עלייה למגרש כדורגל ממש לא נראית כמהלך דיפלומטי, אבל בתחילת החודש נפגשו נבחרות איחוד האמירויות וקטר. היה זה שנתיים וחצי לאחר שהאמירויות, סעודיה ובחריין הטילו חרם על קטר, והן תכננו להחרים את משחקי גביע המפרץ שנערכו בעיר דוחה. אך לבסוף הן שינו את דעתן, וקטר חגגה ניצחון כפול: גם 2-4 על המגרש וגם פרצה ראשונה באמברגו, מדווח אקונומיסט.

האמברגו הוטל לאחר שקטר סירבה לצטט למספר דרישות של שכנותיה, בהנהגת סעודיה, ובהן ניתוק קשריה עם קבוצות טרור מוסלמיות וערוץ אל-ג'זירה. כעת גוברים הסימנים לכך שהשכנות מבקשות לסיים את הסכסוך. מעבר למשחק הכדורגל, סעודיה וקטר ניהלו שיחות שקטות למציאת פתרון. שבוע לאחר המשחק ביקר ראש ממשלת קטר בסעודיה, לפגישת מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ.

כדי להבין מדוע, מסביר אקונומיסט, יש לחצות את המפרץ הפרסי. המלחמה הקרה הארוכה בין אירן לבין שכנותיה הערביות החריפה. העיצומים שהטיל הנשיא דונלד טראמפ על אירן לא הביאו אותה למתן את התנהלותה האיזורית, אלא להפך. לכן, הסכסוך עם קטר נראה יותר ויותר כהסחת דעת מיותרת, ואשר הביא את קטר להעמיק את קשריה עם אירן. אין אהבה מחודשת בין קטר לשכנותיה, אלא הכרה מחודשת במציאות. נקודת מפנה באה ב-14.9.19, כאשר אירן פגעה במתקני הנפט הסעודיים ושיתקה מחצית מן התפוקה המקומית – ללא תגובה ממשית מצד ארה"ב.

בפומבי, סעודיה אומרת שהיא עדיין סומכת על ארה"ב, אשר הציבה 3,000 חיילים נוספים בממלכה בעקבות ההתקפה. אבל האם הנשיא דונלד טראמפ ישתמש בהם כדי להגן עליה? זו כבר שאלה אחרת. ובשיחות פרטיות, פקידים סעודים אומרים שהמטרייה האמריקנית נראית מחוררת. מחשש שמתקפה נוספת תטרפד את הנפקת ארמקו, הסעודים שוחחו עם האירנים דרך מתווכים, והם גם מנסים למצוא דרכים לסיים את המלחמה בתימן נגד החות'ים הנתמכים בידי אירן.

מדינות המפרץ סבורות, כי אירן מרגישה פגיעה בדיוק כמותן. עלייה במחירי הדלק גרמה לשבוע של מהומות קשות במדינה בחודש נובמבר, החמורות ביותר מאז ההפיכה ב-1979, ומאות בני אדם נהרגו. ההפגנות בעירק ובלבנון אומנם אינן מכוונות במישרין נגד אירן, אך המפגינים זועמים גם על ההתערבות האירנית בענייניהן של מדינות אלו.

אקונומיסט מדגיש, כי שיחות הן דבר אחד, והגעה להסכם היא דבר אחר. מדינות המפרץ אינו עשויות מקשה אחת. סעודיה עשויה לסלוח לקטר, בעוד איחוד האמירויות רואה את המוסלמים הקיצוניים כאיום חמור. קיימת גם יריבות אישית בין מנהיגי קטר והאמירויות.

התקוות לעסקה עם אירן קלושות עוד יותר. אל מול ההתנגדות הפנימית, שלטונות אירן יראו כל ויתור בזירה החיצונית כהפגנה של חולשה. טראמפ אינו צפוי לזנוח את מדינות "הלחץ המירבי" שלו כלפי אירן, למרות שהשתיים החליפו אסירים לפני מספר שבועות; מיד לאחר מכן, ממשלו הטיל עיצומים על חברות הספנות והתעופה הגדולות ביותר באירן. בשנה הקרובה עשויים להתחלף מנהיגי ארה"ב וסעודיה, והנשיא חסן רוחאני יהיה ברווז צולע בשנתו האחרונה בתפקיד; יהיה צורך בשינויים פוליטיים עמוקים כדי לשבור את המבוי הסתום הממושך במפרץ הפרסי.