נחשף מכתב נדיר ומרגש

נחשף מכתב נדיר ומרגש מהני תרי גיסי הרה"ק ר' יקותיאל יהודה טייטלבוים זצוק"ל הי"ד אב"ד סיגעט והרה"ק ר' יקותיאל יהודה הלברשטאם זצוק"ל מצאנז - קלויזנבורג, אודות הצלת הרה"ק מקלויזנבורג בתחילת השואה.

המכתב המרגש עומד כעת למכירה פומבית בבית המכירות אוצרות לונדון ביום רביעי, י"א טבת, 8.1.20 בשעה 19:00 בכתובת Eade road, 105, Building A 2nd Floor unit 4, N4 1tj England

המכתב שלפנינו הוא למעשה שני מכתבים, אשר נשלחו בתחילת ימי מלחמת העולם השנייה, בשנת ת"ש, כשהתחילו השלטונות להצר את צעדיהם של היהודים נתיני מדינות אחרות, עוד טרם כניסת הגרמנים לשם. הגאון מקלויזנבורג, שהיה אזרח מדינת גליציה, הוצרך לחדש את אזרחותו, הוא ומשפחתו. אך דא עקא שבעקבות הזמנים לא היו בידו סיפק, כדי ההוצאות הגדולות האלו.

באותו תקופה ניצב לימינו באהבה גדולה, גיסו בזיוו"ר הרה"ק ר' יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגעט הי"ד, בנו וממלא מקומו של חותנו הגדול בעל ה"עצי חיים", אשר מהמכתב ניכרת ההערצה הגדולה, אשר נרכשה להגאון מקלויזנבורג, במשפחת חותנו הגדול. ובמכתב בקשה נדיר ומיוחד במינו, פונה אב"ד סיגעט לנאמן בית אביו, ר' יעקב יצחק צימענט,

בתחינה נרגשת "היות שכבוד גיסי הרב הגאון הגדול הצדיק המפורסם האבד"ק ד'יראים בקלויזנבורג שליט"א הוא כעת בצרה גדולה רח"ל... נדרש ממנו לחדש מכתביו האזרחים מחדש, וזאת כבר עלה לו להוצאה גדולה, כי בלי עיה"ר נתברך בבנים ובנות וטפלי תלויים ביה והבע"ח דופקים יום יום על פתחו". את צרתו הגדולה ביותר מבטא הוא בהמשך, "וזאת מבטל אותו הרבה פעמים מתורה ועבודה ודאגתו המרובות המה אין לשער". ומסיים הוא את תחינתו, בהבטחתו, "וזכות כ"ק אאדמו"ר הגה"ק יעמוד לו שיתברך בכל מיני ברכות ויזכה לישועה בכל עניינים".

אל המכתב הזה צירף הגאון מקלוזנבורג כ'יהודה' ועוד לקרא, מכתב משלו, אל נאמני בית חותנו. "את אחי אנכי מבקש וביודעי ומכירי קאמינא אשר במכירים לפנים, מבית קדש הקדשים לבית חותני הגה"ק זללה"ה", ומבהיר הוא את בקשתו "כי מכיר הוא מכבר דרכנו מבלי להעמיס על זולתנו, אך כעת כבר כשל כוח הסבל, וממש באו מים עד נפש,ונוגע כמעט לפקוח נפשות נקיות זרע קדוש".

מכתבים אלו הם שריד יחיד, שנשארו לפליטה למזכרת, מתקופת היות הגאון מקלוזנבורג חתנו של הרה"ק בעל ה"עצי חיים" מסיגעט.

הרה"ק ר' יקותיאל יהודה טייטלבוים נולד בשנת תרע"ב בסיגעט לאביו הרה"ק ר' חיים צבי מסיגעט בעל ה"עצי חיים", ולאמו מרת ברכה סימא בת הרה"ק ר' שלום אליעזר מראצפערט. בזיוו"ר היה חתן דודו הרה"ק ר' יואל מסאטמאר, אך זוגתו נפטרה זמן קצר לאחר החתונה בקיצור ימים רח"ל. בזיוו"ש נשא את בת דודו הרה"צ ר' משולם זושא הלברשטאם בן זקנו הרה"ק ר' שלום אליעזר מראצפערט.

נתייתם מאביו בהיותו בן ארבע עשרה, והוכתר לממלא מקומו כרב ואדמו"ר, כאשר כל הקהל מקבלים את מרותו, הגה"ק ר' שאול בראך אב"ד קאשוי אף מסר לו את הקוויטעל הראשון, ובכך הסמיכו בפועל לממלא-מקום אבותיו. הוא התחבב על החסידים והנהיג את העדה בתבונה, חרף גילו הצעיר, והצטיין בדרשותיו המלהיבות.

