"עם ציונים כאלה, הבן שלך יכול להיות מקסימום שוטר". כך אומר שייקה אופיר, מנהל בית הספר לגנבים, לאביו של תלמיד כושל. כמו בהרבה מקרים, ההומור הזה משקף את המציאות: "החלטתי ללמוד כמו שצריך, כי אחרת אהיה שוטר", אמר פעם נער שהסתבך בעבירה פעוטה לאחר חקירתו. ואכן, המשטרה מוכיחה לנו פעם אחר פעם שמשרתים בה טיפשים. הבעיה היא, שחלק מהטיפשים הללו הם לעיתים גם פושעים. והבעיה העוד יותר גדולה היא, שהמשטרה - והפרקליטות שנותנת לה גיבוי אוטומטי - חושבות שכולנו מטומטמים באותה מידה.

הדברים אמורים לגבי הקלטת הסתר של השיחה בין אפי נוה לבין עורך דינו, בועז בן-צור, בעיצומה של חקירת פרשת מינוי השופטים. החקירה הזאת החלה בעבירה, וכמו שלימדונו חכמים - עבירה גוררת עבירה. היא החלה לא בעבירה של פגיעה בפרטיותו של נוה (ותכף נגיע לזה), אלא בעבירה של גניבת מכשיר הפלאפון שלו בידי רעייתו, חני נוה, ובמסירתו לעיתונאית הדס שטייף. אבל מהעבירה הזאת, המשטרה והפרקליטות מנסות להתעלם.

לפי מה שפורסם, נוה השאיר בטעות את המכשיר בדירתו כאשר עזב אותה בשל הסכסוך עם רעייתו. אין כל ספק שהמכשיר שייך לו, ואין כל ספק שהוא לא התכוון להעביר אותו לידי רעייתו. לכן, לא הייתה לה שום רשות לקחת אותו, ובוודאי שלא הייתה לו שום רשות להעביר אותו הלאה. ואילו לשטייף היה אסור לגעת בו, מהסיבה הפשוטה שזהו רכוש גנוב. אבל שטייף, שכבר התנהגה בעבר בצורה מפוקפקת, התעלמה מהחוק ופעלה כדי לפרוץ את המכשיר - ושם התגלו הראיות שהובילו לפתיחת החקירה ולכתב החשדות נגד נוה ונגד השופטת אתי כרייף.

לצד ההחלטה לזמן את נוה וכרייף לשימוע, הודיע היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, על סגירת התיק בתלונתו של נוה על הפגיעה בפרטיותו. הנימוק שלו: נכון שנעשתה כאן עבירה, אבל בלעדיה הפרשה לא הייתה מתגלה. זהו נימוק בעייתי, בלשון המעטה: מעכשיו יוכל כל מאן דהוא לבצע עבירה דומה, ולקוות לחסינות אם במסגרתה יגלה עבירה חמורה יותר. וזהו נימוק המתעלם כאמור מהעבירות היסודיות, אותן לא ניתן להכשיר בדיעבד: גניבה וקבלת רכוש גנוב.

"להפעיל מכשיר הקלטה"

כעת מתברר, שהחוקרים הוסיפו חטא על פשע. הבה ונקרא שוב את המזכר שכתב פקד אבישי שטאובר ב-21.1.19: "היום סביב השעה 12:50 רפ"ק אודליה שטרנברג יחד עם החשוד אפי נוה, ירדו לחניית להב קומה מינוס 1 כדי, לבקשת אפי לשוחח עם עורך דינו, בפרטיות וביחידות. עת דיבר אפי עם עורך דינו, ביקשה ממני רפ"ק אודליה שטרנברג להפעיל מכשיר הקלטה שהיה עמי. הפעלתי בצד את המכשיר מסוג סוני שחור בשעה 13:00. בשעה 13:20 סיימתי את ההקלטה בצד, כשהייתי לבד".

גם אם נתעלם מהעברית המקרטעת - האופיינית למסמכי משטרה - הדברים ברורים ביותר: שטרנברג הורתה לשטאובר להפעיל מכשיר הקלטה בעת שיחתו של נוה עם עורך דינו. נוה חשש שהשיחה תוקלט אם תיערך במשרדי להב (וחשש זה שכשלעצמו מדליק נורת אזהרה ענקית), קיבל רשות לשוחח במקום דיסקרטי - והשיחה הוקלטה שם.

למה שטאובר כתב את המזכר המפליל הזה? אולי לשם כסת"ח מחשש שקיבל פקודה בלתי חוקית, אולי משום שהוא עדיין אדם ישר שלא הושחת בידי הנורמות הקלוקלות של המשטרה, אולי מתוך טיפשות. אבל לא כל כך משנה למה; עובדה שהמסמך קיים, ואף נכלל בחומרי החקירה שהעבירה המשטרה לבן-צור לקראת השימוע בעניינו של נוה. ואת זה עושים חוקרי יחידת עילית בעיצומה של חקירה סופר-מתוקשרת, כאשר אמור להיות ברור להם שכל צעד שלהם ייבדק בשבע עיניים - ובמיוחד כאשר הם יודעים שהחקירה כולה החלה בעבירות של גניבה ופגיעה בפרטיות. אם זה לא טיפשות - אני לא יודע מה כן.

