-בְּנִי עִם-יִצְחָק. אברהם יודע שיצחק הוא הממשיך האמיתי שלו, הרי הקב"ה אמר לו (פרק יז): [כא] וְאֶת-בְּרִיתִי, אָקִים אֶת-יִצְחָק... אבל הוא גם הטיל עליו להיות 'אב המון גוים', ומה שדורשת ממנו שרה זה לכאורה נוגד את משימת חייו לכן: [יא] וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד, בְּעֵינֵי אַבְרָהָם, עַל, אוֹדֹת בְּנוֹ.
בעיני אברהם, ברגשות שלו גם ישמעאל הוא בנו וקשה לו עם הרעיון להרחיק אותו מהבית. אלא שכאן מתערב הקב"ה: [יב] וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים אֶל-אַבְרָהָם, אַל-יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל-הַנַּעַר וְעַל-אֲמָתֶךָ--כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה, שְׁמַע בְּקֹלָהּ: כִּי בְיִצְחָק, יִקָּרֵא לְךָ זָרַע. וכמו כדי להמתיק מעט את הגלולה המרה הוא מוסיף: [יג] וְגַם אֶת-בֶּן-הָאָמָה, לְגוֹי אֲשִׂימֶנּוּ: כִּי זַרְעֲךָ, הוּא. אברהם מקבל את הדין ופועל בזריזות: [יד] וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח-לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל-הָגָר שָׂם עַל-שִׁכְמָהּ, וְאֶת-הַיֶּלֶד--וַיְשַׁלְּחֶהָ; וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע, בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע. מהמלה וַתֵּתַע לומדים חז"ל ומובא ברש"י ש"חזרה לגילולי בית אביה" כלומר שרה זיהתה נכון שהשפחה לא הפנימה את דרכו ואמונתו של אברהם והחשש מהשפעה שלילית על יצחק היה מבוסס.
הכי חשוב הבראה פנימית
ומה אנחנו אמורים ללמוד מהסיפור הזה? לכאורה זה פשוט, צריך לגרש אותם ולסגור את הסיפור, אבל אוי ואבוי אם כך נלמד. הרי בפרשה הבאה אחרי מות שרה אברהם לוקח אישה (יש דעה בחז"ל שהייתה הגר בעצמה) מוליד עוד ילדים, נותן להם מתנות ושולח אותם לדרכם. וגם ישמעאל חוזר הביתה ומשתתף בלוויה של אברהם, מה הרעיון? הרי לא סביר לחשוב שאחרי מות שרה אברהם עושה מה שבא לו הפוך מרצונה של שרה. אלא הויכוח בין אברהם ושרה היה בשאלה במה ראוי להתרכז קודם, בהשפעה החוצה או בהתחזקות פנימית. שרה טענה שההתחזקות הפנימית קודמת להשפעה החוצה, שכן אחרת עלולים להיסחף לכיוון ההפוך, לקבל השפעה מהחוץ במקום להשפיע עליו.
היא גם טענה שהתחזקות פנימית תשפיע על החוץ בדרך ממילא, ואת זה התקשה לקבל אברהם; הוא חשב ששני המהלכים אמורים להתנהל במקביל, כי איך אפשר להזניח את החוץ, ועוד להרחיק אותו מהבית, עד שנתחזק מבפנים? אלא שהקב"ה התערב ואמר לו כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה, שְׁמַע בְּקֹלָהּ, ההבנה שלה את המציאות טובה משלך, אכן חייבים להשקיע בהתחזקות פנימית לפני שיוצאים להשפיע על החוץ. ועוד יותר, אחרי שמתחזקים בפנימיות, בהחלט ייתכן שההשפעה על החוץ תיעשה בדרך ממילא, כי לאנשים יש נטייה טבעית להתחבר למי שמשדר ביטחון ועוצמה פנימית. ואברהם קיבל את זה בשלמות. אדרבה, מההמשך אפשר לראות שהוא מאוד מקפיד ללכת בדרך שהתוותה שרה.
ומכאן למציאות חיינו; לא פעם בעבר ביקרנו כאן את דרכו של ראש הממשלה למקד מבטו ומאמציו באיומים המתרגשים עלינו מבחוץ בעוד הוא מזניח ואף מתעלם מאיומים פנימיים שלענ"ד הם מסוכנים הרבה יותר. ההשגחה העליונה הציבה אותו במקום שהציבה והוא הצליח בגדול לשפר את מעמדנו כלפי חוץ. אלא שבמקביל פשה בפנים ריקבון נורא שעד הזמן האחרון ממש הוא לא זיהה אותו. לכן, לא רק שלא ניסה לבלום את התפשטות הריקבון, הוא בלם את מי שכן ניסו. האם כעת, כאשר הריקבון מאיים להטביע אותו הוא יתעשת? כדי שזה יקרה הוא חייב לפקוח את עיניו ולזהות את האמת, והאמת היא שלא את הצדק מבקשים תופרי התיקים המשפטיים שלו, גם לא את האמת, את האידיאולוגיה שלו הם מבקשים להכחיד.
הקב"ה העניק לו כוחות נעלים ביותר והוא ניצל אותם כדי להתמודד בהצלחה גדולה מול איומים שהתרגשו עלינו מבחוץ, נתפלל שהקב"ה יפקח את עיניו לראות את האמת ויעניק לו גם את הכוחות הדרושים כדי לבצע בהקדם מהלך שיוביל להבראה פנימית.