בשנת תש"ד נאסר ע"י השלטונות ההונגריים באשמה שהסתיר פליטים מפולין בביתו. הוא נפדה בסכום גדול והועבר לסעליש. בסעליש נתפס והועבר למחנה הריכוז הידאשנאמטי ושם נתייסר ביסורים קשים ומרים, שקיבלם באהבה והצדקת הדין. הוא שוחרר וחזר לביתו, משם חזר לסיגעט. לפני שובו דרש דרשה לפני אלפי יהודים והלהיבם למסור את נפשם על קידוש השם.

ביום כ"ה אייר תש"ד הועבר עם בני הקהילה לאושוויץ ובו ביום נספה, הי"ד.

מדברי תורתו המועטים שנותרו לפליטה, קיבצם אחיו האדמו"ר בעל ה"ברך משה" מסאטמאר לספר בשם "יד יקותיאל".

הרה"ק ר' יקותיאל יהודה הלברשטאם נולד ביום ד' שבט תרס"ד בעיר רודניק, לאביו הרה"ק ר' צבי הירש רב העיר, בנו של הרה"ק ר' ברוך מגארליץ. עוד בילדותו נודע כעילוי ובגיל 13 נבחן על הש"ס כולו. כעבור חצי שנה התייתם מאביו. באותה שנה הוסמך להוראה בידי הגאון רבי מאיר אריק. בבחרותו למד בעיקר אצל "הרב מדוקלא", הגאון הרב דוד צבי (טאבלי) זעהמאן מחבר הספרים "קב זהב" ו"מנחת סולת". רבו זה הסמיכו להוראה.

כחסיד נסע לחצרותיהם של אדמו"רי בית צאנז, בפרט אל ש"ב הרה"ק ר' חנה מקאלאשיץ, ודודיו הרה"ק ר' שלום אליעזר מרצפערט והרה"ק ר' ישעיה מטשעכויב.

בזיוו"ר נשא את קרובת משפחתו, בתו של הרה"ק ר' חיים צבי טייטלבוים מסיגעט בעל ה"עצי חיים". ממנה נולדו לו אחד-עשר ילדים. לאחר המלחמה, הקים בשנית את ביתו עם הרבנית בת הגה"ק ר' שמואל דוד אונגר אב"ד נייטרא

בגיל 21 נתמנה לרב"קהילת יראים" בקלויזנבורג ועמד שם בראשות הישיבה. תקופת הרבנות שלו הייתה פוריה ביותר, והשפעתו חרגה מעל ומעבר לתחום הרבנות בעיר.

לאחר פלישת גרמניה להונגריה בכ"ד אדר ה'תש"ד גויס לשירות העבודה ושהה במחנה בפרוינבאך, בעוד אשתו וילדיו נותרו בגטו קלויזנבורג. אשתו ואחד-עשר ילדיו נספו. נודע בדביקותו באמונה ובקיום המצוות במהלך השואה. בח' אב תש"ד, יצא בצעדת המוות מורשה לדכאו, מדכאו נלקח למילדורף בי"ז אייר תש"ה, תוך כדי הובלת יושבי המחנה ברכבת, שוחררו על-ידי חיילי הצבא האמריקני. אחר השחרור שהה במחנה העקורים פלדפינג שבגרמניה. הוא אירגן שם מעין חברה קדישא לקבורת הגוויות הרבות. בפלדפינג פתח בתנאים ארעיים מטבח כשר, שסיפק אוכל כשר גם לבית החולים. לאחר מכן עבר למחנה הפליטים פורנוולד. שם החל בהקמת מוסדות תורה וחינוך בשם "שארית הפליטה" במחנות העקורים.

בשנת תש"ו הגיע לארצות הברית לגייס כספים לעזרה לניצולי השואה והקים במקסיקו ובניו-יורק מוסדות תורה שיועדו לניצולי השואה שהיגרו לארצות הברית. כך גם פתח בישראל תלמודי תורה בשם "שארית הפליטה" בצפת, באר שבע, כפר אז"ר וכפר הניצחון. הוא פתח ישיבה בויליאמסבורג ועמד בראשה, וכן ישיבה במונטריאול. כשהוא קובע את מושבו בתחילה בוליאמסבורג, ומשנת תשכ"ח ביוניאון סיטי שבניו ג'רסי.

בשנת תשט"ו ביקר לראשונה בארץ ישראל והקים את הקריה החסידית קריית צאנז בנתניה. ייסד בה מוסדות חינוך וישיבה גדולה שעמד בראשותה, בשנת תשל"ט ייסד את כוללי הש"ס ללימוד וידיעת כל הש"ס בלימוד ברמה גבוהה, כמו-כן הקים את מפעל הש"ס. הוא ייסד גם את בית חולים לניאדו בנתניה בעקבות נדר שנדר בתקופת השואה, שאם יינצל מהתופת ינסה תמיד להציל יהודים.

נפטר בט' בתמוז תשנ"ד.חידושי תורתו המקיפים את כל התורה כולה כפשוטו, ממלאים את ארון הספרים היהודי בסדרת "שפע חיים", שו"ת "דברי יציב", ועוד.