מי אחראי להגן על מערכת הבחירות לנשיאות ארה"ב מפני מתקפות סייבר? איש אינו יודע – טוענים, במאמר באתר טיים, אנדרו ברט שעבד במחלקת הסייבר של ה-FBI וג'יימס טריינור שהיה עוזר מנהל המחלקה. הסיבה לכך היא, שגופי ממשל רבים נאבקים באיומי טרור, אבל אין גוף אחד שתפקידו למנוע את הפגיעה בבחירות הקרובות. ארה"ב מטפלת באיומים אלו בתערובת מקרית של סוכנויות וסמכויות. הממשל והקונגרס יכולים לתקן את הבעיה על-ידי הקמת סוכנות מתכללת, בה יהיו אנשי מודיעין ואכיפה, אשר תרכז את המידע על האיומים ותנהל את החקירות, מציעים השניים.

עד כמה המצב הנוכחי מבולגן? ברט וטריינור מספקים דוגמא. הבולשת והשירות החשאי חוקרים פשעי סייבר המתבצעים בארה"ב, בעוד הסוכנות לביטחון לאומי וגופי מודיעין אחרים אוספים מידע על פעולות דומות בחו"ל. משרד ההגנה מתערב כאשר יש צורך בתגובה צבאית, והמשרד לביטחון פנים הוא "מעריך הסיכון" הלאומי. וזה מבלי להביא בחשבון חצי תריסר גורמים אחרים, המופקדים על מעקב אחרי חלק מפעולות אלו. הגישה הזו עולה ביוקר, ולא רק מבחינת היעילות אלא גם בכסף ממש. תקציב הסייבר של כל הגופים הללו מגיע השנה ל-11 מיליארד דולר – בעוד כל תקציב הבולשת, המופקדת על חקירת כל הפשעים הפדרליים, הוא 9 מיליארד דולר בשנה.

כיצד ייראה בפועל הגוף שמציעים ברט וטריינור? ראשית, כל עיסוקו יהיה במודיעין ובחקירות בתחום הסייבר. אם היה קיים גוף כזה ב-2016, הוא היה מטפל בנסיונות הרוסיים להתערב בבחירות. הוא יופקד גם על פעילות הסייבר הנגדית של ארה"ב מחוץ לגבולותיה. הוא יהיה קטן יחסית, דומה יותר לבולשת ול-CIA מאשר לביורוקרטיה של המשרד לביטחון פנים. במקרים בהם הסייבר אינו עומד בלב האירוע, גוף זה יוכל לייעץ למומחי הסייבר בגופים החוקרים האחרים. הוא יהיה כפוף במישרין למשרד המשפטים, וכך יפשט את מבנה הדיווח והפיקוח.

הקמת סוכנות הסייבר תהווה גם אישור לכך שג'יימס בונד של עידן המידע אינו נושא אקדח, אלא זקוק להבנה טכנולוגית מעמיקה בתחומי התוכנה והמידע. ברט וטריינור מציינים, כי אלו הן הסיבות לכך שישראל – מובילה בתחום אבטחת הסייבר – איחדה בקיץ האחרון את כל יכולות הסייבר שלה ליחידה ממשלתית אחת. בצורה דומה הוקם חיל-האוויר האמריקני בשנת 1947, כהכרה בכך שמדובר בחזית בפני עצמה. וזה נכון כיום לגבי הסייבר: הביורוקרטיה האמריקנית הקיימת אינה בנויה להתמודד עם האיומים החדשים, אשר רק יילכו ויחמירו עם הדור הסלולרי החמישי, הבינה המלאכותית וטכנולוגיות אחרות הנמצאות בפיתוח.

ייתכן שיהיו מי שיראו את הקמת סוכנות הסייבר כצעד קיצוני, ויציעו שכבה נוספת של ביורוקרטיה או מינוי של אדם בודד כדי לתאם את הפעולות בתחום. אלא שגישה כזאת רק תגביר את הבלבול ותנציח את המצב הקיים שאין להשלים עימו. לא יהיה זה קל לכפות אחדות על הסוכנויות הקיימות, שכן המבנה הנוכחי הוא במידה רבה תוצאה של פשרות בין משרדי ההגנה, המשפטים וביטחון הפנים והוועדות בקונגרס המפקחות עליהם. גופים קיימים יצטרכו לוותר על סמכויות, תקציבים ואנשים – וזה תמיד קשה.

ואולם, בחודש אוגוסט הקים הקונגרס את הוועדה הבין-מפלגתית לתחום הסייבר, הכוללת מחוקקים, פקידי ממשל ומומחי ביטחון. תפקידה הוא להגיע להסכמה על הגישה לביטחון הסייבר, והקמתה מלמדת שהממשל מוכן סוף-סוף לקבל החלטות קונקרטיות ואף קשות. כעת הבחירה היא ברורה: להגן על מתחם הסייבר או לא. הביטחון, הפרטיות ועוד תחומים רבים מוטלים על כף המאזניים.