המרגל מרקוס קלינברג, שהורשע בריגול לטובת רוסיה, הודה כי אישתו ונדה היתה שותפה למשימות הריגול שביצעה למען הרוסים. בקדימון לראיון עימו ששודר (יום ה', 23.8.07) בערוץ 2 תיאר קלינברג כיצד העביר למוסקבה תרבית ביולוגית שלקח מהמכון הביולוגי בנס-ציונה בו עבד.
בקטעים ששודרו בערוץ 2 תיאר קלינברג כיצד הבריח ביחד עם אישתו תרבית ביולוגית שנלקחה מהמכון הביולוגי והועברה לרוסיה. אישתו של קלינברג נטלה את החומר מתוך מיכל הקפאה במעבדה במכון הביולוגי. היא עצמה לא עבדה במעבדה זו. לדברי קלינברג מדובר היה בחומר מסוכן במיוחד, שהצריך נקיטת אמצעים מיוחדים לצורך העברתו ממקום למקום. בני הזוג קלינברג העבירו את החומר לידיו של סוכן מיוחד ממוסקבה שהגיע לארץ לצורך זה. החומר נשמר במיכל זכוכית, שהונח בתוך מכיל מתכת שהושם בתוך כלי מעץ. הסוכן לקח עימו את החומר וחזר לרוסיה.
קלינברג הועסק במכון הביולוגי מאז שנת 1957 ועד ללכידתו בשנת 1983. הוא שימש בתפקיד סגן המנהל המדעי ומנהל המחלקה לאפידמיולוגיה, ולמעשה נחשף לכל המידע שהצטבר בנושאים ביולוגיים. במשך שנים הגיעו לשב"כ חשדות על היותו סוכן זר, אך תחקורים ובדיקות פוליגרף שנערכו לו, לא העלו דבר. רק ב-1983 נערכה בדיקה מחודשת והוחלט לעצור את קלינגברג.
בחקירה התגלה כי מתחילת שנות החמישים ועד ל-1976 העביר לסובייטים כמות עצומה של מידע על הפעילות במכון בתחומים הכימיים והביולוגיים. מצבה של ישראל במישורים אלו היה גלוי לחלוטין בפני ברית המועצות. קלינגברג לא הסכים לקחת כסף מן הסובייטים ופעילותו הייתה מונעת ממטרות אידאולוגיות: הכרת תודה לברית המועצות שהצילה אותו מידי הנאצים ואיפשרה לו ללחום בפאשיזם, וכן רצון לשמור על האיזון בין הגושים במלחמה הקרה. קלינגברג נידון לעשרים שנות מאסר. בינואר 2003 סיים לרצות את עונשו ונסע לפריז לחיות בקרבת בתו ונכדו.
