ארבל לא מפסיקה לנצל

פרקליטת המדינה עדנה ארבל, היא אחד הפקידים הבכירים בשירות הציבורי. היא זו המחליטה מי יועמד לדין פלילי ו/או משמעתי, וקידומו של מי יעוכב בשל מעשים בלתי תקינים לכאורה שעשה או לא עשה. לידי ארבל מגיעים להכרעתה המלומדה, מעת לעת, גם תיקים קטנים יותר, אך רגישים לא פחות: מי יועמד לדין משמעתי, עקב שימוש בלתי תקין, לכאורה, במשאבי המדינה, לרבות: ציוד, מכונית, טלפון, דואר, מתקנים וכו'.

הנה כי כן, בידי ארבל - מכוח תפקידה כפרקליטת המדינה - כלים די הצורך כדי לדעת, וגם להבין, מה מותר ומה אסור בשירות הציבורי. למרות זאת, הוסיפה ארבל, ממש בימים אלה, לנצל לרעה את קופת המדינה, וזאת אחרי שהוציאה במרמה ובתחבולה כ-200 אלף ש"ח מקופת המדינה וסירבה להחזירם עד עתה. נבהיר להלן, במה הדברים אמורים הפעם.

ביום 29.7.02 שיגרתי מכתב אישי אל ארבל, ללשכתה במשרד המשפטים (כתובתה הפרטית חסויה), ובו דרשתי פרסום תיקון והתנצלות בגין שקרים והשמצות שפרסמה נגדי בערוץ 2 [ראו קישור]. כפי שניתן להיווכח, הדרישה הינה אישית מארבל. מדובר בעניין פרטי לחלוטין, בשאלת הפיצויים שהוציאה במרמה ובתחבולה מהמדינה; ובעניין האשמות חסרות שחר שהפריחה נגדי [בגין זאת הגשתי נגד ארבל תביעת דיבה, לאחר שסירבה לתקן ולהתנצל].

והנה התברר לי לפני מס' ימים, כי ארבל - אותה פרקליטה בכירה המקפידה להעמיד לדין (ובצדק) אנשים שביצעו עבירות לכאורה, ורודפת אישים ובכירים אחרים (בלי צדק) בשל מעשים פעוטי ערך יחסית - מרשה לעצמה, ככל שהדברים נוגעים אליה, לחרוג מהחוק ומהכללים, ובעצם: לנצל לרעה את תפקידה, וזאת תוך שימוש פסול ומושחת בעובדים בכירים אחרים הכפופים וגם סרים למרותה.

ובכן, מה עשתה ארבל כשקיבלה את מכתבי? האם השיבה עליו בעצמה? האם שכרה עורך דין כדי שישיב במקומה? מה פתאום? - שארבל תוציא כסף מחשבונה הפרטי כדי לממן את תיקון חטאיה? לא ולא. הנה מה שעשתה ארבל:

במכתב תשובה מיום 1.8.02 שהופנה אלי - בראשו הופיעו המילים: "מדינת ישראל, משרד המשפטים, לשכת פרקליטת המדינה", הושב לי (ציטוט):

"הנדון: מכתבך מיום 29.7.02 לפרקליטת המדינה

פרקליטת המדינה מלאה את ידי להשיבך, כי היא דוחה מכל וכל את טענותיך ואת דרישתך במכתב הנדון, בהיותן חסרות בסיס.

בברכה,

רז ולטר, עו"ד
סגן פרקליטת המדינה".

המכתב שוגר אלי בפקס' מלשכתה של ארבל (1.8.02), והגיע אלי בדואר (13.8.02) במעטפה של משרד המשפטים - עם חותמת דואר יוצא של משרד המשפטים (אפילו המשלוח על-חשבון המדינה, בלי בול).

הנה כי כן, ארבל השתמשה לעניין פרטי, הן בעורך דין במשרד המשפטים, והן בציוד של המשרד. מעניין במה מלאה ידיו של עורך הדין: בטח לא בכסף. אולי נתנה לו להבין, שאם הוא יהיה בצד שלה, ישרת אותה אישית וגם ינקה אחריה, קידומו מובטח.

הסיפור הזה יכול להצטייר - לקורא שאינו מעורה בעניין, כעניין קטנוני. אז מה, יגיד? היא בסך הכל שלחה מכתב על-חשבון משרד ממשלתי. אלא שלא כך הם פני הדברים.

המדובר, במקרה זה, בחוליה נוספת המצביעה על התנהגות מושחתת: בתחילה הוציאה ארבל כסף מהמדינה, באופן מפוקפק; אחר-כך שיקרה שוב ושוב לגבי נסיבות קבלת/נטילת הכסף; ובהמשך היא מנצלת עתה, לרעה, את תפקידה ומעמדה לקבלה/נטילת ייצוג משפטי חינם אין כסף, ותוך העמדת עובד מדינה במצב, שבו הוא נאלץ להגן עליה, במקום להוקיעה על מעשיה.

