הנשיא המקשיב. זה יהיה סגנונו של נשיא צרפת, עמנואל מקרון, בשנה הקרובה, כאשר ינסה לאזן בין חידוש תנופת הרפורמות לבין שמירת הקונצנזוס. צרפת ממשיכה להיות חסרת מנוח, האמינות של מקרון שבירה וגישתו החדשה עלולה לפגוע בשאיפותיו - מנתחת סופי פדר, הכתבת הראשית של אקונומיסט בפריז, ב-"The World in 2020".

לאחר מהומות "האפודים הצהובים", מקרון יגיב בניהול דו-שיח. הוא ישחזר את המפגשים הנרחבים שערך עם הציבור, בניסיון להסביר את הרפורמות המתוכננות. ניתן יהיה לראות אותו באולמות ברחבי המדינה, עונה לשאלות בשרוולים מופשלים ומקדם את עמדתו.

התחום הקשה ביותר היא רפורמת הפנסיה, שממשלתו תנסה להעביר בפרלמנט לקראת הקיץ. מקרון רוצה לאחד את 42 תוכניות הפנסיה למערכת יחידה המבוססת על ניקוד. זה יהיה קשה מבחינה מינהלית וחומר נפץ מבחינה פוליטית, סבורה פדר. מי שזכויותיהם ייפגעו ייצאו לרחובות, ויאשימו את מקרון בהרס מדינת הרווחה. משימתו תהיה לשמר את הרפורמה כמות שהיא תוך התמודדות עם ההפגנות.

ההחלטות הסופיות לגבי הפנסיה יתקבלו רק אחרי הבחירות ל-35,000 הרשויות המקומיות שיתקיימו בחודש מארס. יהיה זה המבחן הראשון ליכולתה של מפלגתו הצעירה של מקרון, "הרפובליקה צועדת", לטעת שורש גם במישור המקומי. המרוץ החשוב ביותר יהיה כמובן בפריז, שם יתמודד בנג'מין גריבו, מועמדו של מקרון, מול ראש העירייה הסוציאליסטית, אן הידלגו. משימתו של גריבו תהיה קשה במיוחד, משום שמולו עשוי להתמודד גם סדריק ויאלני ממפלגתו. אם הפילוג יסכן את הסיכוי לנצח בפריז, מקרון עשוי לשלוח להתמודדות את ראש הממשלה, אדוארד פיליפה, ולמנות במקומו את שר החוץ, ז'אן-איב לה-דריאן.

מקרון יקדם במשך השנה שני נושאים נוספים, בין היתר במאמץ לערער את מתנגדיו. כדי לפגוע בבסיס הכוח של הירוקים, הוא יבליט את מאבקו הבינלאומי בתחום שינוי האקלים ואת מדיניותו הכלכלית התומכת בסביבה. וכדי לצאת נגד הימין הקיצוני של מרין לה-פן, הוא יתבטא בתקיפות בנושא ההגירה.

אל מול הלחצים מבית, ממשיכה פדר, ינסה מקרון גם למצב את עצמו בתור המנהיג הניטראלי של אירופה. לא חסרים לו רעיונות, בעיקר הצורך ב"ריבונות" אירופית, ויש לו גם הצעות פרטניות כיצד לממש אותם, כגון יותר שיתוף פעולה בתחום ההגנה, כולל בחלל ובבינה מלאכותית. הוא גם ינסה לפעול כמתווך באירן, סוריה ורוסיה-אוקראינה, גם אם התוצאות יהיו דלות.

פעולות אלו לא בהכרח יקנו למקרון ידידים. מאמציו להותיר את רוסיה באירופה ולהרחיק אותה מידיה של סין, יתקבלו בשלילה בברלין ומזרחה ממנה. אבל אם יפעל נכון, הרי שפרישתה של בריטניה מהאיחוד האירופי, היחלשותה של הכלכלה הגרמנית ונציבות אירופית ידידותית לצרפת - כל אלו עשויים לספק למקרון הזדמנות יוצאת דופן להפוך לדובר היבשת.