ההתדרדרות שמטופלים מסויימים חווים במהלך הטיפול בתרופות נוגדות דיכאון עשוי להיות קשור לתגובת פלצבו התחלתית יותר מאשר לחוסר יעילות של התרופות.
חוקרים מבית החולים רוד איילנד ואוניברסיטת בראון שבפרובידנס, ארה"ב, דיווחו כי כשליש מהמטופלים שטופלו בדיכאון הגיבו לתרופות פלצבו (תרופת דמה שאינה מכילה חומר רפואי אך מבחינה פסיכולוגית משפיעה כתרופה). עם הזמן, ההשפעות החיוביות של הפלצבו נעלמו, מה שגרם לרופאים ולחולים להאמין כי התרופה איבדה את יעילותה כאשר במציאות, היא לא פעלה מלכתחילה.
עורכי המחקר הסבירו כי ההשפעה של הפלצבו אינה רק השפעה פסיכולוגית וקיים בסיס רפואי להשפעת הפלצבו. ישנם שינויים ביוכימיקלים במוח הפועלים יחד עם תחושת השיפור שמעניקה הפלצבו. למרות זאת, הקונוטציה של הפלצבו בשנים האחרונות היא שלילית.
לדברי עורכי המחקר, חשוב להבין מטופלים שמסוגלים להביא לשיפור מצבם על-ידי נטילת אחריות רבה יותר לגבי בריאותם המנטלית יותר מאשר בדרך פסיבית. בהבט הרפואי, לא לגמרי ברור אם כאשר אדם מרגיש טוב יותר, זוהי התרופה התורמת לשיפור בהרגשה, או שאלו ההבטים הלא ספציפיים של הטיפול, כמו התקווה, או השיחות עם איש מקצוע המקשיב ומגלה אמפטיה למצב. אין כיום בדיקות ביולוגיות שיכולות לבחון את השוני בין התגובה לפלצבו לבין ההשפעות של התרופות.
