אלו החשדות לעבירות פליליות ואחרות נגד חברות חפציבה ובועז יונה, העומד בראשן, הנחקרים ויחקרו ע"י הרשות לניירות ערך והמשטרה, כפי שדיווח Nfc בלעדית ב-5.8.07:
• מכירה ללא דיווח לבנקים: החברות מכרו עשרות דירות, ואולי יותר, אך לא דיווחו על המכירות לבנקים, וזאת בניגוד לחוזי הליווי הבנקאי. המדובר בין היתר בדירות ברמת בית שמש, בהר חומה ירושלים, ואולי גם בפרויקטים אחרים.
• הכסף לא הועבר לבנקים: כפועל יוצא מאי-הדיווח, לא העבירו החברות את תמורת המכירה לבנקים, גם זאת בניגוד לחוזי הליווי. הרשויות יחקרו חשד, שהכסף הועבר לחברותיו הפרטיות של מרדכי יונה. המדובר בסכומי כסף גדולים מאוד - עשרות מליוני שקלים בכל פרויקט . הוצאת הכספים מהחברות והעברתן לכיס הפרטי של יונה מסבירה, חלקית לפחות, את קשיי הנזילות שהביאו להתמוטטות הקבוצה.
• מכירה ללא ערבות חוק מכר: החוק קובע, כי ברגע שקבלן או יזם קיבל מהקונה 15% ממחיר הדירה, עליו לתת לו ערבות בנקאית או ערבות של חברת ביטוח (החוק מאפשר גם ערבויות אחרות, אך הן בדרך כלל לא רלוונטיות). היות וחפציבה לא דיווחה לבנקים על המכירה, ממילא לא יכלו הבנקים לתת ערבות כזו. מכירה ללא ערבות היא עבירה מפורשת על החוק. יתר על כן, היא נוטלת מקוני הדירות את הביטחון העיקרי לכך, שכספם לא יאבד במקרה שהחברה התמוטטה, כפי שקרה עתה.
• מכירת דירות שלא היו בבעלות החברה: זהו אחד החשדות המרכזיים שיחקרו. על-פי מידע, שפורסם כבר ב-NFC, היו מקרים, ביחוד במודיעין עילית, שבהם קנו אנשים דירות, כאשר בחוזה צוין במפורש שהקרקע עדיין לא נרכשה ע"י החברה. על-פי החוק, אם הקרקע אינה של החברה, גם הבנין איננו שלה, וחפציבה כמובן אינה יכולה למכור דירות שאינן שלה. יתר על כן, גם במקרים כאלו אין החברה יכולה לספק ערבות על-פי חוק המכר. חפציבה יכלה, לכל היותר, למכור את הדירות בחוזה מותנה, שהיה מתבטל מאליו אם תוך פרק זמן קצוב מראש לא היתה רוכשת את הקרקע. האם זה נעשה?
• העברת כספים מהחברות הציבוריות ליונה: זהו חשד מרכזי שיחקר ע"י הרשות לניירות ערך. דוגמא בולטת פורסמה בילעדית ב-Nfc : לפני חדשים מספר מכר יונה לחברת חפציבה-ג'רוזלם 4 פרויקטים שהיו בבעלות חברותיו הפרטיות, וקיבל בתמורה 28 מיליון שקל. אחד הפרויקטים, לדוגמא, הוא מיתחם בן 227 דונם אי-שם בגליל, שערכו הכלכלי מועט.
• בקופתה של חפציבה-ג'רוזלם היו לפני 4 חדשים 60 מיליון שקל. האם הכסף נמצא עדיין? הדירקטורים של החברה לא הצליחו עד היום לקבל תשובה, מעניין מדוע. יש להניח, שלרשות ניירות הערך יהיה יותר קל לבדוק היכן הכסף ומה קרה לו.
• היכן היו הדירקטורים והמבקרים? רשות ניירות הערך תחקור, ואולי כבר חוקרת עתה, גם את הדירקטורים והמבקרים הפנימיים של החברות הציבוריות. חוקרי הרשות ישאלו אותם, איך אישרו הוצאת כספים מהחברות הציבוריות לכיס הפרטי של יונה, ומדוע המבקרים הפנימיים "נרדמו בשמירה"?
• היכן היו רואי החשבון: שאלות דומות יפנו הרשויות גם לרואי החשבון של החברות הציבוריות, משרד קוסט-פורר. הרשות לניירות ערך תבדוק, בין היתר, האם רואי החשבון מילאו את חובותיהם החוקריות בקשר לפיקוח על מאזני החברות.
• היכן הכסף? האם הוצא מהארץ? זוהי שאלה מרכזית, שאף היא תחקר. אם יונה הוציא לכיסו הפרטי סכומי כסף גדולים של חברת הבניה והחברות הציבוריות - היכן הכסף? האם הוא נמצא בחשבונות נסתרים בבנקים, או שאולי הוצא לחו"ל. אם יצא לחו"ל - בעקבות בועז יונה ובני משפחתו - האם הוצא בדרך חוקית כמקובל?
• היכן בועז יונה? אין ספק שהוא דרוש לחקירה, הן לרשות ניירות הערך והן למשטרה. נראה שיגיע היום שבו תעשה המשטרה את הפעולות הדרושות גדי לנסות לאתר אותו, ואחר כך להחזירו לישראל.
