|
|
מנהיגי העולם בפורום השואה הבינלאומי [צילום: אוליבייר פיטוסי, פלאש 90]
|
|
|
|
|
"עכשיו באים? איפה הייתם כשהיינו צריכים אתכם" היו שואלים הוריי, ניצולי השואה, הקבורים בהר הזיתים, את גדולי האומות, שבאו לטקסים ביד ושם במלאת 75 שנה לשחרור אושוויץ ויצאו נגד האנטישמיות. על מצבות הוריי חרוטים שמות הוריהם ואחיהם שעלו בכבשנים השמימה ולא זכו לקברים ומצבות. כמה נוראה וכואבת שתיקת ראשי האומות אז בעת המלחמה. היו ניסיונות לעורר את העולם. אך העולם שתק.
הוותיקן וכוהני הדת שלו, הפזורים בכנסיות באירופה, שתקו למרות שהייתה להם השפעה. יהודים פנו לממשל ארצות הברית ולבריטים, בבקשה שיפציצו את המסילה לאושוויץ, ללא הצלחה. והרי כל יום של השבתת המסילה היה מונעת רצח אלפי יהודים. לממסד הישוב היהודי בארץ ישראל, בראשות יו"ר הסוכנות דוד בן-גוריון, לא היה מידע בזמן אמת על הנעשה באירופה, עד הגעת הידיעות הראשונות על היקף הזוועה, ב-1942. לא הייתה לרשותה של הנהגת היישוב זרוע מודיעינית שבכוחה לספק את המידע הזה. וגם כשהגיע המידע, חרף כל מאמציהם, קצרה ידם של מנהיגי היישוב מלהושיע. את אחריותם לעם היהודי כולו ולכל יהודי באשר הוא, הם מימשו בהקמת מדינת ישראל, מדינת הלאום של העם היהודי, שתפתח שעריה לכל היהודים באשר הם.
כעת המציאות השתנה. יש מדינה יהודית, יש ממשלה יהודית ויש כתובת לעם היהודי. זהו גם סוד הצלחת הכנס. כשיהודים מתקבצים בתוך מדינתם ואינם כצאן מפוזר - הם משדרים חוזק, לכידות, ביטחון ועוצמה צבאית. והתגובה של העולם אחרת. או אז, כשנשיא מדינת ישראל קורא וראש הממשלה מגבה וזרועות הממשל וארגוניהם מתגייסים להביא לפה את שועי העולם - הם אכן באים.
לטקסים ולנאומים יש ערך. פגיעה ביהודים לאורך הדורות מתחילה במילים ובטקסי הסתה. הטקס הזה, הנגדי, שבו שועי העולם ומנהיגיו משדרים מסר נגד שנאת היהודים - מבטא שינוי כוון. הלוואי שהיה אירוע כזה לפני אותה מלחמה, למשל בעקבות ליל הבדולח.
יש לאירוע הזה רובד נוסף: מדינת ישראל שידרה בטקס את אחריותה על העם היהודי בתפוצות והכריזה מלחמה באנטישמיות בעולם. זו צריכה להיות מלחמה לכל דבר, בדיוק כפי שאנו נלחמים בהסתה הפלשתינית. תופעת האנטישמיות לא תעלם אם לא נלחם בה. היא לא נעלמה בדורנו אלא רק לובשת צורות ואמתלות שונות.
אנטישמיות ושנאת העם היהודי מלווים אותנו מאז היינו לעם. היא כתובה במקורות ועל דפי ההיסטוריה.
75 שנה אחרי השואה, בגרמניה ה"אחרת" ה"נאורה", האנטישמיות גדלה מחדש. כפי שנשיא גרמניה קונן ביושר: "לא למדנו לקח, השנאה מתפשטת. הלוואי שיכולתי לומר שלמדנו את הלקח אחת ולתמיד, אבל אני לא יכול".
האחריות של מדינת היהודים למאבק באנטישמיות מחייבת הקמת רשות ממלכתית שתעסוק בכך, עם מודיעין מאורגן ועם מערך לוחמת סייבר נגד הסתה, תוך שיתוף פעולה עם מדינות ידידותיות. מדינת ישראל נושאת באחריות לעם היהודי כולו. כפי שאנו פועלים להגנת מדינת ישראל, עלינו לפעול להגנת העם היהודי בתפוצות הגולה.