מיותר כמעט לצין, כי עובדי מדינה אחרים [גם לשעברים], נדרשים להגיש בקשה מפורטת מדוע על המדינה לשאת או להשתתף בייצוגם. הבקשה מועברת לוועדה מקצועית מיוחדת, וזו קובעת האם זכאי העובד לקבל ייצוג על-חשבון המדינה, או לחילופין - לקבל מימון מלא או חלקי לשם הגנתו. כך, לדוגמא, נהגו ראשי משרד המשפטים (והפרקליטות בתוכו) אפילו עם אהוד ברק ושלמה בן-עמי, בבקשה שאלה הגישו לקבל מימון לייצוגם בפני ועדת החקירה הממלכתית בראשות השופטת תאודור אור. וכאן אין הרי ספק, כי הם פעלו ו/או כשלו במסגרת תפקידם.

אין ולא יכול להיות ספק: השימוש בסגנה (עו"ד רז ולטר), כדי שיספק לה הגנה משפטית חינם אין כסף, ללא קבלת רשות, הינו דבר פסול ואסור. כל אדם סביר היה נאלץ להשיב בעצמו למכתב-הדרישה, או לשכור לעצמו עורך דין, באופן פרטי, כדי שייצגו. וכאן עשתה ארבל שימוש מופקר בעורך דין הכפוף לה, תוך ניצולו למעשה והכשלתו בתפקידו.

המחוקק צפה, מטבע הדברים, מצב שבו עובדי מדינה, גם בכירים, ינצלו לרעה את תפקידם. לכן נחקק חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963, המטיל מגבלות על עובדי ציבור. כל זאת, כדי למנוע ניצול לרעה של משאבי המדינה. אבל לארבל חוקים משלה. מה שאסור לאחרים, מותר לה כביכול.

[על כך אגיש תלונה נפרדת לנציבות שירות המדינה, י.י.].

הנה רק כמה מהסעיפים הרלוונטיים, עליהם ציפצפה ארבל, תוך הכשלת סגן פרקליטת המדינה, עו"ד רז ולטר:

בסעיף 42.415 (ג) נקבע - לא יורשה עובד להשתמש לשם ביצוע עבודה פרטית כלשהי, הן בשכר והן שלא בשכר, בציוד או ברכוש שהועמדו לרשותו מטעם המדינה לשם מילוי תפקידו, כגון: רכב ממשלתי, טלפון, משלוח דואר, חדר עבודה וציוד אחר כלשהו;

בסעיף 42.401 - עובד מדינה הממלא תפקיד מטעם המדינה ומקבל את שכרו מאוצר המדינה חייב להקדיש את כל תשומת ליבו למילוי התפקיד שנתמנה לו. לכן אין חייב עובד רשאי לעסוק בכל עבודה פרטית מחוץ לתפקידו אלא אם קיבל היתר לכך...

בסעיף 40.211 נקבע כי "עובד המדינה שעשה בישראל או בחוץ לארץ אחת מאלה אשם בעבירת משמעת";

(1) עשה מעשה, או התנהג, באופן שפגע במשמעת שירות המדינה;
[...]

(3) התנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד המדינה או התנהג התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה;
(4) התנהג התנהגות בלתי הוגנת במילוי תפקידו או בקשר אתו;

בסעיף 43.122 נקבע - לא ישתמש עובד בניירות ובמעטפות של הממשלה, בדואר הרשמי ובמברקה הרשמית לשום מטרה שאינה אחת המטרות המוטלות עליו בתוקף תפקידו;

בסעיף 42.131 נקבע - עובד לא ישדל, לא יפתה ולא יסייע לעובד אחר לעבור עבירות משמעת;

ובסעיף 42.222 נקבע - עובד חייב להקפיד על שמירת השקט, הסדר והניקיון במקום עבודתו, להימנע מכל הפרעה בעבודה ומהתעסקות בעניינים שאינם קשורים בביצוע עבודתו. התנהגותו והופעתו של עובד, בין בזמן עבודתו ובין שלא בזמן עבודתו, צריכה להיות הולמת את תפקידו ואת מעמדו כעובד.

ניתן עוד להוסיף ולהציג כאן סעיפים נוספים, עליהם ציפצפה לכאורה עדנה ארבל. יכול הייתי לספר כאן על פרקליט בכיר מאוד, המספק גם בימים אלה שירותים יקרים, למשפחת ארבל, בלא שקיבל תמורה מלאה (כזו שהוא מורגל בה) תמורת עבודתו - מה שמלמד על ההרגל המגונה לבית משפחת ארבל. אך די בדברים שלעיל, כדי ללמד על עבריינותה של מי שמכהנת גם כיום, אוי לבושה, בתפקיד פרקליטת המדינה.