פרשת השבוע פותחת בפסוק (בראשית כח): [י] וַיֵּצֵא יַעֲקֹב, מִבְּאֵר שָׁבַע; וַיֵּלֶךְ, חָרָנָה. זו הפעם השנייה שיציאה כתובה ביעקב, הפעם הראשונה הייתה כשנולד (פרק כה): [כו] וְאַחֲרֵי-כֵן יָצָא אָחִיו, וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו, וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, יַעֲקֹב... הפעם הראשונה מובנת אבל הפעם השנייה לא כל כך, כי מה היה חסר אם היה כתוב רק "וילך יעקב חרנה"? רש"י עונה על כך: שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם, כלומר העיר הושפעה מיציאתו. ועדיין צריך להבין את משמעות היציאה הזאת עבורו שהרי אליו היא מיוחסת. כאמור, בפעם הראשונה היציאה היא מהרחם, נולד, יכול להיות שגם היציאה השנייה מהווה סוג של לידה? מסתבר שאכן כך, יעקב אבינו יצא להתמודד עם העולם ובכך הוא כמו הוליד את עצמו מחדש.
