"שינוי חוקי תכנון ובנייה" - זהו השם המכובס לאחד הדברים שלפי הדיווחים מוכן בני גנץ לתת לרשימה המשותפת, תמורת תמיכה מבחוץ בממשלת מיעוט אפשרית שלו. ולמה שם מכובס? כי מאחורי מילים אלו מסתתר מתן היתר לעבריינות נרחבת שהפכה להיות מכת מדינה.

הרשימה המשותפת לא הסתירה שהיא דורשת לבטל את דוח קמיניץ - פרי עבודתה של ועדה מקצועית בין-משרדית בראשותו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ארז קמיניץ. הדוח הוגש לממשלה לפני שלוש שנים, במטרה להילחם בבנייה הבלתי-חוקית הבולטת במיוחד במגזר הערבי. מאז הופץ תזכיר חוק ליישומו, אך לא הרבה התקדם. שניים מהעקרונות המרכזיים של הדוח ושל החוק המוצע הם: הענישה על עבירות בנייה תוחמר במידה ניכרת, תוך דגש על ענישה כלכלית; ובתי המשפט לא יוכלו לדחות ביצוע של צווי הריסה, אלא במקרים מיוחדים.

על-פי ההצעה, העונש המירבי על בנייה ושימוש ללא היתר יהיה שלוש שנות מאסר (במקום שנתיים כיום), הקנס המירבי יהיה 226,000 שקל והקנס היומי על הפרות מתמשכות יהיה 1,400 שקל. האמצעי הכספי העיקרי המוצע הוא קנס בגובה כפליים משוויו של המבנה הבלתי-חוקי, או כפליים ההפרש בין שווי הקרקע בייעודה המקורי לבין השווי לאחר הבנייה עליה. עונש המאסר המירבי על אי-קיום צו הריסה יוכפל לשנתיים.

על-פי השינוי המוצע, ברירת המחדל תהיה הריסה בתוך 30 יום, ובית המשפט יוכל להאריך את המועד רק מטעמים מיוחדים ורק אם המבנה אינו מסוכן. בית המשפט יהיה רשאי להתנות את הדחייה בהפקדת ערבויות כספיות לביצוע הצו במועד הנדחה ובתנאים נוספים. אם העבריין לא יהרוס את המבנה במועד, תוכל הרשות הרלוונטית לעשות זאת בעצמה ולחייב אותו בהוצאות. כמו-כן, ניתן יהיה להוציא צו הריסה גם בלא הרשעה, אם לדעת התובע אין עניין לציבור בהעמדה לדין פלילי, אך יש עניין בהריסה. התזכיר גם מציע להחיל על עבירות הבנייה את חוק העבירות המינהליות, כך שניתן יהיה להטיל עליהן גם קנסות מינהליים.

משמעות דרישה זו של הרשימה המשותפת היא צפצוף מוחלט על החוק ועל בתי המשפט. זו איננה הכשרה של השרץ, אלא פתיחת הדלת לרווחה לכל השרצים שטרם באו לעולם. אם רשימת ימין הייתה מעלה דרישה כזו לגבי התנחלויות, הייתה קמה צעקה (ראו המאבק על חוק ההסדרה). כאשר רשימה ערבית דורשת זאת לגבי עבירות בהיקף נרחב פי כמה, זה נשמע כמעט טבעי.

אז מילא שהרשימה המשותפת דורשת את זה; זו אותה רשימה שדורשת לבטל את חוק הלאום ושרבים מאנשיה רוצים לחסל את ישראל כמדינה יהודית. אבל גנץ ויאיר לפיד - שפסלו את החרדים ולא אמרו מילה וחצי מילה נגד הערבים - מאותתים שהם מוכנים לקבל את הדרישה הזאת. המשמעות היא, שגנץ ולפיד מוכנים להרכיב ממשלה שאחד מצעדיה הראשונים יהיה מתן אור ירוק לעבריינות נרחבת, נגדה יצא שוב ושוב בית המשפט העליון. ואחר כך הם יספרו לנו עד כמה שלטון החוק חשוב להם ועד כמה הם מגנים על בית המשפט מפני הימין הקם עליו לכלותו.

אם תקום ממשלת מיעוט שתבטיח צעדים שכאלה, זו תהיה ממשלה שבבסיס הקמתה תעמוד עבריינות. ואולי זה אין פלא, כאשר מדובר במי שקיבל מהמשטרה מיליונים ללא מכרז תוך מצגים כוזבים (גנץ); במי ששיקר בעדויותיו המגמתיות בתיקי נתניהו, במי שעומד בראש מפלגה ששריה העבירו מיליונים לידיעות אחרונות בו עבד (לפיד); ובשושבין שהוא בעל קופת שרצים כבדה משלו (ליברמן). השלישייה הזאת כל כך רוצה להפיל את נתניהו - שעדיין לא הואשם בכלום ובוודאי שלא הורשע בכלום - עד שהיא מוכנה לתת חנינה על העבר וצ'ק פתוח על העתיד לאלפי ואולי רבבות עבריינים. אבסורד כזה, ציניות כזו וצביעות כזו - מזמן לא ראינו, אפילו בפוליטיקה שלנו.