"מזכר לא ברור"

עכשיו תראו איך המשטרה והפרקליטות חושבות שאנחנו מטומטמים כמותן. התגובה הראשונה של המשטרה הייתה: "משטרת ישראל פועלת על-פי חוק וכך גם במקרה זה. למען הסר ספק נבהיר, לא היו דברים מעולם. שיחתו הטלפונית של נוה עם עורך דינו לא הוקלטה בשום שלב על-ידי החוקרים, וכל ניסיון לרמז אחרת הריהו שגוי וחוטא לאמת". כן, ממש. שטרנברג פשוט החליטה שזה בדיוק הזמן והמקום המתאימים לעשות ניסוי במכשיר הקלטה. היא לא חששה לרגע שאולי, ככה בטעות, במקרה, על הדרך, יוקלט לפחות הצד של נוה בשיחה.

הפרקליטות הגיבה לאחר מכן: "המזכר שנוסח באופן לא ברור תיעד את עצם הפעלת מכשיר ההקלטה וזאת לשם שיחה מאוחרת בין נוה לחוקרים. שיחתו של נוה עם עורך דינו לא הוקלטה אלא השיחה בין נוה לחוקרים. הדברים עולים באופן ברור מתמליל שיחה זו שהועבר להגנה". כן, בטח. המכשיר הופעל בשעה 13:00 כדי שניתן יהיה להשתמש בו לאחר מכן. וכמובן שאפשר לסמוך על המשטרה שהעבירה להגנה את כל התמלילים וההקלטות. והיא כל כך הגונה, עד שתעביר גם את ההקלטה של שיחת נוה ובן-צור. זה רק אנחנו שמבינים בצורה עקומה "מזכר שנוסח באופן לא ברור".

לבסוף הגיעה תגובה משותפת למשטרה ולפרקליטות: "מדובר בפרסום שגוי, שכל מטרתו היא להטיל דופי בחקירה ובהליך המשפטי המתנהל. יודגש, כי בשום שלב לא הוקלט החשוד כשהוא משוחח עם עורך דינו, עובדה שהייתה ידועה היטב לכל הנוגעים בדבר, עוד בטרם הפרסום השגוי. צר לנו כי יד הבוחרים להתעלם מן העובדות ולגרום להטעיית הציבור". כן, ברור. המכשיר הופעל סתם כך, ואנחנו מבינים בצורה שגויה את המזכר. הפרסום הזה רק נועד להטיל דופי "בהליך המשפטי המתנהל" - שעדיין לא החל; ואולי מדובר בפליטת פה פרוידיאנית, המלמדת שתוצאות השימוע נקבעו מראש ובכל מקרה יהיה הליך משפטי.

אז מהי גרסת המשטרה והפרקליטות? גרסה א': השיחה לא הוקלטה ואין הסבר להפעלת מכשיר ההקלטה. גרסה ב': המכשיר הוקלט כדי לתעד שיחה מאוחרת יותר. גרסה ג': השיחה לא הוקלטה ואין הסבר להפעלת מכשיר ההקלטה. ואחרי הזגזוג הזה המשטרה והפרקליטות רוצות שנאמין להן - מה שמוכיח, כאמור, שהן חושבות שכולנו מטומטמים. כבר שלמה המלך קבע, כי טיפש חושב שכולם טיפשים. זה בדיוק המקרה.

עבירות על בסיס יום-יומי

שיהיה ברור: המשטרה מבצעת עבירות על בסיס יום-יומי. חוקרים לא מתעדים חקירות רגישות. נעשים תרגילי חקירה פסולים. זכות ההיוועצות מופרת על ימין ועל שמאל. חיפושים נעשים ללא צווים כחוק. מעצרים מבוצעים ללא הצדקה. קטינים נחקרים תוך פגיעה בזכויותיהם. בתי המשפט, הסניגוריה הציבורית, נציב הביקורת על הפרקליטות - כולם קובעים זאת שוב ושוב, והמשטרה מצפצפת. וכאשר הדברים מגיעים לבית המשפט - הפרקליטות מגבה את השוטרים. ואם מוגשות תלונות למח"ש, כמעט כולן מטויחות ונקברות. ושוטרים העומדים לדין משמעתי, יוצאים בקנסות של כמה מאות שקלים על עבירות פליליות.

משטרה שכזאת עלולה להיות מסוכנת עוד יותר מאשר ארגוני פשיעה, משום שהנחת היסוד שלנו היא שמעשיה חוקיים ושאנשיה מקפידים על כל פסיק של החוק והתקנות. משום שכאשר אדם נכנס לחקירה, הוא מאמין שהחוקר יודע מה מותר ומה אסור לו. משום שכאשר אדם מתבקש להעיד, הוא סבור שהשוטר היושב מולו דובר אמת. משום שבתי המשפט מאמינים לשוטרים המעידים בפניהם ונותנים למשטרה ולפרקליטות את חזקת תקינות המעשה המינהלי. ומשום שאם לא יכול להיות לנו אמון בסיסי שכזה, אנחנו חיים בג'ונגל. האם זו המסקנה אליה אנו חייבים להגיע?