|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
לא רק אלוהים מצוי בפרטים הקטנים - גם האמת. אמת החיים (וחלילה - המוות). מה אנחנו למדים מהדיווח הכוללני, היבש והענייני, על מצבו של אריאל שרון?
|
מצאו את ההבדלים:
1. "מצבו של ראש הממשלה, אריאל שרון, קשה אך יציב".
2. "מצבו של ראש הממשלה, אריאל שרון, קשה ויציב".
לא רק אלוהים מצוי בפרטים הקטנים - גם האמת. אמת החיים (וחלילה - המוות). מה אנחנו למדים מהדיווח הכוללני, היבש והענייני, על מצבו של אריאל שרון?
קשה? בוודאי. יציב - הלוואי. בדיווח הראשון מובלעת הנחה לפיה, הקשר בין קושי המצב ליציבותו אינו ברור מאליו ולפיכך - אינו מובן מאליו. מאי-היות הקשר הזה מובן מאליו מתחייבת הבהרתו.
מהמשפט הזה אנחנו, שומעיו, אמורים להירגע: נכון, כי המצב קשה, איש אינו מנסה להתכחש לעובדה זו ולטשטשה (דיווח מפורט על אודות המצב נמסר לנו בימים הראשונים לאשפוזו הבהול של אריאל שרון בבית החולים) אבל, תודה לאל והודות לרופאים, הוא אינו הולך ומתדרדר - הוא יציב.
היציבות מרגיעה אותנו. היא משרה עלינו ביטחון מסוים: הרופאים שולטים במצב. הם יודעים מה לעשות. הם עושים זאת היטב. אנחנו מחזיקים להם אצבעות (אף כי בציפייתנו מרוטת העצבים, אנחנו כוססים את ציפורניהן).
במשפט השני, תואם הראשון, המסר שונה. המצב הקשה נמשך. היציבות אינה מאותת ואינה משדרת, בוודאי אינה מעידה, על מגמת שיפור. ההיפך. משום כך, יש מקום לדאגה. המקום הזה מתרחב והולך. היציבות מתפרשת כהתייצבותה של מגמה שלילית. הבדל דק, קוצו של יוד, ובכל זאת - מסר שונה לחלוטין.
בימים האחרונים אנחנו מעודכנים במצבו של אריאל שרון בתדירות ובתכיפות הולכות ופוחתות. אין ספק: המנהיג שלנו שרוי בתרדמת עמוקה, ממושכת, מדאיגה.
האם אין על מה לדווח? האם אין סיבה לדווח? האם אין טעם לדווח? לא רק הרופאים ממלאים פיהם מים. גם הפרשנים דיללו את מינון האופטימיות. לאחר שלמדנו שיעורים על אודות מבנה המוח, תפקודיו השונים והקשר שלו אל מערכות הגוף השונות, השתתפנו גם בשיעורים במקצוע הנוירולוגיה.
רבים מאתנו מסוגלים כבר, לדעתם, להבין את משמעות התגובות המזעריות של אריאל שרון. יש מאתנו המתמחים בעפעופים ובמצמוצים. הם מסבירים לכל מי שכורה אוזנו לשמוע את משמעות התזוזות המיקרו-מילימטריות של כל בוהן, אגודל וזרת. הם עושים זאת בלי להניד עפעף.
קשה אך יציב או, אולי, קשה ויציב הוא גם מצבו של הציבור כולו, הצמא למידע, לחידוש, לבשורה. הכול דרוכים לשמוע את צפירת הארגעה המושיעה, זו שתודיע על התעוררותו של אריאל שרון מהתרדמת הקשה והיציבה, שבה הוא שרוי - יחד אתנו.
לו תהי, אנא, הבשורה - מתוקה ומנחמת.
|
| תאריך:
|
22/01/2006
|
|
|
עודכן:
|
22/01/2006
|
|
אברהם שרון
|
|
כבר לפני אלפי שנים, בדרכם אל החופש, רטנו בני ישראל במדבר כלפי משה מנהיגם: "מי יאכילנו בשר? זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חינם. את הקישואים, ואת האבטיחים, ואת הבצלים, ואת השומים. ועתה נפשנו יבשה אין כל, בלתי אל ה"מן" עינינו". האוכל המונוטוני, שאלוהים הוריד להם בלילה, נמאס עליהם, רצו לחזור למצרים, רק משום שידעו אוכל מגוון...
|
|
|
|
|
חופש הביטוי הוא אבן יסוד של הדמוקרטיה, ואם חפצי חיים דמוקרטיים אנו, חלילה לנו מלהטיף להגבילו. אולם חופש זה אינו בכל תנאי, וכאשר מנצלים אותו להסתה, לזריעת שנאת חינם, ולהפצת שקרים ועיוות ההיסטוריה אסור להבליג, משום שהשתיקה תחשב חלילה כהודאה.
|
|
|
|
|
לאחרונה הזדמן לי לבקר פעמים רבות בקבר רחל, ובכל פעם נצבט לבי מחדש. רחל אמנו היא דמות מופלאה בהסטוריה של העם היהודי. היא בעצם האם של כולנו. מסופר שהיא ממאנת להינחם על חורבן הבית ועל גלות השכינה, והיא יושבת ומקוננת עלינו, על כולנו.
|
|
|
|
|
החוק נגד הלבנת הון, נועד, במקור, לאפשר למדינת ישראל להילחם נגד פשיעה מסוכנת - זרימת כספים שמקורם בסמים, זנות וטרור. אף-על-פי-כן, עושים גורמי אכיפת החוק שימוש אחר בחוק זה, ומתעמרים, פשוטו כמשמעו, בשורה של אישים, ובראשם בבעלי הון המגיעים מברית המועצות לשעבר.
|
|
|
|
|
לפני כמה שבועות, בראיון טלוויזיה, אצל לונדון וקירשנבאום דומני, נשאלה ציפי ליבני מה היה "אבא אומר". אביה היה רביזיוניסט מידידיו הקרובים של מנחם בגין, ז'ובטינסקאי של פעם. יכול להיות שיש פה ענין, אבא שהאמין בארץ ישראל השלמה ובת שמוותרת על חלקים נרחבים מארץ ישראל. אבל יש בשאלה הרבה יותר ממשהו פטרוניסטי, יש פה גם זילזול מסויים בציפי ליבני. למה היא בכלל צריכה להסביר דווקא עכשיו מה אבא שלה היה חושב על הבת שלו?
|
|
|
|
|
