לנשיא בית המשפט העליון לשעבר,
אהרן ברק, מיוחסת הקביעה ש"הכל שפיט", שתרגומה למציאות המשפטית היומיומית הוא שבית המשפט העליון יכול להתערב בכל תחומי החיים, לרבות בתחומי סמכויותיהן של הרשות המחוקקת ושל הרשות המבצעת.
התוצאה איננה רק החלשת רשויות אלה לעומת הרשות השופטת, אלא גם ערעור מערכת הבלמים והאיזונים בין שלוש רשויות השלטון, עד כדי שחיקת המשטר הדמוקרטי מצד אחד ופגיעה בבית המשפט העליון עצמו מצד שני, מוסד המאבד במהירות את האמון החיוני של הציבור בו, ועל כן גם את מעמדו בקרב הציבור.
בשבוע הקרוב תהיה לבית המשפט העליון הזדמנות להתחיל לתקן את המעוות, באמצעות השתחררות מן התפיסה ש"הכל שפיט" ובהתנהגות המוכיחה שבית המשפט העליון כפוף אף הוא לחוק. בשעת כתיבת שורות אלה לא נראה שבית המשפט העליון עתיד לפעול כמתבקש מרוח החוק, ואף עלול להפוך את עצמו לשחקן במגרש הפוליטי.
הכוונה לדיון הצפוי בעתירה, שמשמעותו התערבות גסה במערכת הפוליטית ערב בחירות, פסילה בלתי חוקית של המועמד המוביל בבחירות ועיוות רצונו של ציבור הבוחרים. בנסיבות אלה, ההחלטה המתבקשת הייתה לדחות על הסף את העתירה בנושא, ולקבוע שאין זה עניינו של בית המשפט העליון, בכל הרכב שהוא, בכיר ורחב ככל שיהיה, לפעול בניגוד לחוק ולשלול ממועמד את הזכות להציג את מועמדותו ואף להרכיב את הממשלה הבאה.
בשעת כתיבת שורות אלה נראה שהיועץ המשפטי לממשלה מתחיל להפנים את העובדה שאיננו יכול לפסול מועמד בניגוד לחוק. המחוקק צפה את המציאות הקיימת וקבע שראש ממשלה רשאי להמשיך בכהונתו עד לפסק דין חלוט וסופי בעניינו. ההיגיון מאחורי החוק הוא למנוע חילופי שלטון שלא באמצעות הקלפי. על כן, לא היועמ"ש ולא בג"ץ רשאים לפעול בניגוד לחוק, ואפילו אם הדבר סותר את ערכיהם האישיים, או את המוסר שלהם, או את מה שסביר/מידתי בעיניהם. מבחינות אלה אין להם יתרון על פני כל אזרח אחר, וכמו כל אזרח אחר, החוק מחייב גם אותם.
אם חלילה יחליטו היועמ"ש ו/או בג"ץ החלטה הקובעת שנבחר ציבור מסוים אינו יכול להיות ראש ממשלה או מועמד להרכבת ממשלה, אף אם הציבור הצביע דווקא בעד אותו אדם, החלטה כזאת תביא לערעור הבסיס שעליו מושתתת הדמוקרטיה הישראלית ודמוקרטיה בכלל. החלטה כזאת של היועמ"ש ו/או בג"ץ, אם תינתן, תהפוך את הבחירות הדמוקרטיות למיותרות, ומיותר יהיה להטריח את הציבור אל הקלפיות. על כן טוב ונכון יהיה אם היועמ"ש ו/או בג"ץ יפסלו את עצמם על הסף ומבעוד מועד מלהחליט החלטה אנטי-דמוקרטית מסוג זה, החורגת מן הסבירות ומן המידתיות.